ההחלטה של ועדת האיתור לבחור את וילי רוטנשטיינר ואלון חזן כצוות האימון של נבחרת ישראל, נבעה משש סיבות מרכזיות שהועלו בישיבה הבוקר (ראשון) בהתאחדות לכדורגל, מהן ניתן ללמוד כי תהליך של ממש הוא שהכריע ולא מדובר בתוצאות ידועות מראש עם מועמדים טריויאליים.
1. הספק לגבי חזרת פעילות הנבחרת
כפי שפורסם בשישי האחרון ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, אמנם ההתאחדות הגיעה להסכמה מול משרדי הספורט והבריאות על מתווה שיאפשר לנבחרת ישראל לצאת למשחקיה הבינלאומיים (בדיקות קורונה, מטוס פרטי, טרקלין נפרד ועוד), שהראשון צפוי להתקיים בתחילת ספטמבר בגלזגו, אולם עדיין צריך לקבל את אישור הממשלות המארחות. בישיבות של ההתאחדות עוד לפני ישיבת החירום שנקבעה לרביעי הקרוב, ההערכות אמרו כי הסיכוי ליציאה בפועל של הנבחרת למשחקי ליגת האומות ופלייאוף היורו עומד לכל היותר על 50 אחוזים. חוסר הוודאות הזה הוביל להחלטה שלא למנות מאמנים חיצוניים, אלא ללכת על האופציה הנוכחת של רוטנשטיינר וחזן.
2. חסכון כלכלי
אמנם בישיבה נטען כי השיקול הכלכלי הוא לא המשמעותי בהחלטה, אך ברור כי גם נושא האחריות הציבורית והחיסכון שיחקו תפקיד. המאמן הלאומי הבא אמור היה להרוויח 50 אלף שקל נטו לחודש, וזאת עוד בלי לקחת בחשבון את הצוות המקצועי הנלווה. הוא היה אמור לחתום על חוזה לשלושה קמפיינים, כלומר בעלות כוללת של כשני מיליון שקלים. רוטנשטיינר מחזיק בחוזה עד לסוף דצמבר, לחזן יש חוזה עד לסיום פלייאוף היורו, ואלו הם כספים שבכל מקרה משולמים על ידי ההתאחדות שנמצאת בעצמה במשבר כלכלי בשל הקורונה. בהתאחדות הבטיחו לעצמם דרך המהלך הזה שימוש בחוזים קיימים.
3. היעדר תקופת הכנה ראויה של הנבחרת
עד להתכנסות לקראת המשחק בספטמבר בגלזגו, לנבחרת ישראל, אין אפילו ימי אימון או אפשרות למשחקי הכנה. ההכנה תכלול הגעה להתכנסות קצרה והמראה לאי הבריטי - אם אכן המשחקים יתקיימו. רוטנשטיינר אמנם היה המנהל הטכני, אבל בשטח הוא היה גם המנטור של אנדי הרצוג, עם מעורבות בהחלטות מקצועיות, ויחד עם חזן הוא מכיר טוב יותר מכל אחד אחר את שחקני הסגל, האיכויות והיכולות שלהם, בניגוד למאמן אחר שהיה מגיע וצריך ללמוד בפרק זמן בלתי אפשרי את הסגל.
4. קרדיט על הגעה למשחקי פלייאוף היורו
בסופו של דבר, רוטנשטיינר וחזן הם שניים משלושת אנשי המקצוע שהביאו את הנבחרת למרחק של שני משחקים מעליה ליורו, וזו אחת הסיבות שהם ממשיכים - גם אם השיטה המסובכת סייעה רבות להישג הזה. ההחלטה לגבי הרצוג התקבלה כבר לפני כשלושה חודשים, והאמירות המאוחרות יותר שלו כי הוא עובר הלאה רק סייעו להתאחדות לממש את מה שסומן מראש. הפתרון של רוטנשטיינר נמצא מתחת לאף, ובשיחות עימו בימים האחרונים הוא רמז, מבלי שממש היה לו מושג כי יקבל את הג'וב, כי הוא מאמין שהנבחרת מסוגלת לעבור את סקוטלנד ולאחר מכן את סרביה או נורבגיה.
5. הגינות מול מאמנים פעילים וקבוצותיהם
נכון שלאברם גרנט אין קבוצה שהוא מחויב אליה, אבל לשני המועמדים הנוספים הממשיים, יוסי אבוקסיס וניר קלינגר (רן בן שמעון ורוני לוי לא באמת נספרו), יש מחויבות חוזית לקבוצות שלהם. ההליך אמור היה להימשך עוד לפחות שבוע וכבר פגע בהם בכל הקשור להכנות וליחסים עם הממונים בקבוצות. בהתאחדות לא רצו להחתים מאמן פעיל בליגה, בזמן שהם בעצמם מודעים לכך שעצם קיום המשחקים מוטל בסימן שאלה, וחשו שיהיה בכך חוסר אחריות אם "ישלפו" מאמנים בעלי שכר גבוה מהמועדונים שלהם, שייתכן ובסופו של דבר כלל לא יאמנו בנבחרת. בוועדת האיתור דיברו גם על הסיכויים הנמוכים במיוחד, כשבליגת האומות ישראל תשחק בדרג השני עם צ'כיה, סלובקיה וסקוטלנד ולא מן הנמנע שתרד לדרג השלישי, ואילו בפלייאוף היורו הסיכוי נמוך אפילו יותר, ורצו להימנע מ"הכשלת" מאמן בעל חוזה בקבוצה.
6. יעד מדיד להמשך העסקת רוטנשטיינר
אחרי הוויכוחים על הפיצויים מול רוטנשטיינר שהובילו בסופו של דבר לחוזה מחודש לחצי שנה בלבד, עתה להתאחדות יהיה גם יעד מדיד לגבי היכולות של האוסטרי. הוא אמור היה להיות אחראי על פיתוח הכדורגל, הכשרת מאמנים ונבחרות צעירות, אבל עתה הוא קיבל ג'וב שאם ייכשל בו, העידן שלו בכדורגל הישראלי יסתיים בוודאות ב-31 בדצמבר הקרוב.
