יומיים לאחר אירועי טרנר, הגיעה התגובה של ההתאחדות לכדורגל הפלסטינית, אשר (שוב) שלחה מכתב חריף לראשי פיפ"א ובו דרשה "להגיב בדחיפות לתקרית הגזענית והאלימה במסגרת משחק ליגה בכדורגל הישראלי", שמהווה לטענתה, "המשך ישיר להתעמלות המגמתית של ההתאחדות הישראלית מגזענות אנטי-פלסטינית, אנטי-ערבית ואיסלמופובית נגד פלסטינים בכדורגל הישראלי".
כזכור, חלק מאוהדי סכנין עמדו עם הגב למגרש וביזו את נגינת ההמנון הלאומי לפני המשחק. בתגובה עשרות אוהדי באר-שבע פרצו לכר הדשא חמושים במקלות והחלו להתעמת איתם. האירוע התרחש לפני שריקת הפתיחה, ולאחר ששחקני סכנין סירבו לעלות למגרש - הוחלט לבטלו.
עוד נכתב בפנייה לפיפ"א כי "ב-1 בספטמבר אירע פיגוע אלים במהלך משחק בו היו מעורבים אוהדי הפועל באר-שבע, שהסתערו על המגרש חמושים באלות ותקפו את השחקנים, הצוות ואוהדי בני סכנין. בני סכנין מייצגת את המיעוט הפלסטיני בישראל, ותוקפנות זו כללה קריאות נגד הנביא מוחמד וקריאות לטיהור אתני של פלסטינים, כולל שריפת כפרים פלסטינים".
"חוסר התגובה של משטרת ישראל וכוחות האבטחה באצטדיון במהלך האירוע, מעלה חששות כבדים לגבי הנירמול של הגזענות הזו. האירוע מווה חלק ממגמה מטרידה, כפי שניתן לראות בתקריות האחרונות כמו הצגת כרזה של אוהדי מכבי חיפה שטענו כי חייהם של ילדים יהודים יקרים יותר מאלה של ילדים פלסטינים. הכישלון של ההתאחדות הישראלית לגנות את הפעולות הללו מדגיש סוגיה רחבה יותר של גזענות ממוסדת בתוך הכדורגל הישראלי".
כזכור, לפני כארבעה חודשים, בקונגרס פיפ"א בבנגקוק, קבע נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו כי הדרישה של ההתאחדות הפלסטינית להפעיל סנקציות נגד ישראל לא תעלה להצבעה. יחד עם זאת, ההחלטה בנוגע לבקשות שהגישה ההתאחדות הפלסטינית הועברה לסמכות של ועדת "מומחים", שתשלח את המלצותיה למועצת פיפ"א, שתפרסם את החלטתה בחודש הבא.
ההחלטה ההיא הגיעה אחרי הצעות חוזרות ונשנות מצד ההתאחדות הפלסטינית להרחיק את ישראל ממפעלים בינלאומיים, האחרונה שבהם נדחתה רק לפני יומיים.