"חמאס, חמאס יהודים לגז" - קריאות אנטישמיות בקבוצת ויסטה ההולנדית
(Omroep gld )
גשר ג'ון פרוסט בעיר ארנהיים מסמל את הקרב הקשה שהתנהל בין הבריטים לגרמנים במלחמת העולם השנייה. דווקא במקום הרגיש כל כך התחולל בשבוע שעבר אירוע אנטישמי שהסעיר את הולנד, והופנה נגד איאקס – מועדון המזוהה עם היהודים. זה קרה כמה שעות לפני גמר הגביע, כאשר אוהדי ויטסה צעדו על הגשר וקראו "חמאס, חמאס, יהודים לגז".
אלי דסה, המשחק בוויטסה, הזדעזע מההתנהגות של חלק מהקהל שלו, והתקרית הגיעה עד לחקירה משטרתית. במועדון יקיימו היום אסיפה בנוכחות ראש עיריית ארנהיים אחמד מרקוש, נציגי הקהילה היהודית בעיר, הרב הראשי של הולנד בנימין יעקבס והמגן הישראלי בניסיון להרגיע את הרוחות.
"התקרית הציתה את הולנד כולה"
דסה לא עוקב אחרי התקשורת המקומית, ושמע על המקרה מראשי המועדון. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא מספר מה עבר עליו בימים האחרונים ועל הפצעים הישנים שנפתחו: "כל השבוע לפני הגמר היו חגיגות מטורפות בעיר. בין היתר הציגו תפאורה על הגשר שהופצץ על ידי הגרמנים, והיו תהלוכות ואבוקות. כדי להתגרות באיאקס, המכונה פה 'המועדון של היהודים', חלק מהאוהדים השמיעו קריאות אנטישמיות, וזה הצית את כל הולנד. מנהלת הקבוצה הבהירה שיש לי יד חופשית לבקר את האירוע המבחיל בכל צורה".
איך הגיבו במועדון?
"הדובר עידכן אותי לגבי הגינויים שהגיעו מכל הולנד. הוא אמר לי שחשוב שיידעו גם בישראל מה אני חושב. במקום שעבר שואה להגיד 'יהודים לגז' זה מחליא. אני גאה לומר שאני יהודי. אני שחור ויהודי, אלו שתי החזיתות הקשוחות ביותר בעולם. אתה קורבן של כל כך הרבה אנשים גזענים. אני הראשון לעמוד כישראלי ויהודי מול תופעות כאלה, אני יודע מה עברו יהודים בדיוק במקום הזה, ולכן זה מזעזע אותי".
חווית גזענות במגרשים בהולנד?
"לא. בארץ היה את הסיפור בקריית־שמונה כששיחקתי בבית"ר, אבל התופעה ירדה משמעותית, וזה מעודד. עדיין יש את הדברים המוכרים. למשל, כשאני מסתובב בסופר ושואלים איפה המוצר הזה או הזה כי חושבים שאני עובד במקום, או כשאמא שלי מגיעה לבית שקניתי ושואלים אותה במעלית אם היא יכולה לנקות לאנשים את הדירה".
אתה מרגיש שמחאת האתיופים שינתה משהו בישראל?
"שום שינוי. אחרי ההרשעה של השוטר שרצח את ג'ורג’ פלויד בארה"ב העליתי פוסט 'אשם'. הבעיה היא שבישראל אין את הלברון ג'יימס או את הביונסה האלה שיובילו דעת קהל נגד הגזענות".
מרגיש שקופחת?
"ברור, איזה יתרון היה לי? לא הייתי שווה אף פעם למישהו אחר, הייתי תמיד 'הילד השחור'. אני אדם שאפתן שעובד קשה ולא משנה מה עמד בפניי. הבעיה היא שלמרות שהרוב המוחלט במדינה שלנו מדהים, הגזענות חוגגת. בחברה הישראלית האתיופים מתחילים בעשר דרגות מתחת לאחרים, למזלי ניתנה לי הבמה להציף את הנושא כי אני מוכר".
תן דוגמה.
"כנער, היינו יוצאים כמה חברים לבילוי, ואני היחיד שבדקו אותו. כשקיבלתי רכב מהקבוצות ששיחקתי בהן תמיד עצרו אותי והפכו לי את כל האוטו, כי הרי לא הגיוני שאתיופי ייסע ברכב כזה. אנחנו לא מבקשים כסף, רק תנו לנו הזדמנות שווה, תקווה להיאחז בה. אני לא סופרמן, אבל תמיד מסתכל לאחור. מבין שאני לא רוצה לחזור לסיוט שהייתי בו, ובמעמד הנוכחי המטרה שלי היא לעזור לכמה שיותר אנשים".
כמה ההתבגרות המוקדמת שלך סייעה להצלחתך?
"מגיל 15 לקחתי את המשפחה שלי עליי, אחרי שההורים שלי התגרשו ובמשך שנים הייתי בנתק עם אבא שלי. מגיל צעיר מאוד הייתי הולך עם אמא לנקות לפנות בוקר את המכללה בנס ציונה, ואחר כך ממשיך ללימודים. לא הייתה לי בעיה עם זה. כשאתה חייל ומקבל 4,200 שקל, זה פתאום נראה לך כמו מיליונים".
אתה נחוש לבצע שינוי חברתי. יש סיכוי לעשות זאת דרך הפוליטיקה?
"אם ארגיש ואדע שיש לי כוח לשנות דרכה, למה לא? מרגיש שאני בשליחות לעזור לשכבות החלשות. ככה חונכתי".
כמודל לחיקוי, תן טיפ לילד מהעדה האתיופית שחושב בגדול.
"תאר לך שלא הייתי פורץ מוקדם, הייתי נשבר והחיים היו חונקים אותי. מגיל אפס החיים האלה חנקו אותי. כשאין אוכל בבית, כשהמשפחה מפורקת, בגלל שלקחתי על עצמי את המשפחה בכיתי, והרבה, אבל רק בסתר. כשעברתי בגיל 15 לחוות הנוער הציוני היו מלגות למצטיינים בלימודים. יש שחקנים שקשה להם עם זה, לי לא הייתה ברירה. קיבלתי מלגה של 500 שקל, והתמכרתי להרגשה הזו שאם אתה עושה משהו, אתה מקבל בחזרה. זה נתן לי דרייב. כשקיבלתי צ'אנס בגביע הטוטו מאורי מלמיליאן, זה היה עבורי כמו לשחק בליגת האלופות. אז כשאתה מקבל את ההזדמנות, תעשה הכל, תאמין בעצמך ורוץ קדימה".
"הביקורות על הנבחרת מגמתיות"
דסה (28) עובר עונה מדהימה בוויטסה, המדורגת רביעית בליגה ההולנדית, והוא כבר מבוקש בספרד ובגרמניה. "שמח שיצא לי להיות חלק מעונה כזו", משתף המגן. "יש לי פה חוזה לעונה הבאה, אבל כמובן יש שאיפה להתקדם".
מה אתה חושב על שלושת המשחקים הראשונים בקמפיין הנבחרת, מסכים עם הביקורות?
"חושב שהן מגמתיות. אני לא יכול להבין שמבקרים אותנו על ההפסד לדנמרק. אנשים כנראה לא מבינים את הפערים, זו נבחרת שהביסה את אוסטריה ונכנסה לעשירייה הראשונה בדירוג העולמי. אני לא יודע מאיפה הביקורת הזו מגיעה. מה עובר לאנשים בראש, בטח כאלה שבעצמם לא הגיעו עם הנבחרת לשום מקום וקיבלו מאותה דנמרק שמינייה. לא מבינים את האחריות שיש להם, כי כל פוש בישראל ישר מדליק את האוהדים".
אז בוא תעשה סדר: מהן הציפיות מהקמפיין?
"הרי לא מציאותי לדבר על עלייה למונדיאל, אז המטרה היא קודם כל לשפר את אחוזי ההצלחה. מדברים על תהליך, מפרגנים אחרי משחק ושוכחים אחרי הבא. מה יוצא מזה כשכותשים את הנבחרת של כולנו? חשוב שנבין מראש את מקומנו".
מי תזכה באליפות?
"הולך על מכבי ת"א, בגלל הניסיון של השחקנים".
