ראיון עם עומר פרץ, בנו של ויקי ז"ל
(צילום: אבי חי)
"אני עדיין בהלם מהידיעה, שתפסה אותי לא מוכן ומשום מקום. לא היה לי אפילו אחוז אחד של הבנה באיזו סיטואציה נמצא אבא שלי, באיזה עולם קשה הוא נמצא. הוא דאג להסתיר את הכל, ואנחנו לא ידענו שום דבר, לא היה אפילו אות מצוקה. אני המום, מבולבל, מאוכזב, לאבד אבא ואישיות כזו בצורה כזו טרגית". כך סיפר בגילוי לב עומר פרץ, בנו של ויקי פרץ ז"ל שהלך אתמול (שלישי) לעולמו לאחר ששם קץ לחייו.
"אני רק חושב מה עובר לו בראש, כמה שחור הוא ראה את העולם ובחר לסיים לעצמו את החיים, בלי יכולת לעזור לו, בצורה בודדה כזו, בלי שנוכל לשמור עליו. זה מוות כואב מאוד, עצוב לי", המשיך פרץ בראיון מיוחד שהעניק ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet.
פרץ, שספד בהלוויה שנערכה אתמול (שלישי) בבית העלמין מורשה, התייחס לקשיים מהם אביו סבל בתקופה האחרונה: "אני מאמין שבסיטואציה כזו יש המון חלקים, אין משהו מסוים אחד. בסופו של דבר זה עוד דבר ועוד דבר, אתה חושב על הרע במקום כזה. ברור לי ששנת הקורונה לא עזרה לו, הוא הפסיק את העבודה בבית הספר לכדורגל במכבי תל אביב, הוא נשאר בבית וסבל בשלושת החודשים האחרונים מכאבים ברגליים שגרמו לו להיעזר במקל הליכה. זה מאוד כאב לו פיזית וגם ברמת האגו שאחרי קריירה כזו, הוא מאבד את ההליכה. תוסיפו לזה שהוא היה מאוכזב מאוד על כך שלא מצא את עצמו בעולם הכדורגל, וביקש מאנשים שיעשו לו טובות. זה לא עשה לו טוב, אבל הוא ידע להרחיק אותנו מזה".
גם בעיריית ר"ג הוא לא הסתדר.
"בעירייה אמרו לי שאבא עבד שם והיה לו רכב ופועלים, אבל אי אפשר להבין מה עובר בראש של בן אדם. הדיכאון זו מחלה מאוד קשה. הוא תכנן את זה בחודשים האחרונים וזה עוד יותר מצמרר כי זה לא היה בשלוף, הכל היה במודע. הוא גם השאיר מכתב התאבדות. לא רציתי לפתוח אותו בבית החולים, אראה בשלב מאוחר יותר מה הוא כתב, אבל יש לי צמרמורת וכואב שבתור בנו לא ידעתי מכלום. בן אדם, אבא, כדורגלן מפואר עם קריירה אדירה שמחליט לשים סוף לחיים.
"זה כואב לי רק לחשוב מה עבר עליו בראש, מסכן. הוא היה בין עבודות, אז דואגים לך פה ושם, אבל יש את הגאווה, הכבוד וזה מצמרר אותי. שחקנים גדולים נכנסים לדיכאונות, לא מוצאים את עצמם אחרי שהם עושים רק דבר אחד בחיים שלהם. כשהוא לא הצליח, חוץ מהנבחרת או הפועל ת"א עם אלי כהן שאז הוא פרח, הוא ראה כיצד הגלגל השתנה, שהגיע דם צעיר ושכחו את הוותיקים. ועדיין, זה כל כך זניח למצוא לו איזה מקום עבודה ופתאום אני שומע כמה היו מוכנים לעזור לו אם היו יודעים. עצוב שאבא שלי סיים את החיים ולא יכולנו לעזור לו".
איפה קיבלת את ההודעה שמשהו קרה לו?
"אני הייתי בבית, חבר התקשר ואמר לי שיש שמועות לגבי אבא שלי והוא בדרכו לבית החולים. לתומי התקשרתי לאחי ולאמא שלי, בסוף הם לא ידעו במה מדובר. התקשרתי ישר לאבא שלי ואשתו ענתה לי וסיפרה לי את הסיפור, ראיתי שחור בעיניים. עד עכשיו אני עם המון שאלות, תחושות מעורבות, יש בי כעס, בלבול, אכזבה והלם, הכל ביחד. זה תפס אותנו ביום בהיר, רצנו מהר לבית החולים, נכנסתי לחדר ואבא היה ללא הכרה. לצערי הוא לא הרגיש או שמע כלום, הגיע עם נזק גדול במוח והיה מונשם, זו תמונה שתלך איתי עד לסוף חיי".
כדורגלן העבר ויקי פרץ מובא למנוחות
הספקת להגיע לו משהו?
"הדבר הראשון שעשיתי כשראיתי אותו הוא לחבק ולנשק אותו. התקרבתי אליו ושאלתי אותו 'אבא, למה? איך הגעת לפה? איך יכול להיות שהגעת למצב הזה?'. מדהים שאתה מדבר עם בן אדם והוא משדר לך משהו אחר לגמרי לעומת מה שבאמת עובר לו בראש. הוא תמיד עזר לאחרים, היה אהוב, צנוע, בגובה העיניים. הוא אהב מאוד כדורגל וכאב לו שלא היה במקצוע, בזה הוא שיתף אותי בשיחות, אבל מפה ועד להתאבד?".
ספר על היחסים ביניכם.
"היינו הולכים ברחוב וכולם ידעו מי זה ויקי, שם ענק הוא היה, מותג. אהבו אותו מאוד, הוא היה אבא נהדר שדאג לי בכדורגל, ליווה אותי המון. היו לנו עליות וירידות כי אנחנו אנשים מאוד שונים באופי שלנו, אבל כשמתבגרים אתה מבין דברים אחרת. הוא תמך בי , אהב אותי , אהב מאוד לראות את הקבוצה שלי משחקת בכפר שלם, ראה את זה כתיקון לקריירת המשחק שלי. דיברנו רק לפני מספר ימים, כשאתה חוזר אחורה אולי יש דברים קטנים, אבל מפה ועד התאבדות צריך להיות משהו הרבה יותר עמוק והוא הסווה את זה כנראה בצורה טובה. השאיר אותנו המומים".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בטלפון - 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il.
פורסם לראשונה: 10:56, 30.06.21
