קבוצות מצליחות לא צריכות לבצע שינויים גדולים, אלא אם הדבר נכפה עליהן כמובן, אבל גם אסור להן להישאר בדיוק אותו דבר כיוון שכל אחת, גם אלופה, זקוקה לרענון. הדרך הנכונה, מלמדת ההיסטוריה, היא להתחיל עונה חדשה בערך באותו מקום - שיטה דומה, כמות גדולה של שחקנים שכבר מכירים את עקרונות המשחק - ואז לבצע את השינויים או להכניס את התוספות בהדרגה. נראה שזה, בגדול, מה שמנסה מכבי חיפה: להמשיך להיות אותה קבוצה שזכתה באליפות וגם להכין לעצמה קרקע שתאפשר מקום לגידול נוסף, תוך כדי תנועה.
מכבי חיפה תפתח הערב (רביעי, 20:00) עונה במשחק מוקדמות ליגת האלופות מול קייראט הקזחית, והיא תגיע אליו עם אותם רעיונות שהובילו אותה בסיום העונה הקודמת. כן, יהיו שחקנים חדשים על המגרש, אבל בגלל פציעות, ואפשר להמר שאם עופרי ארד או חוסה רודריגס היו כשירים הם גם היו פותחים. השיטה תהיה אותה שיטה, המערך יהיה אותו מערך רק עם נטע לביא כקשר אחורי במקום רודריגס ועלי מוחמד בתפקיד נטע לביא, ודגש על אמצע חזק מול יריבה שיש לה אמצע חזק יחסית. המשכיות, זה מה שרוצים להשיג מאמנים שזכו באליפות, אבל יש גם תוספות, והעניין בהקשר שלהם הוא לאן יוכלו לפתח את הקבוצה בעתיד.
דחיפה מהירה קדימה
הקיץ של מכבי חיפה עומד בסימן גיוון. יש הרבה יותר עומק ותחרות, אבל הגיוון בא לידי ביטוי בכך שאותם שחקנים שמתחרים זה עם זה מביאים איתם תכונות משחק שונות, למרות שהם משחקים באותה עמדה. דין דוד, שיכול לבוא מצד שמאל, הוא לא דולב חזיזה. עלי מוחמד, שייקח למוחמד אבו־פאני הרבה דקות (אם יישאר), הוא שחקן אחר ממנו למרות ששניהם קשרים מרכזיים. אפילו שון גולדברג, שאסור לפסול שיקבל הזדמנויות משמעותיות בהמשך העונה, הוא שחקן שונה מסאן מנחם. הגיוון הזה, השוני בין שחקנים, יכול לתת לברק בכר להרגיש יותר בנוח במערכים אחרים ובעקרונות משחק אחרים.
אפשר להניח שבליגה נראה ברוב המשחקים מערך אחר, 4־2־3־1. למה? כיוון ששילוב בין לביא למוחמד יבוא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר בצורה הזאת. יש כמה הבדלים בין המערך הזה לדרך בה תשחק מכבי חיפה הערב. מערך 4־3־3, כפי ששיחקה חיפה ברוב העונה שעברה (מגרש מספר 1 בתרשים המצורף), מותאם יותר להחזקות ארוכות בכדור בעוד 4־2־3־1 נוח יותר למשחק "ישיר". מה הכוונה? פחות מסירות קצרות ולצדדים ויותר דחיפה מהירה קדימה. מוחמד לא מניע כדור כמו אבו־פאני, אבל בדומה ללביא הוא יודע לצאת עם הכדור בדריבל קדימה. המערך הזה (מגרש מספר 2) והשילוב הזה גם יכולים להפוך את משחק הלחץ של מכבי חיפה לעוצמתי. בקיצור, לבכר יש עכשיו אפשרות טובה יותר למשחק מהיר וישיר ולא כזה שמתבסס בהכרח על המון מסירות.
בלי החתמת כוכבי על
שלושה דברים נוספים שתרוויח האלופה משיטת המשחק הזו: א. האפשרות לשחק עם שרי, חזיזה ואצילי יחד; ב. מיקסום התנועה של בן שהר היעיל יותר בהתקפות מהירות מאשר עומדות; ג. ניצול תכונה אהובה על המגן החדש ראיין סטריין. האוסטרלי־אנגלי מבלה אמנם הרבה בצמוד לקו ומגביה כדורים לרחבה, אבל הוא מאוד אוהב להיכנס למרכז ולנסות לחלק משם מסירות ארוכות.
גם דוד מספק גיוון. הוא אולי לא יהיה שחקן הרכב קבוע, אבל עכשיו מכבי חיפה תוכל לשחק יותר עם שני חלוצים, דבר שלא ראינו ממנה כמעט בעונה שעברה. דוד הוא חלוץ תומך, שיוכל לשחק קרוב לשהר או לגודסוויי דוניו. זה יכול להתאים במיוחד כשבכר יציב שלושה בלמים (מגרש מספר 3), דבר שהוא אוהב לעשות וגם מתאים לטרנד שאנחנו רואים החודש ביורו.
מכבי חיפה החליטה שהקיץ שלה לא יהיה בולט בהחתמת כוכבי־על (האמת היא שגם אין יותר מדי ישראלים כאלה), שייכנסו מיד להרכב ואפילו יהיו חייבים להיות בו, אלא בדגש על עומק וגיוון. אפשר להניח זאת יחסית בבטחה כיוון שכל המהלכים נעשו מוקדם ומהר – מכבי חיפה השלימה את הסגל שלה במהירות שיא, לפני המשחק הראשון, אפילו לפני מחנה האימון המרכזי, ועוד כשהיא פותחת עונה בשבוע הראשון של יולי.
אותו גיוון, אותם שינויים ותמרונים שבכר אוהב לעשות, נראה יותר ככל שהעונה תתקדם, אבל העונה מתחילה כבר הערב, כשהמטרה היא להיראות כמו בסיום העונה הקודמת. השאר יגיע תוך כדי תנועה, ומכבי חיפה מקווה שהתנועה הזו תכלול גם משחקים גדולים באירופה.
