"הקושי הכי גדול השנה היה לחיות באי-ודאות. היו רגעים שהבנתי עם עצמי שאני צריך להוות דוגמה אישית. לפני כל יציאה מהבית הייתי יושב עם עצמי במשך חמש דקות ומשנן לעצמי איזו מנטרה, 'אסור לי לגלות חולשה'. כשלכולם היה קשה וכשכולם התלוננו, השתדלתי לעשות את זה פחות".
זו הייתה עונה מורכבת במיוחד עבור מאמן מכבי ת"א, עודד קטש. היא הסתיימה באליפות משמחת במיוחד מול היריבה המושבעת הפועל ת"א וכללה עונה אירופית מיוחדת, אך גם כזו שהייתה מלווה בקשיים רבים, משחקים "ביתיים" בבלגרד בגלל המלחמה, ועוגמת נפש בסיום עם הפסד לפנאתינייקוס במשחק המכריע על כרטיס לפיינל-פור. עכשיו הוא מרשה לעצמו לדבר על הכל בראיון למוסף "7 ימים" ו-+ynet, שיתפרסם מחר.
כשבן אדם כל הזמן אוגר דברים בסוף הכל מתפרץ החוצה. זה קרה לך?
"היו כמה רגעי משבר, אבל דאגתי שהם יקרו כשהייתי עם עצמי בבית. זה פשוט קרה לי, אני לא בן אדם שמתבייש לגלות חולשה ולבכות. בסיטואציה הזו דאגתי לא לעשות את זה מול כולם, כי הרגשתי שאם אגלה חולשה ברגעים מסוימים - העסק יתפרק. היה קשה לא לראות את המשפחה, אבל הסיטואציה שנכפתה עלינו בעקבות המלחמה הפכה כל דבר לחסר משמעות ושמה הכל בפרופורציות. איך אנחנו יכולים לבכות על געגוע או מרחק מהבית כשיש חטופים בעזה?"
בשנתיים האחרונות הצלחת להגיע למשחק המכריע בסדרת הפלייאוף ביורוליג, אבל כשלתם בהגעה לפיינל פור. אתה מרגיש תקרת זכוכית מעליך שמחכה להתנפץ?
"בסיום עונה רוב הקבוצות יוצאות עם תחושת ה'כמעט'. אלה החיים בספורט. תחושת הפספוס מאוד גדולה, לפעמים צריך סנטימטר מזל יותר מהכל. אבל אני לא חושב שזו תקרת זכוכית, ממש לא, רק עניין של טיימינג. אם ווייד בולדווין לא היה נפצע, היינו יכולים ללכת עד הסוף".
עם הפנים לעונה הבאה, נראה שיחסי הכוחות בכדורסל הישראלי משתנים, כשבראש מועדונים כמו הפועל ת"א והפועל ירושלים נמצאים בעלים עם אמצעים כלכליים - עופר ינאי ומתן אדלסון. את קטש זה בעיקר מדרבן. "קורה משהו גדול ואני אוהב את זה, כי אני חושב שזה יעשה טוב לכדורסל", הוא אומר. "כולל זה שהפועל ת"א החתימה את ג'ונתן מוטלי. הוא אולי אחד מחמשת הגבוהים הכי דומיננטיים ביורוליג, הייתי שמח מאוד אם הוא היה במכבי. העובדה שאנחנו לא הצלחנו להחתים אותו והפועל כן הצליחה, זו אמירה. זה מעניין ומאתגר".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.07.24
