"תשמע, זה לא דבר שקורה באהלן-אהלן, ששוער יוצא או מורחק באמצע משחק. נערכתי לרגע כזה, כי אני מכין את עצמי בכל משחק לקראת האפשרות – השניים-שלושה אחוזים – שמשהו יקרה ואני אצליח לשחק. זה לא קל, אבל לכל משחק אני מגיע כאילו זה 100 אחוז שזה יקרה. זה קשה מאוד מנטלית, אבל הנה, זה משתלם. זה השתלם לי".
אם אמרנו עד היום שדניאל פרץ חי את החלום מעצם השתייכותו למועדון כמו באיירן מינכן, אז בחודש האחרון כל הכוכבים מתחילים להסתדר לו והוא כבר לא רק נוגע בתהילה, הוא נושם אותה. זה התחיל בצמד הופעות אדיר במדי הנבחרת שלא נעלם מעיני הצוות המקצועי בקבוצה שלו – והגיע לשיא בשבוע שעבר עם טבילת אש בליגת האלופות. פרץ, שכמעט ולא זכה להזדמנות לפתוח בין הקורות של הבווארים, קיבל את הצ'אנס הגדול לאחר שמנואל נוייר הורחק במהלך משחק הגביע נגד האלופה לברקוזן, ובהמשך נקרא לדגל בגלל הפציעה של השוער עליו גדל ותלה כילד פוסטרים שלו בחדרו.
נכון, הישראלי ספג בכל ארבעת המשחקים בהם שיחק עד כה ברצף הנוכחי – כולל בהפסד הליגה הראשון של באיירן העונה, 2:1 אתמול למיינץ – אבל הוא כבר ממש שם, שוחה במים העמוקים, ולאט-לאט צובר ביטחון.
הסבלנות השתלמה
הדרך להזדמנות הזו ממש לא הייתה פשוטה בשנה האחרונה. לצד המלחמה בישראל שאותה חווה מרחוק והדאגה לבני המשפחה והחברים, פרץ לא קיבל כמעט במה אמיתית בבאיירן. "זה דרש ודורש המון עבודה קשה והקרבה, סבלנות ואמונה, אבל כן, ברוך השם אני הכי שמח ומאושר בעולם. ועכשיו, אתה יודע, המטרה היא לשמור על המשכיות", מכריז השוער בן ה-24 בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet – וגם הוא יודע שהאתגר רק מתחיל. "אי-אפשר לדעת מה יהיה, אבל אני כרגע במקום שמאוד טוב לי. המועדון מאוד טוב לי, השחקנים, הצוות, ההנהלה, העיר והמדינה. אז כרגע אני מאושר, אבל באמת כדורגל, כמו החיים, זה משהו מאוד־מאוד נזיל".
כלומר יש מצב שעוד חודש, בחלון ההעברות, נדבר והטייטל "דניאל פרץ שחקן באיירן מינכן" כבר לא יהיה רלוונטי?
"כמו כל דבר בחיים, הכל יכול להשתנות. כמו שאמרתי, אני מאושר פה ורוצה להישאר, אבל אתה יודע, אני לא יכול לדעת מה יהיה עוד חודש, אני לא יכול לדעת מה יהיה בעוד שבועיים. אני לא יכול לתת הצהרה, 'אני נשאר' כי אני לא יודע מה יהיה עוד חודש. זו החלטה של המועדון ושלי יחד. אני לא רואה מצב שאני לא נשאר כאן, אם זו השאלה".
ובקיץ?
"אני לא יכול לדעת מה יהיה בוודאות בעוד חודש, אז אני בטח לא יכול לדעת מה יהיה בעוד חצי שנה. יש כל כך הרבה דברים שיכולים להשתנות ולזוז עד אז. אני לא נפגע מהדיווחים על שוערים כאלה ואחרים שמועמדים לבאיירן. אני עושה את הדרך שלי ואני מאמין בה. אני לא מבזבז אנרגיה על 'מה יהיה', יש לי עכשיו תקופה שבה אני משחק, אני רק מתרכז באיך להגיע למשחק הבא ולאימון הבא במצב גופני יותר טוב, איך להגיע למשחק במצב מנטלי טוב, לבוא עם אנרגיות, לבוא טוב פיזית, בלי כאבים".
"היחסים שלי עם נוייר מאוד טובים. אני איתו בכל מה שהוא צריך, אם זה באימונים לפני או בחימום. יש בינינו אנרגיה טובה, הוא מפרגן לי. ברור שהוא רוצה שאני אתן משחקים טובים"
המטרה – יורו 2028
לפרץ יש אמונה שלמה בנבחרת ישראל הנוכחית, והוא אפילו מדבר על טורניר גדול – גם אם לא מונדיאל 2026. הוא חוזר איתנו למשחקים נגד צרפת (0:0) ובלגיה (0:1) – מהם יצאה ישראל עם 4 נקודות מתוך 6 שספק אם מישהו האמין שתשיג (בעיקר בזכותו). "לייצג את הנבחרת זו תחושה באמת אדירה, גאווה ענקית, במיוחד בתקופה כזאת. אתה יודע שהעם רק מחפש סיבות להתאחד", הוא אומר. "שמחתי ממש להיות חלק מהדבר הזה עם שתי תוצאות טובות. יש לנו נבחרת מצוינת, יש לנו המון שחקנים טובים, יש לנו צוות טוב, יש לנו חיבור טוב בין השחקנים לצוות, שזה חשוב, ואנחנו מאמינים בעצמנו. כל שחקן נותן את ה-110% שלו".
אז אפשר לפנטז על עלייה היסטורית למונדיאל, אולי כבר ב־2026?
"יורו זה משהו הרבה יותר ריאלי. ברור שזה יותר ריאלי, אבל זה לא שאנחנו באים עכשיו להתבטל במוקדמות. נבוא בכל משחק כדי להוציא את המיטב. וכן, אנחנו נבחרת חזקה שמסוגלת לעשות דברים יפים. הראינו את זה. אנחנו מתחזקים ומתחברים, היו לנו גם הרבה פציעות, היו שחקנים חסרים. בכל מקרה, אנחנו לא באים לשמש תפאורה מול אף יריבה".
פרץ יוצא בראיון להגנת השחקנים הוותיקים בנבחרת, אלה שלא הצליחו להביא אותנו לשום מקום. "יש משהו בחיבור הזה בין הדורות", הוא מתעקש כשנשאל האם הגיע הזמן לרענן את הסגל. "ערן זהבי, למשל, הוא השחקן שתרם לדעתי הכי הרבה בהיסטוריה לנבחרת ישראל", טוען השוער. "אני חושב שמה שהוא עשה, אף אחד לא עשה ואני גם לא יודע אם יעשה. היו הגרלות קצת יותר קשות, חוסר מזל, ולפעמים זה עניין של חיבור או טיימינג. יש גם כמובן שחקנים אחרים שצריכים לעשות את העבודה. הדור שלנו, בעזרת השם, יעשה את זה, יש לנו עוד כמה הזדמנויות, הרבה קמפיינים, יש לנו דור צעיר של הרבה שחקנים שמתפתחים ולגיונרים מוכחים. אנחנו רואים מה אולי פחות עבד ולומדים מזה".
זהבי ליווה את פרץ לאורך השנים האחרונות, והשוער הצעיר מספר כי למרות שעל המגרש הם משחקים בתפקידים שונים לחלוטין, הוא מצליח ללמוד ממנו ומכנה אותו "המנטור" שלו. "הוא אחד השחקנים שהכי השפיעו עליי", אומר פרץ, "למרות שהוא חלוץ ואני שוער. אבל זה לפעמים בצורת חשיבה, זה בהרגלים, זה באיך אתה תופס את המשחק. אנחנו בקשר טוב מאוד".
אתה בטח רואה שהוא בעצמו עובר עונה די מתסכלת.
"תשמע, אנחנו בסיטואציה שונה. אנחנו לא באותו גיל, יש הרבה הבדלים, אני לא רוצה לדבר על המצב שלו. זה שלו, אם הוא ירצה לדבר על זה – אתה מוזמן לראיין אותו. תשאל שאלות עליי, באהבה".
אליפות? ברור שצהובה
פרץ משתדל לעקוב אחר העונה הנוכחית בליגה בישראל, ולמרות הצמרת הצפופה והדהירה של באר־שבע, יש לו פייבוריטית די צפויה. "זו עונה מאוד-מאוד מעניינת. עונה מוזרה. פתאום יש המון חיבורים טובים בין קבוצות, שחקנים ומאמנים. כיף לראות את זה, זה מותח. יש הרבה יותר משחקים גדולים. אם אתה רוצה שאהמר – אז כמובן שאגיד שמכבי ת"א תיקח אליפות", הוא מצהיר בביטחון.
זה לא הראיון הראשון שלי עם פרץ. בשלהי ספטמבר 2023, ביום המעבר של השוער הצעיר לדירתו החדשה במינכן, הוא התראיין ל-"ידיעות אחרונות" ו-ynet. הכתבה הייתה אמורה להתפרסם ב-8 באוקטובר, אך בשל הסמיכות לטבח הנורא - היא נגנזה. פרץ עכשיו כבר מנוסה הרבה יותר וישלים בקרוב שנה וחצי בגרמניה, רחוק מהבית. הוא מודה כי גם עכשיו הוא חווה קשיים, אבל מספר כי היום הוא דניאל אחר לגמרי. "התבגרתי המון בשנה הזו".
מה השתנה מאז אותו ראיון שלא פורסם בסופו של דבר?
"הגרמנית שלי הרבה יותר טובה".
וחוץ מזה?
"עברתי המון, התפתחתי המון כשחקן, כאדם. לא גרתי בחיים בחו"ל, ופתאום אני כאן. יש הרבה לבד וזה לא פשוט".
ועוד באיזו שנה. אתה נתקל באנטישמיות? אולי מאוהדים מסוימים.
"לא, האמת שבכלל לא. כל פעם שיש לי משהו, אז זה דווקא ההפך, זה חיובי. אני הכי גאה בעולם להיות ישראלי. שואלים אותי מאיפה אני ואני לא מתחיל להמציא, גם מכירים אותי. אני מישראל! מת"א!"
פרץ מספר כי בניגוד למקומות מרכזיים אחרים באירופה, גרמניה בכלל ומינכן כעיר בפרט מאוד פרו-ישראליות. "האנשים פה הכי תומכים. כשמתחילים לדבר על הנושא וכל המלחמה אז הם מבינים את המצב שלנו. שואלים איך המשפחה, איך החברים. גם אנשים שאני בכלל לא מכיר אבל יודעים מאיפה אני. לאו דווקא אנשים שאני מכיר אישית בכלל".
8 צפייה בגלריה
"שנינו רוצים להיות יותר טובים ממה שהיינו אתמול". עם נויר
(צילום: M. Donato/FC Bayern via Getty Images)
אבל פרץ כמובן לא עיוור למתרחש בעולם, וגם היה עד לפרעות באמסטרדם נגד אוהדי מכבי ת"א, קבוצתו לשעבר. "אני רואה מה קורה במדינות אחרות, ואיך הדברים עובדים. אתה רואה מה קורה בפריז, בלונדון". כשהוא נשאל האם ההתייחסות של אותן קהילות לישראלים וליהודים עשויה להשפיע על החלטותיו בהמשך הקריירה, הוא מהסס: "קודם כל, ברור שזה מרתיע. אתה רוצה להרגיש בטוח במקום שבו אתה נמצא. נכון, בלונדון ובפריז יש המון קבוצות והמון שמות נוצצים, אבל גם פה במינכן אני במועדון לא קטן. אני באמת מאוד מאושר פה".
את יום חמישי בערב פרץ העביר במשחק כדורסל, שבו מכבי ת"א הפסידה לבאיירן מינכן ביורוליג. הוא נצפה עם כמה מחבריו לקבוצה על הפרקט, בשורה הראשונה, אך מסרב לתת לנו שם של שחקן אחד שאותו הוא מחשיב כחברו הטוב ביותר. "כן, עשינו ערב יחד. יש לנו קבוצה של אנשים טובים, טובים וחיוביים. כולם באמת מקצוענים. אני לא יכול להצביע לך על מישהו מסוים, אבל יש לי באמת המון חברים טובים, אם זה נוייר או גורצקה. יש המון, גם גנאברי. אני לא אתחיל עכשיו להגיד את כל השמות, כי אני בקשר טוב עם כולם".
"נועה אמרה שהיא רוצה להיות אמא צעירה, גם אני רוצה להיות אבא צעיר, אבל אנחנו צריכים לראות איך הסיטואציה מתקדמת מבחינת המרחק והקריירות של שנינו. כמובן שזה הכיוון, כן"
וראינו את הדחיפה שקיבלת, דחיפה פיזית, מתומאס מולר לעבר הקהל אחרי המשחק מול שחטאר.
"יש לנו בקבוצה אגדות גרמניות, עולמיות, היסטוריות. מנו זה השוער הכי גדול בכל הזמנים ותומאס, כל מה שהוא עשה בכדורגל זה בלתי נתפס. אני מסתכל על כל דבר קטן שהם עושים, לומד מהם. מבחינתי זה מדהים".
ונוייר מפרגן לך?
"היחסים בינינו מאוד טובים. כל פעם, כמובן שהוא בשער, אני איתו וכל מה שהוא צריך, אם זה באימונים לפני או בחימום. תמיד. יש בינינו אנרגיה טובה, כי בסופו של דבר אני מאוד מאמין בזה. גם כשיש תחרות ספורטיבית, אתה רוצה אנרגיה טובה. שנינו רוצים להיות יותר טובים ממה שהיינו אתמול, ולבוא ולעשות משחקים טובים. בסופו של דבר יש לנו גם מטרות משותפות, אנחנו רוצים לזכות בתארים יחד. ברור שהוא רוצה שאני אתן משחקים טובים".
נועה ואני
ואי-אפשר לדבר עם דניאל פרץ מבלי להזכיר את ארוסתו הטרייה, הזמרת והכוכבת הגדולה בישראל כיום, נועה קירל. "האנשים שקרובים אליי, ובעיקר נועה, נותנים לי המון. היא הכי קרובה אליי בעולם", הוא מספר בפתיחות. לדבריו, היא זו שמחזקת אותו גם ברגעים הקשים, שבהם הוא נאלץ לעבור חודש אחר חודש על הספסל.
"אנחנו שנינו אנשים מאמינים. אנחנו יודעים שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו ואני עושה הכל, באמת הכל כדי לשחק ולהוכיח את עצמי. אז אני משחרר אם זה יגיע או לא יגיע. אני ידעתי שזה יגיע. וגם היא. זה לא בריא להתעסק בזה כל הזמן. היא עוזרת לי לחשוב ככה, היא נותנת לי את השקט שאני צריך בחיים. אחרי שאני מסיים שעות של אימונים, אז אני מתרכז בדברים שהם גדולים יותר – החיים עצמם. וגם באישה שלי לחיים, בעזרת השם".
לדבריו, הקושי הכי גדול בזוגיות הזו הוא המרחק, אבל גם על הפער הזה השניים מצליחים לגשר. "זה הדבר הבסיסי ביותר, שאתה רק רוצה לראות את הבנאדם שהכי קרוב אליך בעולם. יש כל כך הרבה דברים שלא תלויים בנו, אבל זה מחשל וזה מחזק. היא עושה כל כך הרבה בשביל להגיע לפה ולהיות פה כמה שיותר, והיא דוחסת את הלו"ז שלה ברמות שזה לא אנושי. זה קשה, אבל אנחנו מתמודדים עם זה, ואני לא רואה את החיים שלי בלעדיה. כאילו, אין סיכוי, באמת".
הצעת הנישואין שלך לפני שלושה חודשים הפתיעה לא מעט אנשים.
"כל פעם כשאנשים אומרים שהם מופתעים, זה מצחיק אותנו. האנשים שקרובים אלינו, המשפחה שלנו והחברים הטובים שלנו, הם הכי לא הופתעו מזה. היא עושה לי כל כך טוב".
והיו גם תגובות לא כל כך טובות.
"אחרי הצעת הנישואין אני כן יכול להגיד לך שלנועה היה קצת יותר קשה, עם כל הדברים שנאמרו. מילא בהתחלה, אבל איך אפשר לפקפק בזוגיות שזה הכי אמיתי והכי טהור גם אחרי ההצעה? היו כמה תגובות שפגעו בה, וזה היה קשה. זה כבר לא שאומרים 'עשית משחק לא טוב' או 'הוצאת שיר גרוע'. נכנסים לך לחיים האישיים. זה לא נעים. רוב האש הופנתה כלפיה".
נו, יש כבר תאריך לחתונה?
"אין תאריך ספציפי, יש לנו כזה כיוון. אני מאמין שבשבועות הקרובים נמצא את היום המדויק ונתקדם, אתם תשמעו על זה. חתונה בישראל? יש לנו כמה רעיונות ואופציות בראש. זה תלוי הרבה בפגרות ובדברים כאלה".
נראה את כוכבי באיירן קורעים פה את הרחבה?
"יש סיכוי טוב".
את הראיון הבא נעשה עם דניאל פרץ האבא?
"יכול להיות. נועה (בת 23) אמרה שהיא רוצה להיות אמא צעירה, גם אני רוצה להיות אבא צעיר (בן 24), אבל אנחנו בסופו של דבר צריכים לראות איך הסיטואציה מתקדמת גם מבחינת המרחק ומבחינת הקריירות של שנינו, ואנחנו לא נעשה משהו שלא נהיה שלמים איתו עד הסוף. אבל זה הכיוון, כן. שנינו מאוד משפחתיים".
