עונת הכדורגל האחרונה, מעבר להיותה מוזרה ומוכת קורונה, הייתה עוד דוגמה עצומה ליחס שלו זוכים מגינים ברחבי העולם ככלי התקפי, הוכחה נוספת להכרת החשיבות שלהם.
ג'ושוע קימיך ואלפונסו דייויס בישלו אחד לשני בדרך לזכייה בליגת האלופות, סביליה נהנתה מאסיסטים של שני המגינים שלה בעלייה לגמר הליגה האירופית, וגם בישראל המעמד של אנדרה ז'ראלדש ואנריק סאבוריט היה ברור. וכמובן יש את ליברפול, עם עונה היסטורית של טרנט אלכסנדר-ארנולד ואנדרו רוברטסון. לכן, כשסקוטלנד שיחקה מול ישראל על מקום בגמר הפלייאוף, המגן השמאלי רוברטסון סומן כאיש המסוכן ביותר. המשחק עצמו הבליט יותר את המגן שמולו, את אלי דסה. הערב (21:45) תפגוש נבחרת ישראל בפלזן את נבחרת צ'כיה במסגרת ליגת האומות, ותהיה חייבת את דסה בכושר, לפחות כמו מול הסקוטים.
זה היה, כזכור, ערב של דמעות ישראליות בגלאזגו, אבל היה בו גם דבר חיובי אחד ברור, כזה שהיה אפשר להתפעל ממנו: דסה לא רק התמודד יפה עם רוברטסון, אלא נראה כמו שדרוג של עצמו. גרסה חדשה, אם תרצו, ולא, הגרסה החדשה היא לא אור דסה אלא אלי דסה 2.0. קצת יותר משנה מאז עזב להולנד וחתם בוויטסה, דסה נראה יעיל יותר, חכם יותר על המגרש ובעיקר שלם יותר. השיפור במשחק שלו יכול בעצם להיות שיעור לכדורגל הישראלי: הנה, בשנה אחת בהולנד דסה עשה קפיצה שלא הצליחו לעזור לו לבצע בכמה שנים בישראל.
הראשון לקבל נזיפה
דסה תמיד החזיק ביכולת התקפית טובה מהממוצע למגן ישראלי, אבל הגנתית היו פרמטרים שדרשו שיפור. בתחילת העונה, בשיחה עם המאמן החדש של ויטסה, הגרמני תומאס לטש, ביקש דסה שלמרות שהוא מבוגר יחסית לשחקנים אחרים במועדון – ויטסה רגילה להשביח שחקנים צעירים יותר מאשר 27, גילו של הישראלי – הוא מבקש שלא ירחם עליו. שבכל פעם שצריך לנזוף במישהו כדי לעורר את הקבוצה – שזה יהיה הוא, שכל טעות הגנתית תטופל.
בוויטסה, כאמור, יש צוות שלם שמשפר שחקנים, והמטרה הראשונית הייתה לגרום לדסה לראות בעצמו היכן הוא יכול להשתפר, זאת באמצעות מעקב סטטיסטי. נקבעו מדדים אליהם הוא צריך להגיע בכל הקשור ליעילות הפעולות על המגרש.
והנה, שימו לב, ההבדל במספרים העונה לבין העונה שעברה, באותו מועדון: אחוז ההצלחה בעימותים הגנתיים עלה מ־59 אחוזים ל־64. אחוז ההצלחה בדריבל עלה מ־48 ל־67, ובמסירות מפתח מ־33 ל־52. מספר חטיפות המסירה גדל ב־33 אחוזים למרות שכמות הניסיונות לחטוף כדור נשארה כפי שהיא. בקיצור, יעילות, זה שם המשחק.
הצוות המקצועי של ויטסה מגיע לעבודה במשרד כל בוקר לפני השחקנים והולך הביתה בערב. אחרי כל משחק יושבים עם דסה שני אנשי צוות והם מנתחים יחד את כל הפעולות ההגנתיות שלו, זאת עם דגש על הבנת המשחק, שהשחקן יבין בעצמו מתי הוא צריך לבצע פעולה מסוימת ומתי עדיף לוותר. על המגרש באימון מציבים את דסה לאו דווקא עם ההרכב הראשון, למרות שהוא שחקן מוביל, וזאת כדי שיתמודד באימונים מול שחקני האגף הבכירים ביותר, אלה שמשחקים בקצב הגבוה ביותר.
שליטה עצמית כל המשחק
אפשר לראות את התוצאות. תוך שנה ומשהו השתנתה צורת המשחק של דסה. המגן הישראלי לא ידע בעבר איך "לנהל" את המשחק שלו. הוא הציג רגעי כדורגל גדולים לצד דקות של היעלמות במקרה הטוב או טעויות במקרה הרע. הוא היה יכול להיות השחקן המוביל במגרש לרבע שעה ואז ברגע לבצע עבירה טיפשית. עכשיו אפשר לראות שהוא מחזיק בשליטה עצמית גבוהה יותר ולאורך 90 דקות (או 120 מול רוברטסון וסקוטלנד), דבר שחסר כמעט לכל שחקן ישראלי.
ויטסה פתחה את העונה בצורה חלומית. היא נמצאת במקום השני בליגה, בשוויון נקודות עם הראשונה איאקס, ומעל איינדהובן של ערן זהבי, אותה ניצחה לא מזמן 1:2. דסה הוא שחקן השדה עם מספר הדקות הגבוה ביותר בקבוצה ופתח בכל המשחקים. מהעמדה שלו כשחקן כנף במערך שלושה בלמים, כמו בנבחרת, רשם בינתיים שני בישולים בשמונה משחקים.
שחקנים בנבחרת מספרים שהם לא האמינו איזה שיפור הראה דסה כשפגשו בו אחרי הפסקה בין משחק בינלאומי אחד לשני. זה בולט. האם נבחרת ישראל תשיג בזכות השיפור המדובר תוצאות טובות יותר באופן מיידי? נראה שלא, אבל את הסיפור הזה חובה להדגיש. מכל תקופה בנבחרת, מכל קמפיין, צריך ללמוד משהו וגם הפעם יש שיעור רציני, כזה שפשוט צריך לשים אליו לב.
שחקנים כמו דסה, וכמובן מנור סולומון, הם השמות הבולטים בנבחרת בתקופה האחרונה, ושדרוג המשחק שלהם מראה שוב שיש פרמטרים במשחק עליהם לא יודעים בישראל לעבוד מספיק טוב. בנוסף יש כאן שיעור גם לשחקן הישראלי עצמו: המטרה לא צריכה להיות לצאת לאירופה כדי לצאת לאירופה, אלא לבחור את המקום שיודע לקדם את השחקן בצורה שלא עבדו איתו קודם לכן. כמו שחטאר דונייצק, כמו ויטסה. אז, ואולי רק אז, ישתפר גם הכדורגל הישראלי כולו.
המטרה: להישאר בדרג 2
מאמן הנבחרת וילי רוטנשטיינר והקפטן ביברס נאתכו אמרו אתמול כי המטרה היא להישאר בדרג 2. נקודה הערב עשויה להספיק לשם כך (זה תלוי בתוצאה של סלובקיה האחרונה מול סקוטלנד). רוטנשטיינר התייחס ליריבה: “צ’כיה נבחרת מעולה, אבל אנחנו רוצים לקחת נקודות”.
צ’כיה נחשבת לחזקה בבית ורק הקורונה והרכב חסר גרמו לה להפסד ביתי קריטי מול סקוטלנד בסיבוב הראשון. הצ’כים מקווים שעם שש נקודות השבוע בבית מול ישראל וסלובקיה יצליחו לעקוף את הסקוטים ולסיים במקום הראשון.
