מחאת אוהדי בית"ר ירושלים
(צילום: אורן אהרוני)
את הכביסה המלוכלכת שנערמה לאחרונה בבית וגן תלו משה חוגג ויוסי בניון על כבלי הרשתות החברתיות. זו הייתה סצנה נדירה, שחשפה לעיני כל את הסתירות בין בעלי בית"ר ירושלים למנהל המקצועי שלו, והציגה את המתרחש מאחורי הקלעים.
כשאוהדי בית"ר הפגינו מתחת לביתו של המאמן רוני לוי בליל חמישי האחרון, יצא לדרך "קרב הפוסטים", שהעיד בעיקר על חוסר הניסיון של שתי הדמויות המרכזיות במועדון. בניון היה הראשון שהתייחס למצב בעמוד האינסטגרם שלו, והתוכן לא ממש התאים לתובנות של חוגג, שהעמיד העונה תקציב של 82 מיליון שקל.
חלק מהנתונים שאליהם התייחס המנהל המקצועי הטירון לא היו מדויקים, מה שגרם לבעלים להגיב במהירות בעמוד הפייסבוק של אוהדי בית"ר. זו הייתה תגובה מלאת סתירות לפוסט של בניון, דבר שיצר מתיחות בין השניים, והבליט את חוסר שביעות רצונו של חוגג מתפקודו של המאמן. את תפקיד מכבה השריפות מילא היו"ר אלי אוחנה. למרות הכל, לבניון חוזה לעונה נוספת בבית"ר, חוגג רוצה לראות אותו ממשיך, ואתמול השניים נפגשו לפגישת עבודה.
לטענת גורמים בבית"ר, כבר התקבלה החלטה עקרונית שלוי לא ימשיך בתפקידו. היכולת החלשה והסגנון הבלתי אטרקטיבי שהציגה הקבוצה מאפילים גם על העמידה הגבולית ביעד של המקום השלישי, שאמור היה להבטיח לו חוזה לעוד עונה. פער 20 הנקודות ממכבי ת"א, שאותה יארחו הערב (20.45 בטדי), אומר הכל. שלא לדבר על התבוסה המשפילה ליריבה השנואה ביותר, הפועל ת"א.
"אם לא ניראה אחרת, אני בטוח שהצוות המקצועי ייקח אחריות על כל המשתמע מכך", כתב חוגג לפני כניסת השבת, בפוסט שאפילו לא הבדיל בין בניון ללוי. עם זאת, כאמור, הבעלים הציע בינתיים רק למנהל המקצועי להמשיך, אך ברור שהוא יצטרך לעשות מקצה שיפורים משמעותי.
המציאות בבית"ר עתידה להשתנות בעונה הבאה. קיצוץ של כ-65 אחוז בתקציב, שיירד לסביבות 29 מיליון שקל, ושכר שחקנים שיצנח לאזור ה-17 מיליון. כל הזרים יוצעו למכירה, ובמקומם יוחתמו שחקנים כמו גליאופילו האסלביינק מהליגה השנייה בקפריסין. לבניון סעיף בחוזה שלפיו שכר השחקנים תחתיו יעמוד על 23 מיליון שקל לפחות, והשאלה אם ירצה בכלל להישאר במתכונת המאוד מכווצת.
כשיוסי פגש את קלינגר
כשבניון חלף בשבוע שעבר בבלומפילד הריק על פניו של ניר קלינגר, השניים לא החליפו מילה. המאמן שהוא לא רצה בבית"ר הפך לסיפור הצלחה באדום, ועל הדרך גרם למועדון שוויתר עליו השפלה וטירוף מערכות. בניון היה זה שהתעקש למנות את לוי.
על רקע טרוניות האוהדים, בבית"ר ניסו למזער נזקים והחלו לפמפם באמצעות התקשורת מסרים מרגיעים: בניית קבוצה אחרי ה"הישרדות" בעונה שעברה (למרות שבפועל סיים קלינגר במקום השביעי), פציעת מיכאל אוחנה (שהספיק לככב רק במשחקי גביע הטוטו), עזיבת גדי קינדה (אף על פי שבמקומו הגיעו אלירן עטר וחנן ממן). בניון ניסה להדגיש בפוסט שלו כי תקציב הקבוצה הוא "רק" הרביעי בליגה, אבל האוהדים לא קנו את זה. לראשונה מאז הגעתו, ספג המנהל המקצועי ביקורות קשות.
בניון הכניס בחוזהו סעיף שלפיו הוא זה שיקבע את זהות המאמן, ואחת הטעויות בהתנהלותו הייתה קשירת גורלו בזה של לוי. אין זה סוד שהבעלים רצה כבר מזמן להחתים את ברק בכר, אך האחרון לא הסכים אז לעזוב את הפועל באר־שבע.
"אין דבר כזה בקבוצת כדורגל שבעל הבית לא רוצה את המאמן, וחוגג משדר את זה מהרגע הראשון", מנתח הבעלים לשעבר, אלי טביב. "איזה ביטחון מוקרן למאמן, כשהבעלים מדבר עם אנשים ואומר שהוא לא מרוצה מהמאמן". גם מביצועיו של המנהל המקצועי טביב מתקשה להתלהב: "בניון בנה קבוצה לא מאוזנת, בלי קשר אחורי וחלוץ".
אבל הבעיות המקצועיות הן כרגע משניות לעומת חילוקי הדעות בצמרת המועדון. הניסיון לטעון כי רק דמות אחת תקבע מי יאמן את הקבוצה בעונה הבאה, כלומר בניון, ולהעמיד את סיפור לוי כתנאי להישארותו בקרב כיפוף הידיים, כבר לא עומד במבחן המציאות. לכולם ברור כי מי שיחליט על כך בסופו של דבר יהיה בעל הבית.
דיוגו ורדאסקה כמשל
"חוגג נתן תנאים מקסימליים להצלחת בית"ר, שנוצלו על ידי בניון בצורה לא טובה, הוא ורוני לוי כשלו", אומר איל ברקוביץ'. "בניון בנה קבוצה על שבעה או שמונה שחקנים, וזה לא עבד. בכלל, ברגע שמנהל מקצועי ובעלים רבים ברשתות החברתיות, הסיפור כמעט גמור. בניון עשה עבודה טובה בכל מה שקשור לאווירה בקבוצה, והרגיע את המערכת, אבל הוא צריך להבין שיש בעלים ושההחלטה האחרונה היא שלו. לכן גם אני עזבתי תפקידים דומים. כמה שלא היית כוכב גדול על המגרש, בתפקיד הזה צריך להיות מערכתי. אתה כבר לא תלוי רק בעצמך כמו כשהיית במגרש. צריך להתפשר".
טענת בניון כי ההיעדרות של אוחנה וקינדה הייתה בין הגורמים העיקריים למצב הנוכחי, נשמעת היום כתירוץ קלוש. בעיקר על רקע דבריו של לוי בינואר האחרון, אחרי צירוף עטר וממן: "החיזוק הזה הוא בדיוק מה שרצינו מחלון ההעברות". מה עוד שהצוות המקצועי החליט לוותר על הסקורר אנתוני וארן.
הערך המוסף של בניון לא ממש ברור. במועדון מדברים על "דמות חיובית במתחם", אבל בצד המקצועי אין לו ממש תרומה. למרות הדיבורים על קשריו הבינלאומיים, בחירת שחקנים כמו עלי מוחמד ולוי גרסיה, שהרשימו בקבוצות אחרות, אינה רשומה על שמו. הזר היחיד שהביא הוא דיוגו ורדאסקה, שרחוק מלהרשים.
לכל אלה תוסיפו חדר הלבשה בעייתי, עם זרים שרוצים כבר לעזוב כמו פרדי פלומן ואנטואן קונט, והקפטן עידן ורד שנקנס בעקבות ראיון ולא ממש מצליח לתפוס מנהיגות, ותקבלו קבוצה שהלכה לאיבוד. או כמו שכתב חוגג המאוכזב באחד הפוסטים שלו: "קבוצה שבועטת בדלי יותר מדי ברגעים חשובים".
