בשנה החולפת הורה יו"ר ההתאחדות אורן חסון למפות את מצב הכדורגל הישראלי, באמצעות מסמך שחובר על ידי אנשי מקצוע. הממצאים הציגו תמונה עגומה בהשוואה למדינות בסדר הגודל שלנו, כמעט בכל היבט. מתשתיות ועד לרמת המאמנים – ישראל שקועה עמוק בתחתית של אירופה. המסקנות המטרידות הובילו לבניית "תוכנית העשור" של ההתאחדות, ששכרה חברות מובילות על מנת להגדיר יעדים ולשנות את המציאות בתוך עשר שנים. העלות: מאות מיליוני שקלים.
התוכנית, שנחשפת כעת לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, כוללת 11 סעיפים, אבל לפני שניגע בהם, נציג את הנתונים המטרידים שזירזו את ראשי ההתאחדות ליזום את המהלך ארוך הטווח.
מתשתיות ועד אקדמיות
בין היתר נמצא כי מספר המגרשים בישראל קטן פי 10 מהממוצע במדינות הדומות בגודל האוכלוסייה. על פי הממצאים, קיימים בארץ 287 מגרשים תקינים לפעילות, כלומר כ־30 מגרשים לכל מיליון נפש, לעומת 500 במדינות המפותחות כמו גרמניה (607) ואנגליה (547). גם במדינות קטנות יותר, כמו בלגיה (348) ואיסלנד (543), המצב טוב בהרבה מאצלנו.
חמור מכך, מתוך אותם 287 מגרשים, רק ב־112 מותקנת מערכות תאורה מקצועיות, כך שלמעשה 60 אחוז מהמגרשים אינם מסוגלים לשמש למשחק או לאימון מעבר לשעות אחר הצהריים. אם באירופה מגרשים מיועדים לאימון של 25 שחקנים, אצלנו פעילים בו־זמנית על מגרש 150 ילדים בממוצע.
וזה לא שישראל מפגרת רק בתשתיות, אלא גם בכל הקשור למספר הכדורגלנים, הקטן פי חמישה ממדינות דומות באירופה. שיעורם עומד על 0.5 אחוז מכלל האוכלוסייה, לעומת 2.6 אחוז במדינות בגודל זהה.
בישראל רשומים 40 אלף שחקנים לעומת 130 אלף בפורטוגל, יותר מ־300 אלף במדינות דוגמת שוודיה, דנמרק ונורווגיה, וכמיליון בהולנד המונה 16 מיליון תושבים. גם בגזרת המאמנים אין לנו במה להתפאר, ומספרם בישראל נמוך פי שלושה בהשוואה לאירופה.
הסעיפים בתוכנית העשור של ההתאחדות
1. כדורגל לכל ילד: מדובר בסעיף הדגל, שיזכה לתמיכה ממשלתית משמעותית. במסגרת ניתוח מצב הכדורגל הישראלי ביחס למדינות מקבילות, מופו החוסרים והצרכים בכל יישוב. במסגרת התוכנית נבחנו מצב התשתיות והצורך בפיתוח מגרשי אימונים/אקדמיות, כשהמטרה הסופית היא הנגשת הכדורגל לכל ילד בישראל, כך שבכל יישוב ייבנה מגרש. המשפחות יזכו לסבסוד של המדינה בהתאם למצבן הכלכלי, כשהעלות השנתית הממוצעת עומדת כיום על 3,500 שקל.
2. הכפלת המגרשים המוארים: ההתאחדות יזמה מהלך שכבר אושר על ידי משרד התרבות והספורט להקמת 80 מגרשים תקניים עם תאורה, כלומר, כמעט כפול מהמצב הקיים. הדבר יאפשר לקבוצות להתאמן גם בחשיכה, ולפזר את האימונים והמשחקים בצורה אפקטיבית יותר. קרן המתקנים התחייבה להשקיע בין 150 ל־200 מיליון שקל.
3. העלאה משמעותית במספר הכדורגלנים הפעילים: כאמור, ישראל היא אחת המדינות עם מספר השחקנים הפעילים הנמוך באירופה, 40 אלף בלבד, והמטרה היא להגיע בתוך עשור למאה אלף. באמצעות הכפלת המגרשים התקניים, יחד עם התנופה שאמורה להביא תוכנית "כדורגל לכל ילד", ניתן יהיה לרשום מספרים גדולים יותר של שחקנים בהתאחדות.
4. הקמת מכללה להכשרת מאמנים: אם עד כה שוק הכשרת המאמנים היה פרוץ, עם אפשרות לקבל תעודה ללא תוכן לימודי אחיד והכשרות קבועות, במשרד הספורט אישרו לשנות את החקיקה ולהחריג את מאמני הכדורגל, כך שרק ההתאחדות תהיה אחראית על ההסמכה. היא אימצה את אמנת אופ"א ותקים מכללה ייעודית, שמטרתה שיפור רמת האימון שנחשבת לנמוכה במיוחד בגילים הצעירים.
5. פילוסופיית משחק ארצית: בהמשך לספרים שנכתבו על ידי וילי רוטנשטיינר, כל המנהלים המקצועיים יקבלו בקרוב דיסק עם פילוסופיית המשחק התואמת לכדורגל הישראלי, אחרי ניתוחי דאטה שנעשו בשנים האחרונות והתייעצויות עם אנשי מקצוע בכירים באירופה.
6. הקמת מערך סקאוטינג מתקדם: אחד האלמנטים הבסיסיים בכדורגל כיום הוא נושא הסקאוטינג והדאטה. בהתאחדות אין כלל מחלקה כזו, למעט מתנדבים. כעת הוחלט להקים גוף שיעסיק סקאוטים בתשלום והם יהפכו לעובדי ההתאחדות. בראש המערך תעמוד דמות בכירה, שתצא להשתלמויות במועדונים ובאקדמיות באירופה. הנתונים שייאספו יהפכו לדיגיטליים, כאשר תהיה פריסה ארצית לאיתור כישרונות בפריפריה.
7. שימוש בחברת השמה למינוי מנהל טכני: אחת ההחלטות שהתקבלו אחרי פארסת מינויו של רוטנשטיינר, הייתה לשים חוצץ בין הנבחרת הבוגרת לנבחרות הצעירות, כך שהתפקיד של המנהל הטכני יהיה ברור. התפקיד הוצע בין היתר ליוסי בניון שסירב, ובימים האחרונים, באמצעות חברת השמה, נקבעו הקריטריונים הנדרשים.
המנהל הטכני יהיה אחראי על פיתוח הכדורגל מגילאי הטרומים ועד לנבחרת הצעירה, הכשרת מאמנים, סקאוטינג, פיתוח כישרונות וארגון טורנירים.
8. בתי נבחרות נוספים: בימים האחרונים החל בבית הנבחרות בשפיים שיפוץ נרחב, ובין היתר יוקמו שם שני מגרשים נוספים ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, ההתאחדות סיכמה עם אופ"א על הקמת שני בתי נבחרות, בקיבוץ מזרע בצפון ובאשקלון בדרום, בעלות של 15 מיליון שקל.
9. המודל הצרפתי: ישראל נבחרה לאחת משלוש מדינות שלוקחות חלק בפרויקט האקדמיות של אופ"א, ולפני מספר חודשים כבר החל הפיילוט במבואות ים, בהשתתפות 23 שחקנים משנתון 2006. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בארץ, שההשראה שלו נלקחה מהאקדמיה הלאומית של צרפת. החומר המקצועי תורגם ממנה ויושם תחת רוטנשטיינר, כשמלבד הפנימייה, נבנו במקום שני מגרשים, דשא וסינתטי, וכל האימונים מתועדים במצלמות רחפן.
אופ"א תרמה 800 אלף יורו לפרויקט, וההתאחדות השקיעה שבעה מיליון שקל, בשיתוף המועצה המקומית עמק חפר ומשרדי החינוך והספורט. הכדורגלנים לומדים במסגרת כפר הנוער מבואות ים במכמורת, מתאמנים החל מחמש וחצי בבוקר, ישנים חמישה ימים בשבוע בפנימייה, ומשחקים במסגרת הקבוצות שמהן הגיעו. החל משנת הלימודים הבאה האקדמיה תשלש את מספר השחקנים ל־75.
10. בניית שלושה מרכזי מצוינות: מעבר לפיילוט של האקדמיה, ההתאחדות בנתה שלושה מרכזי מצוינות (אצטדיון ר"ג, נוף־הגליל ואשקלון), שבהם יהיו פעילים כישרונות שייבחרו מכל הארץ ויקבלו תגבור של אימונים קבוצתיים ואישיים. מרכזי הפיתוח פועלים במתכונת של שלושה ימי אימון שבועיים, כאשר כל יום מחולק לשתי יחידות נפרדות, עבור שנתונים 2007 ו־2008, ועוד מספר שחקנים מוכשרים משנתון 2009. המטרה היא להתחיל לעבוד עם ילדים כבר בגיל 11 כדי למקסם את הכישרון שלהם.
מרכזי המצוינות מהווים את השלב הראשון בפירמידת פיתוח הכישרונות ואת הבסיס לאקדמיה. לכל מרכז מגיעים המצטיינים מאותו אזור, בהתאם להמלצת המועדונים ולתהליך האיתור והסינון שמבוצע על ידי ההתאחדות. הכישרונות שימשיכו לשלב הבא יזכו למעטפת מקצועית מלאה.
11. לא רק כדורגל תחרותי. פרויקט שמטרתו להרחיב את כמות הילדים שעוסקים בענף בגיל צעיר והנגשתו לכל אחד. מטרת הפרויקט היא לתת משאבים ותשומת לב מקצועית לכדורגל העממי ולא רק התחרותי. בהתאם לכך נוסדו והורחבו שיתופי פעולה עם משרד החינוך ובתי ספר לכדורגל פרטיים, אשר אינם בהכרח מסונפים למועדונים מקצועיים.
פרויקטור התוכנית הוא סלע קולקר, בעל חברת יועצים פיננסיים (סלע קולקר יועצים פיננסיים). קולקר היה זה שהציג את הנתונים בפני ההתאחדות והיו לו חלק משמעותי בפן האומדן הכלכלי של תוכנית העשור.
