כל כך דומים. כבר שנים שגיא גודס (49) ועודד קטש (45) הם חלק בלתי נפרד מנוף הכדורסל הישראלי. שני ילדי פלא שהפכו לכוכבים עוד לפני שהיו בני 20. שני שחקנים גדולים שפציעות זהות עצרו את הקריירה שלהם והשאירו אותם עם טעם של החמצה. שני טאלנטים שהצליחו לעשות את המעבר הקשה כל כך והפכו למאמנים בכירים. אי אפשר להתעלם מהקווים המקבילים במהלך החיים של השניים, שגם הצטלבו לא פעם.
כל כך שונים. ולמרות הדמיון הברור, הערב (ראשון, 18:30) במשחק הראשון של הפיינל-פור, בין הפועל ירושלים של קטש למכבי ראשל"צ של גודס, גם לא ניתן יהיה להתכחש לפערים בין שני המאמנים הישראלים הבכירים היום בליגת העל. האופי השונה, ההבדלים בתדמית, ובעיקר פילוסופיית המשחק שמשקפת סגנונות אחרים. איך הגענו לערב הזה? הסיפור הבא, שנמתח על פני שלושה עשורים – על הפרקט ועל הקווים – מספר את דרכיהם של שניים מהאנשים שהכדורסל הישראלי לא היה מה שהוא בלעדיהם.
ילדי פלא: הטאלנט מחיפה, הלהטוטן מגבעתיים
גודס, בנו של שחקן העבר יצחק גודס, נולד בחיפה היישר אל תוך הכדורסל ומהר מאוד ניתן היה להבין שיתעלה על אביו בדרך לצמרת. הוא גדל בהפועל חיפה של שנות ה-80, וכבר כנער השתלט על עמדת הרכז. כמעט בן לילה הפך לסופרסטאר ישראלי: עונת 1988/89, סדרת חצי גמר הפלייאוף, וצעיר בן 18 עושה צחוק מסגנית אלופת אירופה מכבי ת"א ומשמות כמו לבאן מרסר, קן בארלו ודורון ג'מצ'י. גודס יורה שלשות בקצב מסחרר וסוחף את האדומים למשחק שלישי מכריע, שבו הוא תופר 24 נקודות. רק סל ניצחון של מרסר עם הבאזר הציל את הצהובים.
זה היה רק עניין של זמן עד שגודס ילבש צהוב. שנה אחרי שכמעט עצר רצף אליפויות של שני עשורים, גודס נחת ביד-אליהו. רכז בן 19 שלא מפחד משחקנים כמו חן ליפין או ווילי סימס, סוסי קרבות ותיקים שראו הכל בכדורסל האירופי. בתוך זמן קצר הוא הפך לשחקן חמישייה על חשבון הגארדים הוותיקים, ובסוף העונה מצא עצמו בפיינל-פור מול ברצלונה (זה נגמר בתבוסה משפילה).
קטש אולי לא נולד לאב כדורסלן, אבל המשחק זורם בעורקיו. בניגוד לגודס, הוא צמח במחלקת הנוער של הצהובים, אך שמו החל להדהד באולמות הכדורסל כשליהטט כמושאל במכבי ר"ג ואחר כך בהפועל גליל-עליון. הוא היה שחקן שונה לחלוטין: רכז שמשתלט על המשחק ומייצר לעצמו נקודות, עם קליעה נדירה ויכולת לעשות סל מכלום. הכל היה מוכן לחזרתו למכבי ת"א, אבל רגע לפני שהוא לובש שוב צהוב – המתין לו שיעור כדורסל חשוב ומפגש קריטי ראשון עם גודס.
זה היה גמר הפלייאוף של 1995: מצד אחד מכבי ת"א, מצד שני גליל-עליון. גודס כבר בן 24, אחרי הפציעה הראשונה (ועל כך בהמשך). קטש רק בן 21. רבות דובר על המאץ'-אפ ביניהם לפני הסדרה, אבל קרב של ממש לא היה שם: גודס עשה בית ספר לתלמיד הצעיר, וזה נגמר בסוויפ מהיר. כעבור כמה חודשים הם כבר שיחקו יחד.
הפציעות: אחד נופל, השני קם
ייתכן שהפציעה הראשונה של גודס עלתה למכבי ת"א ברצף האליפויות ההיסטורי, שנעצר על 23 ב-1993. דווקא במשחק אימון עם נבחרת ישראל הוא קרע את הרצועות בברך וגמר את העונה. ללא הרכז המוביל שלה, בעונה מלאה תאונות שרשרת ומחדלים מקצועיים, האלופה הנצחית התרסקה. הוא חזר בעונה הבאה, ועדיין היה שחקן מצוין, אבל זה לא היה גודס הפנומן של לפני הפציעה.
כשקטש הגיע למכבי ת"א בתחילת עונת 1995/96, גודס עדיין היה הרכז הבכיר. קטש היה אמור להיות המחליף שלו. אלא שהקלפים נטרפו ממש עם פתיחת העונה, ברגע דרמטי שסימן את חילופי המשמרות. כבר במשחק הביתי הראשון באירופה, מול פו אורטז, גודס שוב קרע את הרצועה – הפעם בברך השנייה. קטש הוזעק מהספסל. הוא לא ציפה להיות בעמדה הזאת כל כך מהר, אבל לקח את ההזדמנות בשתי ידייים. קרח בעורקים, כבר אמרנו? 14 נקודות והרבה אומץ, בדרך לניצחון בהארכה.
קטש סיים את עונת הבכורה עם ממוצע של 11.4 נקודות ב-28.4 דקות, אבל מכבי הודחה בבית חצי הגמר. הוא המשיך להשתפר בקצב מסחרר, הפך לאחד הרכזים הטובים באירופה, ואפילו היה מלך הסלים של יורובאסקט 1997, אך מכבי ת"א בתקופתו לא הצליחה לשחזר את הימים היפים של שנות ה-80. גודס, לעומת זאת, כבר לא חזר לעצמו. הוא אמנם המשיך לשחק עד גיל 33, והיה הישראלי הראשון בליגה האיטלקית, אבל ברור שהפציעות הקשות מנעו ממנו לממש עד הסוף את הפוטנציאל הענק.
אם אצל גודס מדובר בפספוס, במקרה של קטש זו כבר טרגדיה. הוא החמיץ את ההזדמנות לשחק ב-NBA: שביתת השחקנים ב-1998 מנעה ממנו לממש את החוזה בניו-יורק ניקס, והוא חזר לשנה אחרונה ביד-אליהו. אחריה עשה את המעבר המתוקשר לפנאתינייקוס של ז'ליקו אוברדוביץ', וכבר בעונתו הראשונה שבר את הלב לאקסית ולמאות אלפי האוהדים שהעריצו אותו – עם סל ענק במאני טיים של הגמר האירופי בסלוניקי. דווקא בעונת הקאמבק של מכבי ת"א, תחת פיני גרשון, קטש היה זה שמנע ממנה זכייה בתואר. "זה היום הכי מאושר בקריירה שלי, והכי עצוב בקריירה שלי", אמר בסיום.
הכל נראה ורוד עבור הטאלנט הישראלי, אבל כעבור זמן קצר הכל התפוצץ לו בפרצוף. עם תחילת העונה הבאה קטש קרע את הרצועה בברך (כן, אותה פציעה כמו גודס). ניסיונות חוזרים ונשנים לשחק כדורסל הסתיימו במפח נפש. את משחקו האחרון שיחק בשנת 2000, כשהוא בן 26, אבל רק ב-2004 התייאש מהניסיון לבצע את הקאמבק הבלתי אפשרי והודיע על פרישה. כמה מפתיע, גם גודס תלה את הגופייה באותה שנה.
"הם שניים מהרכזים הכי גדולים שלבשו את הגופייה של מכבי ת"א", אומר דרק שארפ, ששיחק עם שניהם. "שני סגנונות משחק שונים, אבל שניהם היו מאוד תחרותיים ואפקטיביים. גודס היה אחד שעובד קשה, סוג של צווארון כחול. קטש היה שחקן מרהיב. לשניהם היה לא מעט ביטחון והיו להם אינסטינקטים של רוצחים".
המאמנים: החלום על מכבי ת"א הפך לסיוט
פרשו יחד, החלו לאמן יחד. המעבר לתפקיד החדש נראה טבעי עבור שני הרכזים הדומיננטיים עם ראיית המשחק המשובחת. הם לא בזבזו זמן אחרי הפרישה: גודס החל כעוזרו של חנוך מינץ בראשל"צ, קטש קיבל עוד לפני גיל 30 את משרת המאמן של גליל-עליון. ואולי כאן טמון ההבדל הגדול ביניהם: למרות גדולתו על המגרש, גודס תמיד נתפס כדמות אפורה יותר מקטש השקט אך כריזמטי. העובדה שגודס נאלץ להשתפשף קודם בעמדת העוזר ואילו קטש הצעיר יותר נחת היישר לכיסא המאמן הראשי בקבוצה כמו גליל מעידה על כך היטב. הצווארון הכחול של גודס לעומת הקסם של קטש, כפי שהגדיר זאת שארפ.
הם עברו בכמה מועדונים, אבל בסופו של דבר הקריירה שלהם מוגדרת לא מעט לפי התקופה שלהם במכבי ת"א. המקום שבו הפכו לכוכבים, הקבוצה של המדינה. הקריירה שלך כמאמן נמדדת בהתאם להצלחה באחד המועדונים הגדולים באירופה. שניהם כשלו בו, אך לא באותה מידה. בהתאם לאופי שלהם, כך הם הגיעו בסופו של דבר לתפקיד הזה. וכמו דרכם כמאמנים, כך הם גם נפלו בו.
גודס אמנם הגיע ראשון לתפקיד מקצועי במכבי ת"א, כעוזרו של נבן ספאחיה בקיץ 2006, אבל קטש היה זה שנחת ראשון בכיסא המאמן. זה היה מינוי שהותיר את עולם הכדורסל בהלם. בקיץ 2007, כשהוא בן 32 בלבד, עם ניסיון של שלוש בלבד על הקווים, קטש סגר מעגל וקיבל את תפקיד חלומותיו. והנה ההצטלבות הבאה: גודס, שנשאר במערכת אחרי עזיבתו של ספאחיה, נשאר במערכת - כעוזרו של קטש.
הקדנציה של קטש במכבי התחילה בקול תרועה והסתיימה מהר מהצפוי, עם התרסקות מהדהדת שמעטות כמוה נראו ביד-אליהו. אחרי חצי שנה של הפסדים, חלקם מביכים, קטש עזב. "עודד הוציא עבורנו את הערמונים מהאש", אמר אז דייויד פדרמן בעקבות הבקשה של קטש להתפטר. שמעון מזרחי הוסיף: "כנראה שמכבי וגליל שונות". צביקה שרף, שהחל את העונה כמנכ"ל, החליף את קטש. גודס נשאר שם, כעוזרו.
"אף פעם לא הייתה ביניהם יותר מדי אינטרקציה", אומר שחקן ששיחק בקבוצה באותה עונה על מערכת היחסים בין קטש לגודס. "לפעמים לוקח זמן למאמן ועוזר ליצור כימיה, בטח כשהם לא באים ביחד מקבוצה אחרת או מהיכרות קודמת כשותפים לצוות המקצועי. לא הייתה שם חברות עמוקה וארוכת שנים כמו שלפעמים רואים בין שני שחקנים שהיו בערך על אותם שנתונים, או מאמנים שאימנו ביחד בכל מיני מסגרות". שרף עצמו מספר היום על התקופה ההיא: "אני חושב שקטש הגיע מוקדם מדי בקריירת האימון שלו למכבי ת"א. היום הוא מאמן הרבה יותר טוב".
דרכו של גודס לג'וב הנחשק הייתה הרבה יותר סיזיפית. הוא עזב את מכבי ת"א בסיום אותה עונה, וחזר אליה אחרי שנתיים, שוב כעוזר, הפעם של דייויד בלאט. ארבע עונות קסומות, שלוש אליפויות, ארבעה גביעי מדינה, ובעיקר גביע אירופי אחד ב-2014 שהדהים את כל אירופה – זו הייתה תקופה קסומה עבורו. כשבלאט התקדם ל-NBA, היה זה טבעי שעוזרו הנאמן ייכנס לנעליו. אבל גודס גילה שזה לא כל כך פשוט. גם התקופה הארוכה לצד בלאט לא הכינה אותו מספיק למשבר העמוק שאליו נקלע המועדון.
גודס אמנם זכה בגביע והצליח לגרד כרטיס לפלייאוף של היורוליג, אבל הובס ברבע הגמר על-ידי פנרבחצ'ה ואוברדוביץ'. לאחר מכן איבד את האליפות עם הפסד סופר מפתיע בסדרת חצי הגמר להפועל אילת, אחרי שכבר הוביל בה 0:2. למרות אובדן האליפות, הוא פתח את העונה הבאה, אבל איבד שליטה על הקבוצה ופוטר כבר בשלב מוקדם של העונה, נובמבר 2015, אחרי סדרת הפסדים מביכה. לזכותו ייאמר שאחרי עזיבתו מכבי ת"א רק הלכה וחפרה לעצמה בורות עמוקים יותר.
אחרי פחות משנתיים חזר גודס לקדנציה שלישית, שוב כעוזר, הפעם של נבן ספאחיה. גם הפעם זה לא הסתיים עם חיוכים. הצמד זכה באליפות בעונה הראשונה, אך לא הצליח באירופה. בעונה השנייה כבר הגיע משבר גדול שהביא לפיטוריו של ספאחיה. גודס עזב יחד איתו. "הוא הפך למאמן ראשי במכבי ת"א בשנים שבהן הסגל לא היה מספיק טוב, והתקציב לא היה גבוה", מסביר שרף. "נגיד את זה בעדינות: לא הוא היה זה שבנה את הסגל. למאמן חייבת להיות אמירה בבניית קבוצה, ולדעתי זה מה שהכשיל אותו במכבי".
"בדומה לסגנון המשחק שלהם, כך הם גם בתור מאמנים", אומר שארפ, שגם שיחק אצל קטש-גודס בעונת 2007/8, וגם היה עוזר של בלאט יחד עם גודס במשך שנתיים. "קטש יותר רגוע, ונראה שהוא נותן חופש פעולה ויצירתיות לשחקנים שלו כדי שיוכלו לאלתר. גודס הוא יותר מאמן של תרגילים, עם משמעת וסדר, מאמן טקטיקן".
לא עוצרים בצהוב: יש חיים מחוץ למכבי ת"א
אבל עם כל הכבוד, יש חיים מחוץ למכבי ת"א – קטש וגודס מוכיחים זאת היטב, כל אחד בדרכו. קטש נקם באקסית המיתולוגית כשזכה על חשבונה באליפות סנסציונית עם גלבוע/גליל ב-2010, והפך את הקבוצה מגן-נר לחברה קבועה בצמרת. גודס עשה לעצמו שם במכבי ראשל"צ: כשבעונתו הראשונה המלאה עלה לפיינל פור, ועשה מזה הרגל כמעט בקדנציה השנייה שלו במועדון. שניהם מטפחים קריירה מכובדת, אם כי לקח זמן עד שמצאו את זהותם כמאמנים ויחד איתה גם את ההישגים.
אחרי עונת 2008 המשותפת במכבי ת"א, גודס הגיע לשנתיים בהפועל ירושלים ולא ממש הצליח. הוא זכה אמנם בשני גביעי ווינר, אבל נכשל בליגה ובגביע המדינה. ומי החליף אותו? ניחשתם נכון: עודד קטש הגיע למלחה כשהוא נישא על אדי האליפות הקסומה ב-2010, אך גם הוא נכשל בקדנציה הראשונה בירושלים ועזב אחרי עונה וחצי. בפברואר 2018 שב לקבוצה אחרי שנדד בין אילת והפועל ת"א. הקדנציה הזו בירושלים מוצלחת מאוד: קטש זכה בשני גביעים רצופים והוביל את הקבוצה להישגים יפים באירופה, ואף אחד לא יופתע אם יזכה באליפות בעוד יומיים. בנוסף גם הפך למאמן הנבחרת באוקטובר 2017, אחרי שזכה עם נבחרת העתודה במדליית הכסף באליפות אירופה.
"אני מכיר את שניהם מאז שהם היו בני 16. כמאמנים הם שונים", אומר שרף. "קטש עבר הרבה מאמנים, אבל לקח בעיקר דברים מאוברדוביץ', אבל הוא לא מתנהג לשחקנים עם הצעקות והמשמעת הנוקשה. קטש מדי פעם מביא הברקות שיכולות לטרוף את הקלפים. גודס מחובר מאוד לדייויד בלאט, ורואים שהוא מאמן ומנהל משחק בשיטה דומה. הוא מאמין ברוטציות קבועות, אבל לרבע האחרון הוא מגיע כמעט תמיד עם משהו חדש".
כל כך דומים, כל כך שונים. הקווים המשותפים והאופי המנוגד של גיא גודס ועודד קטש מובילים אותם להצטלבות נוספת הערב בהיכל מנורה המבטחים, ללא קהל, לקרב כרטיס לגמר הפלייאוף. בסיומו, רק אחד מהם יהיה מרוחק 40 דקות מאליפות.