בפעם ה-25 בתולדותיה וה-20 מקום המדינה: אחרי בצורת בת שלוש שנים וניצחון 0:3 על הפועל באר-שבע, זכתה הערב (שבת) מכבי ת"א באליפות, זאת כשבוע לאחר הניצחון המתוק במשחק העונה על מכבי חיפה (0:1) שהעביר מעשית את הכתר מהכרמל לקריית שלום.
כשנותרו שני מחזורים לשריקה האחרונה של עונת 2023/24 (נגד הפועל חיפה ובני ריינה) יוכלו במכבי ת"א להתפנות עכשיו לשתי הסוגיות הגדולות שמרחפות מעל עתידו הקרוב של המועדון – האם רובי קין יישאר בקריית שלום, והאם ערן זהבי יבחר לשחק עונה נוספת או שמא לפרוש בגדול. האוהדים? הם יתפנו לחגוג את הסוף השמח של אחד ממאבקי האליפות המותחים שהם ידעו. אנחנו החלטנו לעשות סדר ולסכם אליפות צהובה.
חדשות טובות מהצפון: אל העונה הנוכחית הגיעה מכבי ת"א עם התחושה שאפשר לזכות בתואר, בזכות שני מקדמי אמונה לא מבוטלים, הראשון – המשוכה הסטטיסטית. רצף שלוש האליפויות שחיברה מכבי חיפה הוא הארוך ביותר שהצליחה קבוצה לחבר מאז הפועל פ"ת של עונת 1962/63 (שזכתה בחמש אליפויות רצופות – שיא שטרם נשבר). השני: התפרקות של שושלת האליפויות הירוקה, עם דגש על עזיבתם של ברק בכר והצוות שלו לכוכב האדום בלגרד, והחתימה של מלך שערי הליגה, עומר אצלי, באל עין מאיחוד האמירויות. אצל הצהובים התקבלה התחושה (עם כל הכבוד להפועל באר-שבע) שאחרי שלוש שנות הגמוניה ירוקה, מאבק האליפות נפתח מחדש.
הכוכב האירי: ב-26 ביוני 2023 נחת חיזוק נוצץ במיוחד בבלומפילד: המאמן רובי קין. מצד אחד מדובר בחלוץ אייקוני עם עבר מפואר באי הבריטי והילה של גיבור לאומי באירלנד, אבל מצד שני הוא הגיע למכבי עם רזומה די דל כמאמן, כשהתחנה האחרונה שלו הייתה בתפקיד העוזר, בלידס, שבדיוק נשרה לצ'מפיונשיפ.
סימנים ראשונים: ראוי או לא ראוי, קין פתח את העונה בגדול, עם 1:6 על הפועל באר-שבע במסגרת רבע גמר גביע הטוטו (ושלושער של זהבי שאותת שגם העונה הוא ייאבק על מלכות השערים), כרטיס לשלב הבתים של הקונפרנס-ליג, ורצף של חמישה משחקים ללא הפסד בליגה (ארבעה ניצחונות ותיקו) שנעצר רק בפגרה שכפתה מלחמת חרבות ברזל, שנמשכה כחודש וחצי. כל זאת בזמן שמכבי חיפה גילתה סימני קושי ראשונים כשאיבדה חמש נקודות מתוך 15 אפשריות. עם פתיחת הסיבוב השני מכבי ת"א כבר פתחה פער 7 נקודות מהירוקים, שהצליחו לצמק אותו בזכות משחק דחוי מהמחזור ה-7 - ניצחון אחרי 13 שנה על מכבי ת"א בבלומפילד (0:1).
בצורת מילסון: ב-14 בינואר יצאה לדרך אליפות אפריקה והצהובים איבדו את פליסיו מילסון לטובת נבחרת אנגולה. בשמונה משחקים בלעדיו צנחו אחוזי ההצלחה של מכבי ת"א ל-50, כשבמהלך התקופה הפסידה הקבוצה פעמיים למכבי חיפה (1:0, 2:0), והפער בצמרת צנח לנקודה. בנוסף, אכזבה מכבי ת"א עם תיקו נגד הפועל חדרה (1:1), בני ריינה (2:2) והפועל פ"ת (0:0). עם השחקן בן ה-24, שרשם עד כה בכל המסגרות 7 שערים ו-10 בישולים, רשמה מכבי ת"א 94 אחוזי הצלחה. ב-24 משחקים איתו ניצחה הקבוצה 19 פעמים, סיימה 4 משחקים בתיקו, והפסידה פעם אחת (1:0 להפועל באר שבע). לזה קוראים ברומטר.
מחכים לזהבי: במקביל לבצורת הקבוצתית, מלך שערי הקבוצה ערן זהבי, חווה בצורת אישית כשספר 6 מחזורים רצופים ללא כיבוש. אומנם במשחק השביעי הגיעה הפועל ת"א שהחזירה את החלוץ בן ה-36 לעניינים עם צמד (בניצחון 2:4 של הצהובים), אבל אז נדרשו שבעה מחזורי ליגה נוספים עד שזהבי יחזור להרשית (בניצחון 1:5 על מכבי נתניה). כשנותרו שני מחזורי ליגה, מספר השערים של החלוץ בליגה עומד על 17 - 3 פחות מהעונה שעברה, אז סיים כסגן מלך השערים של אצילי (20 שערים). בכל מקרה, נראה שהמאבק על מלכות השערים בין חלוץ מכבי ת"א, ובין דין דוד (18 שערים) ופרנצדי פיירו (16 שערים) יימשך עד השריקה האחרונה.
קין מתנדנד: הצניחה ואיבוד הפסגה במחזור 21 מחזורים למכבי חיפה, טלטלו את כסאו ומעמדו של המאמן, כשכותרות האתרים והעיתונים כבר בישרו על ברק בכר (שאיבד את משרתו בכוכב האדום) כיורש פוטנציאלי. אבל בסופו של דבר, למרות ההדחה הכואבת בגביע המדינה נגד מכבי פ"ת (4:2 בהארכה) וההדחה המשפילה (מאוד) בשמינית גמר הקונפרנס-ליג בעקבות הפסד 6:1 בגומלין, ו-5:7 בסך שני המשחקים), האמון שנתן מיץ' גולדהאר במאמן לא פסק. גם עכשיו, אם זה היה תלוי בבעל בית הקנדי, קין היה נשאר בקריית שלום לעונה נוספת.
הבריחה הגדולה: למרות שמכבי ת"א מצמצה ומכבי חיפה לקחה לרגע, האוויר של הירוקים נגמר בשני המחזורים האחרונים של העונה הסדירה עם הפסד לבני ריינה (2:1) ותיקו נגד הפועל ת"א (0:0). החבורה של קין אמרה תודה רבה, לקחה את שתי המתנות בשתי ידיים ופתחה פער 10 נקודות בפסגה, שבדיעבד הכריע את המאבק. נכון, הצהובים הצליחו להלחיץ את עצמם עם איבוד נקודות מיותר נגד בני סכנין (1:1), והפסד צורב בטרנר (1:0), אבל הניצחון במשחק העונה האחרון (הפעם ללא מילסון שהורחק בדוחא באדום) פוצץ את התקווה הירוקה האחרונה למנוע מהצהובים את החגיגות.
אליפות כחולה-לבנה (כמעט): אפשר להסתכל על הסעיף הזה ככישלון כמעט טוטאלי בבחירת הזרים אבל גם אפשר לראות בו מקור לגאווה לאומית ואת ההצלחה האמיתית של המאמן האירי בישראל. מכבי ת"א תניף את הצלחת בתום עונה שבה בלטו שני זרים בלבד – מילסון (הברומטר) ואנריק סבוריט (בלם או מגן, על-פי הדרישה). יוריס ואן אובריים אומנם נטל חלק ב-28 משחקי ליגה העונה, אבל הוא רחוק מלהותיר חותם משמעותי. הנרי אדו שהגיע בינואר כפרוספקט גדול, שיחק 20 דקות לפני שנעלם ליציע, קיקו בונדוסו הסתפק ב-12 הופעות בלבד בליגה, כשרק באחת מהן השלים 90 דקות; ואורלנדו מוסקרה (שהבאתו מלכתחילה העלתה הרבה סימני שאלה) ניפרד מהכפפות לאחר שבעה משחקים.
עם כזאת "הצלחה" עם הזרים, זה באמת לא מקרי שארבעת המוציאים לפועל הבולטים בקבוצה הם על טהרת הכדורגל הכחול-לבן – ערן זהבי (17 שערים, 7 בישולים), דור פרץ (9 שערים), גבי קניקובסקי (8 שערים, 6 בישולים) ודור תורג'מן (9 שערים). עם רשימת רכש מתחייבת בגזרת הזרים (כולל עזיבה של סבוריט בעקבות רפורמת אזרוח ספורטאים), פרישה אפשרית של זהבי, כמו גם ביקוש של תורג'מן באחת הליגות האירופיות, אפשר לנחש כבר מעכשיו, שבמקרה שמכבי ת"א תצליח לחבר בעוד שנה אליפות נוספת היא ככל הנראה תהיה שונה משמעותית מזאת שהיא עכשיו חוגגת.