רוב קבוצות ליגת העל קיצצו בשכר השחקנים שלהן באופן נרחב יותר מזה שמחייבת אותן רשת הביטחון שמשרד האוצר העניק לכדורגל הישראלי. כדי לעשות זאת, ייתכן כי הן ניצלו בין היתר הצהרות בנושא מצד מינהלת הליגה. כך עולה ממסמך מבחני התמיכה של משרד הספורט לקבלת כספי רשת הביטחון, שהגיע לידי ynet.
לפני חודשיים סיכמה מינהלת הליגה עם משרדי האוצר והספורט על רשת ביטחון בהיקף של 75 מיליון שקל לכדורגל הישראלי (לצד 35 מיליון שקל לכדורסל). לאחר הסיכום הצהירו במינהלת כי הוא מחייב את קבוצות הליגה לקצץ 30 אחוז משכר השחקנים. בנוסף, במסגרת מכתב רשמי שהוציאה המינהלת לקבוצות נאמר כי עליהן לקצץ 20 עד 30 אחוז ממשכורותיהם של השחקנים.
עם זאת, המסמך הממשלתי הרשמי המתאר את פרטי רשת הביטחון, שעלה להערות הציבור לפני אישורו, אינו מדבר על הפחתה של 30 אחוז בשכר בשנתיים הקרובות. במסמך נאמר: "להפחית סכום בגין הוצאות שכר לשחקנים, מאמנים ומעטפת מקצועית על פי השיעורים המפורטים להלן: אם הוצאות השכר קטנות מ-30 מיליון שקל תידרש הקבוצה להפחית 20 אחוז. אם הוצאות השכר עמדו על 30 מיליון שקל ויותר תידרש הקבוצה להפחית 25 אחוז".
המשמעות ברורה: למעט מכבי תל אביב ומכבי חיפה, שכל אחת מהן משלמת שכר שחקנים וצוות מקצועי הגבוה מ-30 מיליון שקל ויצטרכו לקצץ 25 אחוז, יתר קבוצות הליגות נדרשות להפחית רק 20 אחוז, כולל קבוצות כמו בית"ר ירושלים והפועל ת"א. עם זאת, חלק מבעלי הקבוצות הפחיתו קרוב לשליש משכר השחקנים – שיעור גבוה יותר מזה שרשת הביטחון מחייבת. בנוסף, הקבוצות קיצצו באופן אחיד ורוחבי לכל השחקנים, אף שההסכם אינו מחייב אותן לעשות זאת.
יו"ר המינהלת ארז כלפון מסר: "הקיצוץ הוא 25 אחוז בממוצע לפי סיכום עם האוצר על 20 עד 30 אחוז, זה מה ששלחתי לקבוצות".
מי צריך קהל
הכספים יחולקו בתחילת כל חודש, כשגובה התמיכה לא יעלה על 85 אחוז מאובדן ההכנסות בפועל, בכפוף לקבלת דוחות על מספר המשחקים שהתקיימו באותו חודש. כחלק מהתנאים לקבלת התמיכה יידרשו הקבוצות בשקיפות ובפרסום דוחות כספיים בסוף כל שנה באתר האינטרנט של המינהלת.
ממבחני החלוקה שמופיעים במסמך ניתן להבין מדוע המוטיבציה של בעלי המועדונים להשבת הקהל נמוכה כל כך. העונה הן ייהנו מאותן הכנסות מהטוטו ומזכויות השידור. חלקן, כמו מכבי נתניה, מקבלות תקציב עירוני מכובד. בנוסף, הן יזכו לרשת ביטחון בזמן שקיצצו עשרות אחוזים משכר השחקנים, ולא צפויות להן הוצאות על אבטחה, דמי שימוש באצטדיונים, קנסות על התנהגות האוהדים ועוד.
הפועל תל אביב, למשל, צפויה לקבל במסגרת רשת הביטחון לפחות 8.5 מיליון שקל – כלומר כחצי מיליון שקל נטו על כל משחק ליגה. מדובר בסכום שנכנס לקופת המועדון ממשחק דרבי בעונה רגילה (כולל קהל). יואב כץ מהפועל חיפה יקבל 6-5 מיליון שקל בשנה, בזמן שהוא עומד בראש מועדון שהכנסותיו מתבססות בעיקר על קהל חוץ, רק שהפעם הוא לא יצטרך לשלם עבור השימוש בסמי עופר והאבטחה.
עוד מתברר כי מרשת הביטחון ייהנו גם מינהלת הליגה, וכן ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל שנהנו בעבר מהכנסות ממכירת כרטיסים במשחקי גביע ונבחרת, ולאור אובדן ההכנסות הללו יזכו לנתח מהעוגה. "הכנסות ההתאחדות והאיגוד גם יקבלו מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד התרבות והספורט לסיוע לגופי ספורט נוכח השלכות נגיף הקורונה", נכתב במסמך.
המרוויחה הגדולה: מכבי ת"א בכדורסל
עוד מתברר כי המרוויחה הגדולה מהתמיכה תהיה קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. "יחושבו מנויים משולבים על פי חלקו היחסי של מספר משחקי הבית בליגה הישראלית מתוך מספר המשחקים הכולל, לרבות המשחקים ששוחקו במפעל האירופי שבו משתתפת הקבוצה", נכתב במסמך. כלומר, רשת הביטחון תתחשב בכל משחקי היורוליג של מכבי ת"א, כפי שדרשה הקבוצה לכל אורך הדרך, ובכך תאפשר לה לקבל נתח משמעותי מאוד מהסכום שהוקצב לכדורסל הישראלי.
