הוא היה האיש שרואה על המגרש אפילו קצת יותר טוב מהכוכב של השנים האחרונות, ה־RAV. לאיל ברקוביץ' היו מערכות רדאר פנימיות מתקדמות שסללו נתיבים מהכדור לשחקן הפנוי במיקומים שקשה היה לצפות אותם, ולפעמים גם השחקנים בקבוצה שלו נראו מופתעים. לגאונות של המבט הצטרף כישרון מסירה עילאי, כך שהפעולה האחרונה של ברקוביץ' הייתה בדרך כלל מלוטשת מאוד, אסתטית, נוצצת וזריזה. תוסיפו לזה יכולת קבלת החלטות חדה ויוצאת דופן - וקיבלתם את הקוסם. וכן, גם פה ללא מעצורים, כוכב רוקנרול של ממש, עם כל מה שצריך בתוך ומחוץ למגרש, כולל השערוריות. איל ברקוביץ' הוא הכדורגלן הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. וזה לא רק אנחנו, בלבנט. ה'טיימס' באנגליה בחר בו ב־2009 כאחד מעשרת הקשרים הטובים בפרמייר ליג.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סאות'המפטון, ווסטהאם, סלטיק, בלקבורן, מנצ'סטר סיטי, פורטסמות' - אלה היו תחנות הקריירה של ברקוביץ' באירופה מ־1996 עד 2005, והקריירה שלו בקבוצות האלה היא לפחות בחלקה הסיבה לכך שהוא נבחר לכדורגלן הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. וזאת למרות שהנבחרת של מוטל'ה שפיגלר הגיעה למונדיאל, היסטוריה שהנבחרת של ברקוביץ' לא הצליחה לשחזר. זכורה לו גם ההובלה של אחת מהקבוצות המבריקות והטובות שידע הכדורגל שלנו, מכבי חיפה של 1994.
"אני לא נוטה להתרגש", הוא מתרגש, "אבל הבחירה הזו היא משהו מיוחד עבורי. אם היו שואלים אותי מה הייתי רוצה, עוד כמה מיליונים בבנק או בחירה כזו — מעדיף בחירה כזו. זה מסמל שעשיתי משהו, ושאנשים מעריכים, ואני מודה לכל אלה שבחרו בי. זה רגע מאוד משמח בקריירה שלי".
עד היום שפיגלר תמיד היה ראשון.
"משאלים יכולים להשתנות, אבל עצם העובדה שאתה בפסגה - ראשון, שני או שלישי - הכבוד הוא גדול".
אם אתה היית צריך להכריע?
"לא אובייקטיבי, וגם לא ראיתי את שפיגלר משחק כדורגל. אבא שלי אמר שהיה שחקן ענק".
הוא אכן הוביל את הנבחרת למונדיאל.
"עניין של הרבה מזל, מומנטום, טיימינג, ומול אילו נבחרות אתה משחק. הייתה לנו נבחרת מצוינת לפני יורו 2000. בהזדמנות לעלות, נגד דנמרק, הדנים היו מעלינו בכמה דרגות. זה כמו שהיום נקבל את גרמניה או אנגליה. דנמרק הייתה אז נבחרת מהדרג הראשון, אני מציאותי".
לא קשור לפרשת נערות הליווי?
"לא חושב. זה לא היה בלילה שלפני. הם פשוט היו בכמה דרגות יותר טובים וקיבלנו גול בדקה השנייה בבית. זה לא נחשב החמצה אצלי".
ערן זהבי שישי ברשימה, עדיין משחק. איפה היית מדרג אותו?
"זהבי שחקן ענק, סקורר גדול ומקצוען. כמו לכולנו, גם לו היו נקודות שחורות בקריירה, כשהסיר את סרט הקפטן ועוד משברים בדרך, אבל הוא ידע להתגבר עליהם והוא עושה קריירה ענקית. בתוכו אולי יהיה חסר לו תמיד העניין שהוא לא כיכב עדיין באחת הליגות הבכירות באירופה, אבל אין מושלם בקריירה. הוא מדהים, ללא ספק. אני הייתי מדרג אותו בין חמשת הגדולים. לפי מי שראיתי על המגרש, בעשירייה הראשונה צריכים להיות יוסי בניון, חיים רביבו, רוני רוזנטל, אלי אוחנה, אורי מלמיליאן וגם אלון מזרחי".
המסלול של ברקוביץ' אחרי הפרישה מכדורגל, מעבר להתעסקות בניהול או באימון, היה די מקובל לכוכבי עבר גדולים כמוהו: פרשנות, הגשת תוכנית ספורט מובילה ברדיו (102) לצד אופירה אסייג, השתתפות בפאנלים, פה ושם קמפיינים. אבל אף אחד לא היה יכול לנחש שהקוסם יהפוך לאחד המגישים היותר משפיעים בטלוויזיה, ועוד בנושאים פוליטיים, וייצור לעצמו קריירה מצליחה שאפילו משתווה לשנים שבהן שלט במגרשים.
הדואט עם אסייג הגיע למסך ב־2017, ומאז השניים חולשים על אחת התוכניות היותר מדוברות, בכל יום שישי בשש בערב, שעה צחיחה לגמרי עד כניסתם למשבצת. באוקטובר האחרון נרשם שיא השיאים, כמו שתגיד אסייג, כשמירי רגב וברקוביץ' נקלעו לוויכוח שבמהלכו הטיחה בו השרה הנזעמת שהוא מתהפך כמו סטייק ואף הוסיפה בטון מאיים שהוא לא יהיה מאמן הנבחרת עד שלא יתנצל על שקרא לראש הממשלה וסביבתו בליכוד 'משפחת פשע'. הרשתות סערו, ובתל־אביב אפילו נולדה מנה של סטייק 'ברקו בפיתה'.
הופתעת מהיציאה של רגב?
"לא, היא תיכננה את זה. כל מי שבא לתוכנית מתכונן אליי ולאופירה. נכנסים לגוגל, רואים איפה הצלחתי, איפה פחות. כשהם רוצים להתחנף הם מדברים איתי על כדורגל, אבל היחיד שמבין ויודע זה אביגדור ליברמן. אז ברור שרגב תיכננה את זה. אמנם הייתי במעין מגננה, אבל נתתי לה לדבר כי ידעתי שככל שהיא תדבר יותר ככה ידי תהיה על העליונה כי היא הייתה באטרף”.
נגעתם בעריכה במשהו?
"להפך. כשיצאתי מהאולפן הלכתי לעורכת והדגשתי שהקטע צריך להיכנס כמו שהוא, שלא יורידו בעריכה. ידעתי שהמשפט עם הנבחרת יעשה את הבלגן. אמרתי לעצמי, בוא'נה, אם היא אמרה משפט כזה - ניצחתי".
למה?
"כי אסור לעשות דבר כזה, נטו סחיטה באיומים. כמעט כל עורכי הדין במדינת ישראל התקשרו אליי אחרי השידור, הציעו שנתבע אותה. סירבתי. אני רואה את זה כשואו".
ועניין הסטייק?
"בגדול, היא לא שווה התייחסות ונקווה שהיא תיעלם כמה שיותר מהר. הסגנון שלה לא טוב, ושר לא צריך להתנהג ככה. אני לא מכיר כמעט אף בן אדם שלאורך חייו בחר אותה מפלגה. מי שעושה את זה הוא פנאט, כי האנשים מתחלפים וגם האג'נדות. רק חמור לא משנה את דעתו. מירי רגב הגיעה עם 400 דפים להקריא מהם ורק רבה איתי כל הראיון. עובדה שהיא די שותקת מאז. הורידו לה ולמיקי זוהר פרופיל".
אתה לא מאמן הנבחרת. אולי רגב ניצחה פה?
"אז שתנצח. לא מתחרה עם אף אחד. במסיבת העיתונאים ב־2010, כשאמרתי בפעם הראשונה שאני רוצה להיות מאמן נבחרת, זה בער בעצמות שלי בטירוף. זה כמו שאתה בן 18, יכול לראות בחורה ולהגיד 'זו אהבת חיי, איתה אני רוצה להתחתן ולהקים משפחה'. היום, אחרי יותר מעשר שנים, הבעירה הזו דעכה וזה כבר לא חלום חיי כמו שזה היה אז. זה לא אומר שאני לא רוצה, אבל אני לא אתאבד על זה. אהבת חיי הזו כבר לא מושכת אותי כמו אז, לא אטרקטיבית עבורי".
אתה רואה את המשחקים של הנבחרת?
"כן, בטח. זה עדיין צובט לי, הריגוש הזה".
החרם מצד הליכוד קיבע עוד יותר את אופירה וברקו כתוכנית שהיא 'רק לא ביבי'. ברקוביץ' לא מסכים עם ההגדרה. "אני לא רוצה שביבי ייפול בגלל שאני לא אוהב את ביבי. אני רוצה שהמדינה תשתפר, ובגלל זה אני רוצה להחליף את ראש הממשלה ואת רוב חברי הכנסת. אין לי משהו אישי נגדו, אבל נהיה פה שסע ושנאה וצרות עין וחרדים נגד חילונים וערבים נגד יהודים ומרוקאים מול אשכנזים — וכמי שעומד בראש המערכת ביבי הוא זה שאשם. כמו שאת החיסונים ביבי לוקח על עצמו, ושאפו גדול. ביבי גאון פוליטי, אבל אני לא אוהב את הסגנון הזה. די, שחרר. המדינה ירדה מהפסים, צריך להחזיר אותה לשם".
אנשי הכדורגל בדרך כלל לא ממהרים לומר שנתניהו לא בסדר.
"למה בן אדם צריך לפחד להביע את דעתו? נראה לך שאם גנץ היה ראש ממשלה ואחד שהוא ביביסט היה אומר נגדו משהו, הוא היה מפחד? ממה הכדורגלנים מפחדים? מהצד הצועק של הביביזם, שיצעקו להם במגרשים 'יא בוגד, יא סמולני'. אם לא היו מפחדים ברור שהיו אומרים, כי הרבה לא מסכימים עם מה שקורה במדינה".
מה מעבר לשסע שהזכרת?
"מה זה ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום? זוז הצידה ותטפל בעניינים האישיים שלך. בזה הוא ניצח. לא מדברים על זה. חמור מאוד. יכול להיות שהוא חף מפשע, אבל אל תתקע את כל המדינה לארבע־חמש מערכות בחירות רק כי אתה רוצה להתחמק מהמשפט".
למה באמת?
"כי הוא רוצה חסינות, זה ברור".
הליכוד נעלב כשאמרת עליהם 'משפחת פשע'.
"יכולים להיעלב. ממש לא חוזר בי. לא התכוונתי לבוחרים, והם יודעים את זה. התכוונתי לביבי ולהקתו - רגב, מיקי זוהר, ביטן, אוסנת מארק. ביבי שולח אותם לנבוח והם נובחים וצועקים ועושים אווירת מלחמה. לא התכוונתי לדיכטר ולכץ ולניר ברקת ועוד הרבה מהליכוד, יודעים בדיוק למי התכוונתי. ביקשו מהליכוד שאתנצל, זה התנאי שלהם להגיע לתוכנית. מאז הראיון של ברקת הם לא באים. אני לא מסכים להתנצל ואנחנו מסתדרים בלעדיהם".
אופירה כן קוראת כל שבוע לביבי להתראיין.
"הוא מוזמן בכל דקה, ויהיה ראיון מכובד. בלי שלושה כתבי אישום הייתי רוצה אותו לעוד עשר שנים. איפה נשמע שראש ממשלה נגד המשטרה והיועץ? אין מפכ"ל שנה שלמה. איפה נשמע שמוכרים צוללות ואין ישיבת קבינט. לא יכול להיות שמוכרים צוללות בלי ששר הביטחון יודע מזה והרמטכ"ל לא יודע, אבל בן הדוד של ראש הממשלה מעורב בעסקה".
למה לדעתך נתניהו לא בא לתוכנית?
"השאלות קשות אצלנו ואנחנו לא מסננים ואין שאלות מראש. כשאתה הולך למקום שנגדך, תבוא להוכיח שהם לא צודקים. מבטיח לך דבר אחד: אצלנו באולפן הוא יתעצבן".
מה השאלה הראשונה שהיית שואל אותו?
"על הצוללות. למה נתת לדוד שלך להיות עורך דין בנושא כל כך רגיש. והייתי שואל אם הוא מבסוט מהשסע שיש בעם. ואיך זה שהוא נסחט על ידי החרדים. איך זה שליברמן, לפיד, סער, גנץ וכולם לא מאמינים לו למילה. או הפוך: מי מכל ראשי מפלגות מאמין לך? למה אתה משקר? אין תקציב. למה?"
למי תצביע בבחירות?
"אני ממשיך עם גנץ".
למה?
"כל עוד הוא רץ, אני איתו".
אבל הוא לקח את הקול שלך ונתן לביבי.
"עשה את זה לטובת המדינה. הוא בן אדם ישר, הוא מלח הארץ, ועוד דבר: תסתכלו כולם במראה, תגידו אם גנץ ובן גביר שווים את אותם מנדטים. אם כן, ככה אנחנו נראים. מה בן גביר נתן למדינת ישראל ומה גנץ. אנחנו צריכים להתבייש בעצמנו אם זה מה שקורה".
התקשורת עשתה לגנץ הנחות?
"קרעו לו את הצורה, רמסו אותו. מרמטכ"ל הבן אדם הופך עוד שנייה לפאקינג רס"ר. מה הוא עשה? שיקר כשהלך עם ביבי, זה נכון, אבל זה יצא טוב כי הוא היה שומר הסף. אם לא גנץ, המדינה מתפרקת. להשפיל בן אדם כזה זה חוצפה. פוגעים בו כל הזמן".
תמכת בעבר בחברך משה כחלון. אתם בקשר?
"אנחנו חברים 30 שנה. הוא כעס עליי שהלכתי עם גנץ ולא בחרתי בו כשהיה בליכוד, אבל אני מאוד מעריך אותו. אנחנו לא בסכסוך".
יאיר נתניהו קרא להחרים אתכם, את הערוץ.
"אין לי שום טענה ליאיר נתניהו. גם אני, אם היו פוגעים בהורים שלי, הייתי מגן עליהם בכל העוצמה. לטעמי לפעמים הוא יורד נמוך מדי. עם אופירה הוא ירד נמוך מדי ובזה הוא טועה בענק, חוצפה ממדרגה ראשונה. אני מצפה שאבא שלו יחנך אותו ושיידע מתי לעצור אותו. גם הוא מוזמן לאולפן שלנו".
אברי גלעד אמר עליכם: אני מתבייש שהם באותו מקצוע איתי.
"למרות שהוא ליכלך, לא אתייחס לזה. לפני 15 שנה הייתי מגיב, אבל למדתי לא להעביר ביקורת על קולגות. יש מלא תוכניות שאני מעביר ערוץ כשאני רואה אותן ובחיים לא אלכלך עליהן. יש משהו בברנז'ה של הסלבס שאני שונא - נגיד אני ורותם סלע נריב, וצד שלישי מתערב. מה אתה מתערב? זה קורה בשביל לתפוס כותרות".
הוא הוכיח חושים עיתונאיים מפותחים כשתפס במהלך הצילומים את אביר קארה מתכתב עם שר האוצר, מה שחיזק את ההערכה שמוביל מחאת השולמנים מתואם עם השלטון. "בדיוק אופירה דיברה עם מישהו ואני קלטתי שאביר קארה מסתמס. פתאום אני רואה אצלו הודעה משר האוצר ישראל כץ. ואז אמרתי לו, 'אני מבין שאתה בקשר איתם'. אמר לי שלא, ועניתי שהרגע ראיתי. תכלס, קצת חוצפה שהסתכלתי לו בטלפון, אבל זה התבקש".
קרה משהו מעניין מאחורי הקלעים שלא ראינו?
"לפעמים אנשים מאוכזבים מהראיונות ונשארים, צועקים וחלק בוכים. נדמה לי שטהוניה רובל נפגעה כי אמרתי משהו שלא אהבה. איך שנגמרת התוכנית, אני באוטו. שלוש שעות צילומים, לא פשוט. לבן אדם עם הפרעת קשב וריכוז כמו שלי לשבת ככה זה קשה ואני לא לוקח ריטלין. אני יכול לתת לך סקופ: אני היחיד בכל הערוצים שעובד בלי אוזנייה. למה? זה מוציא אותי מהריכוז ואני לא מוכן שאף אחד יגיד לי שום דבר באוזן".
האמנת שתגיע יום אחד לעמדה כזו?
"אם היית שואל אותי כשהייתי שחקן, הייתי אומר לך שפוליטיקה זה הדבר שאני הכי שונא בחיים. היום אני רוצה לשנות דברים, וכאיש תקשורת אתה יכול לעשות את זה לפעמים יותר טוב מפוליטיקאי".
מה עם חברי הכנסת הערבים? גם בהם פגעת.
"גם פה דיברתי על שלושה־ארבעה שלטעמי הם סוסים טרויאניים ופוגעים גם בציבור הערבי. השעו אותנו, וזכותה של קשת, אבל חברי כנסת ערבים מוזמנים לתוכנית והם באו, והם יודעים למי התכוונתי, לא לציבור הערבי. אני מקבל הודעות טובות מהציבור הערבי, ומאוד אוהבים אותי שם".
העימות האחרון של ברקוביץ' היה מול המגיש ליאון רוזנברג, שהתארח לראיון יחד עם איציק זוהר ולאחר מכן כתב פוסט זועם בפייסבוק. "שוב יצאתי תמים", סיפר רוזנברג, "הוזמנתי לאופירה וברקו להשתתף בפאנל בנושא גברים בשנת 2020, רציתי לספר איך שמעגל גברים כמו זה שאני מנחה יכול להיות מקום מצוין לכל גבר לבוא ולהתמודד עם האתגרים. בפועל בתוכנית מצאתי את עצמי מול דאבל־טים של ברקוביץ' ואיציק זוהר, שהטיחו בי שאני גבר חלש וכנוע, בעוד אופירה נקרעת מצחוק ברקע בשיח רועש כשלא היה לי שום סיכוי לסיים משפט".
ברקוביץ' נראה כועס. "ליאון ופאולה זו תוכנית שאני מעריץ שנים, אין בוקר שאני לא רואה. כל מה שנעשה בתוכנית עם איציק זוהר היה בצחוק וליאון יודע את זה ויצא מהאולפן בצחוק. לא יודע מה קרה שהוא התהפך וכתב פוסט. בעיניי זה ילדותי".
דיברתם אחרי?
"פאולה ניסתה לדבר איתי כדי שניישב את הסכסוך, ועניתי לה שצחקנו איתו וזה טמטום. אין לי זמן להתעכב על סכסוכים כאלה. אני כבר לא רואה את התוכנית שלהם. אם בן אדם לא מפרגן ומלכלך עליי בפוסטים, מה יש לי לראות את התוכנית שלו? אגב, הוא נעלב ובסוף עשה סיבוב על זה ועשה פרסומת שבה אומרים לו שהוא לא קובע כלום בבית. המבין יבין".
לברקוביץ' תמיד היה הרבה מזל. את תחילת הקדנציה האירופית שלו הוא היה אמור לעשות בקבוצת לוגרונייס הספרדית, ואם היה נוחת שם, הדלת המסתובבת שלו הייתה עשויה להוביל לקריירה לגמרי אחרת. "מזל? מזל גדול היה לי. רציתי לצאת לאירופה ב־1996 ושלחו אותי למבחנים אצל גרהאם סונס בסאות'המפטון. נסענו למחנה אימונים בנורווגיה. אחרי שרביבו נמכר ממכבי חיפה לסלטה ויגו הייתה בי קנאה מאוד גדולה, למה רביבו יצא ואני תקוע. אמרתי לעצמי, אני חייב להוכיח. והייתי מעולה במחנה האימונים".
לא בדיוק עזר.
"בא סונס ואומר לי, 'היית נהדר, אבל פיזית אתה לא מתאים לליגה האנגלית'. אמרתי לו, 'מה הקשר? אם הייתי מצוין תיקח אותי'. אמר לי, 'לך תתחשל ואולי בשנה הבאה'. חזרתי למכבי חיפה. אחרי חודש אני מקבל טלפון מקבוצה בספרד שנקראת לוגרונייס, ליגה ראשונה, 'בוא תחתום לחמש שנים'".
בום.
"אמרתי, ליגה ראשונה בספרד, אני לא רואה בעיניים, הולך לחתום. לוקח מטוס למדריד עם עו"ד יואל גולדברג, משם טיסה לבילבאו. מגיעים בלילה מאוחר, יודעים שלמחרת חותמים על החוזה. חמש שנים, 300 אלף יורו לשנה. בבוקר קמים, שואלים איפה הקניון לקנות כמה דברים. התקשרתי לטלי, אשתי אז, אמרתי לה שזה גן עדן למרות שהיה מקום שכוח אל, בלי כלום. רציתי שתתלהב. ואז אני הולך לאימון, לפני החתימה".
אבל משהו משתבש. "פתאום נכנס לחדר מישהו מהקבוצה ולוחש משהו ליו"ר שאמור לחתום איתי. ואז הוא אומר: 'רוצים שאיל יעשה אימון'. יואל קם ואומר: 'איל בא לחתום על חוזה, אין שום אימון'. מפה לשם הצליחו לשכנע אותו שאתאמן ואני עושה את זה בעצבים. אחרי האימון מכניסים אותנו לחדר ואומרים: 'העסקה לא תצא לפועל, החתמנו שחקן ארגנטינאי לתפקיד ברגע האחרון'".
איך הגבת?
"התחלתי לבכות שם, ממש. התחלתי לקלל את יואל, הפלתי עליו את התיק, כי חזרנו הביתה בפעם השנייה בבושת פנים. סאות'המפטון זרקו אותי, לוגרונייס זרקו אותי, בתקשורת בארץ קרעו אותי. למזלי סאות'המפטון הפסידה חמישה משחקים ברצף ובשישי קראו לי. באתי לחתום".
טיפת מזל.
"ולא היחידה. אחרי חצי שנה אני מקבל טלפון מהעיתונאי שלכם, אבינעם פורת. הוא אומר לי, 'איל, איזה מזל גדול היה לך בחיים. לוגרונייס פשטו רגל ויורידו אותם לליגה הרביעית'. אתה מבין?"
אחרי עונה מצוינת בסאות'המפטון ברקוביץ' מקבל הצעות נוספות. "ווסטהאם הציעה חוזה משלה, וגם טוטנהאם רצתה אותי. אני רציתי טוטנהאם בגלל הקשר היהודי. נסענו פיני זהבי ואני לטוטנהאם. יש לנו חוזה בכיס, חמש שנים, 350 אלף פאונד בשנה. איך שמתחילה הנחיתה פיני מעיר אותי ואומר לי: 'מה דעתך שבכל זאת נלך לווסטהאם?"
מניח שלא רצית.
"אמרתי לפיני: 'אני רוצה טוטנהאם. הם משלמים יפה, רוצים אותי לשלוש שנים. פיני אמר לי: 'ואם אני אביא לך חוזה כפול בווסטהאם לחמש שנים?'. אמרתי לו: עזוב, לא יקרה. בינתיים אנשי טוטנהאם מחכים לנו במלון הילטון בהית'רו כדי שנחתום. איך שנוחתים הוא אומר לי, 'איל, אני הולך לעשות כמה טלפונים. כשיצאתי הוא אומר: 'ווסטהאם החליטו להכפיל לך את החוזה לחמש שנים, 750 אלף פאונד לשנה".
ואנשי טוטנהאם מחכים.
"כן. עיכבנו את הכל. פוצצנו את הפגישה איתם אחרי שפיני אמר לי למצוא סיבה. כשהמנג'ר ג'רי פרנסיס אמר לי שהוא רוצה שאעשה הגנה, אמרתי שזה לא מוצא חן בעיניי, שאני לא חותם. אחרי יום פירסמנו שחתמתי בווסטהאם, הם התעצבנו והבינו שהיה פה תרגיל. אבל אלה החיים. אחר כך מכרו אותי בעשרה מיליון יורו לסלטיק. בדיעבד טעות, אבל הם פיתו אותי בכסף. קיבלתי 53 אלף פאונד לשבוע, 5.1 מיליון פאונד לשנה".
אז כסף הוא עשה. ונשאר לו מספיק בשביל לחזור לכדורגל דרך השקעה בהפועל פתח־תקווה מהליגה הלאומית. "אני מוביל את הקבוצה בארבע השנים הקרובות. אני רוצה להרגיש את הדשא. נמאס לי לשבת כל היום באולפנים. נולדתי על הדשא ואמות על הדשא. ראיתי מועדון גדול שנמצא במשבר ואפשר להרים אותו. אנחנו נאבקים על ההישארות בליגה ואני מאמין שאפשר להוציא אותם מהבוץ".
הבאת לשם את בנך, ליאור. זה לא התקבל יפה.
"אני מאוד מאמין בליאור, הוא בן 22, אני רואה את התשוקה שלו לכדורגל ואת הידע שלו והטכניקה ואת הבנת המשחק. אם אחרים לא מאמינים בו, זה לא אומר שאני צריך להגיד לו להרים ידיים".
אולי הוא סובל כי הוא הבן של ברקו?
"ברור, זה מאוד מבאס. מפריע לי. היחיד שנתן לו הזמנות זה אייל לחמן בשישה משחקים ברעננה, והוא היה בסדר גמור. עוד לא היה מאמן אחד שבא ואמר לי 'הילד לא מוכשר'. הבעיה שלו היא שקוראים לו ליאור ברקוביץ' וזה עושה לאנשים אנטי. אז אני פה לתת לו הזדמנות. אגב, הוא ביקש לשים לו על החולצה בהפועל פתח־תקווה רק את השם ליאור ולא ברקוביץ'. אמרתי לו שאין דבר כזה".
ברמה האישית, ברקוביץ' כבר נמצא הרבה אחרי התקופה הסוערת שחווה בגירושים מטלי, אם שלושת ילדיו, והרומן מחוץ לנישואים שמנו נולד ילד נוסף, היום בן שבע. "אני רואה אותו ונפגש איתו. מאוד קשה שאני גר בתל־אביב והוא בחיפה. אני מגיע לבית הספר שלו, לא הרבה. הקורונה לא עזרה לקשר הזה. היה מאוד קשה".
מדורי הרכילות מדווחים שאתה ובת הזוג שלך, שרון כהן, נפרדים כל חצי שנה.
"אנחנו יחד שלוש שנים וחצי. היא גרה בראשון ואני בתל־אביב. ניסינו לעבור לגור יחד ולא הצליח. אני רוצה לגור בתל־אביב עם הילדים, היא רוצה בראשון, אבל בסך הכל יש אחלה זוגיות ויש אהבה".
אז למה מגיעות הפרידות?
"אני קורא לזה חילוקי דעות. נפרדנו שלוש־ארבע פעמים, אבל זה לא הרבה בשלוש שנים וחצי. זה לא נקרא להיפרד בעיניי, אבל כשאתה מפורסם כל דבר ישר מתפרסם. בתחושה שלי זו זוגיות לטווח ארוך. לא אני ולא היא רוצים ילדים או חתונה".
העתיד המקצועי, הוא מגלה, מעוגן בחוזה יפה בקשת. "חתמנו עכשיו לארבע שנים נוספות. היא פרטנרית מצוינת. לפעמים אנחנו רבים פיצוצים, אבל אנחנו בתקופה טובה מאוד עכשיו. יש לפעמים שבועות שאנחנו לא מדברים, אבל הכביסה המלוכלכת נשארת רק בינינו. אני מקווה שהזוגיות תימשך עוד הרבה זמן כי הרכב מנצח לא מחליפים".
חזית שהיא תחזור לבעלה, גילי.
"אני רציתי מאוד, כן".
לקחת צעד פעיל בזה?
"את זה היא יודעת. עשתה צעד נכון, אחלה גילי שבעולם".
אתה עדיין מגיע לאולפן בלי לעשות תחקיר?
"אף פעם לא הגעתי בלי תחקיר. לפעמים אני אומר דברים בצחוק, אז אולי בגלל זה הבינו אחרת. כל יום חמישי אני מקבל ליינאפ. אני כל היום באתרים של אקטואליה, אני בעניינים, יושב עם העורכת הראשית ורק אז עולה למשחק. אני בא מאוד מוכן".
שינית משהו?
"פעם הייתי בא רק עם שאלות בעל פה. אני מזדקן, אז מגיע עם דברים כתובים כדי לא לשכוח".
