מאי 2014, אפואל ניקוסיה מתארחת אצל א.א.ל לימסול למשחק ראש בראש על האליפות, במחזור האחרון של העונה, כשהיא יודעת שרק ניצחון יבטיח לה את התואר.
על הקווים של אפואל עומד יורגוס דוניס, שעשרה ימים קודם לכן הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הקפריסאי. עד אז הוא לא הצליח לזכות באליפות כמאמן, ולמעשה גם לא אחר כך, אבל באותו משחק מאני־טיים הוא ניצח 0:3 וקטף את הדאבל.
אז אמנם ההתמודדות הערב (שני, 21.00) בסמי עופר עם מכבי חיפה היא עדיין לא משחק אליפות, וגם לא מדובר במחזור האחרון, אבל אחרי פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה ב־13 השנים האחרונות (שתי נקודות מתשע אפשריות), במכבי ת"א יודעים שמדובר במשחק מפתח. ניצחון של הירוקים יגדיל את הפער בין שתי הקבוצות לשבע נקודות, כשלחיפה יהיה עוד משחק ביד, שיוכל לתת לה יתרון אדיר של עשר נקודות.
אם דוניס עדיין לא הבין את משמעות המשחק, הגיע אתמול האימון המסכם ועימו מחזות שבמשרד הבריאות, במינהלת ובמועדון עצמו הזהירו מפניהם, כש־1,500 אוהדים הגיעו לקריית שלום על מנת לדחוף את השחקנים עם אבוקות ושירים. הרבה מסכות לא נראו שם, שלא לדבר על ריחוק חברתי.
אבל נחזור לדוניס. למעט ההצלחה באפואל, שנמשכה גם בעלייה לשלב הבתים של הצ'מפיונס (נקודה בבית עם ברצלונה, פ.ס.ז' ואיאקס), הוא לא הצליח להתקרב לזכייה באליפות. המקסימום היה כמה גביעים עם לאריסה היוונית, אל־הילאל הסעודית, אפואל ואפילו גביע הטוטו עם מכבי ת"א.
פתיחת העונה הנוכחית כוללת, לצד הגמגום בליגה, גם הצלחות באירופה - כלומר, ניצחונות במשחקי נוקאאוט (וגם ההגרלה הנוחה לא הזיקה). זה דפוס שחוזר על עצמו בקריירה של דוניס: בהרבה מקרים הוא מצליח בטורנירים, ובמיוחד כאלה שהוא מגיע אליהם מעמדת האנדרדוג, ופחות בליגה לאורך עונה שלמה. עם לאריסה זכה ב־2007 בגביע היווני והמשיך עד לשלב הבתים של גביע אופ"א, ועם אטרומיטוס הגיע לשני גמרים ביוון והפסיד. מצד שני, כשאימן מועדונים גדולים יותר כמו א.א.ק אתונה ופאוק סלוניקי, זה נגמר בפיטורים.
ועדיין, לא מעט מאמנים עשו את הקפיצה שלהם דרך קריית שלום לליגות בכירות יותר באירופה, והם הגיעו למכבי בלי הניסיון של דוניס. השאלה היא אם היווני ישחזר במכבי ת"א את מה שהצליח לעשות באפואל ניקוסיה, או שיסתפק שוב בגביע ובהצלחה מסוימת באירופה. הערב בסמי עופר נקבל תשובה ראשונה, במשחק המשמעותי ביותר שלו עד עכשיו בליגה. מולו יתייצב ברק בכר, שמכיר היטב משחקים מהסוג הזה.
חיוכים ופיצוצים
דוניס הגיע לקריית שלום על מנת להמשיך את שושלת האליפויות של ולדימיר איביץ' ולבצע מקצה שיפורים באירופה, אבל לפחות כרגע נראה שבליגה זה מר יורגוס ובאירופה מיסטר דוניס - וזה יכול לנבוע מהשוני בין ניהול משחקי נוקאאוט (או שלב בתים קצר) לבין ליגה ממושכת. בארבעה משמונת המשחקים האחרונים של דוניס מכבי נקלעה לפיגור (מכבי פ"ת, בני־יהודה, זלצבורג וסיבאספור), כלומר ההרכב שהעלה לא עשה את העבודה, ואז הגיע ההימור על משחק התקפי ושליחת הכלים הטכניים למעלה. מול הטורקים זה גם הצליח.
שחקנים במכבי מעידים שהמאמן שלהם הוא אדם מחויך ונחמד, אבל גם אחד שיכול להיכנס לחדר האסיפות ולהתפוצץ מזעם. מבחינה טקטית הוא מרוכז בעיקר בהגנה ופחות במשחק ההתקפה. אחת הביקורות שנשמעו כלפיו היא שהוא לא נותן מספיק הזדמנויות לאילון אלמוג, שבישל את השער מול זלצבורג בבלומפילד.
דוניס מודע לביקורת, גם מצד שחקנים בכירים במכבי, על ההחלטה שלו לאמץ את מערך שלושת הבלמים גם בליגה. היווני היה מספיק כן לומר שהוא עדיין מסתגל לליגה הישראלית ושיבחן שוב את השיטה, וכבר באימון המסכם אתמול בדק אפשרות לפתוח עם שני בלמים ולשלב יותר שחקני התקפה בהרכב.
טכניקה מול פיזיות
דוניס מקבל הנחה על פתיחת העונה החלשה מכיוון שהגיע ברגע האחרון, כשרוב הסגל כבר היה מוכן, ואחרי העזיבות של ז'איר אמאדור ואנדרה ז'רלדש וההחלטה לוותר על עומר אצילי ודור מיכה. מאז שהגיע הוא הנחית שני זרים, הבלם לואיס הרננדס, שנראה כמו הצלחה, ואלכסנדר פשיץ', שעדיין לא בכושר ואמור לתת מענה לחלק ההתקפי.
המאמן היווני מודע לכך שיש לו קבוצה עם טכניקה מוגבלת, בלי שחקנים כמו צ'ארון שרי ומוחמד אבו־פאני ובטח לא ניקיטה רוקאביצה, אבל היתרון שלה הוא באתלטיות ובפיזיות, עם שלישיית קישור כמו דור פרץ, דן גלזר והשחקן הכי חשוב שלה העונה, אייל גולסה.
"מאוד מוקדם לדעת מה יקרה בליגה, אבל מכיוון שהתחלנו רע המשחק הזה בעדיפות עליונה", אמר אתמול דוניס על חשיבות הקרב מול הירוקים. "זה משחק אחד, ואנחנו צריכים לחשוב רק עליו. המאמנים צריכים להכין את הקבוצה מבחינה טקטית, אבל מה שחשוב לי במשחקים כאלה זה גם התשוקה והאמביציה של השחקנים".
הערב דוניס יצטרך להוכיח גם את האמביציה שלו ללכת עד הסוף בליגה, ולא להסתפק בניצחונות בקרבות נוקאאוט.
פורסם לראשונה: 10:58, 02.11.20
