לאחים קומאן יש הרבה על מה לדבר בימים האחרונים בקו ירושלים־ברצלונה. רונלד איבד נכס בדמות לאו מסי ורואה את ההתפרקות הכלכלית של המועדון שלו. ארווין משתף את אחיו הצעיר בסגל החלש שקיבל בבית וגן וברכש שרחוק מלספק. להבדיל, כל אחד עם הצרות שלו.
עוד לא התחילה העונה ונדמה שקומאן כבר מבין לאן הגיע. הוא בטח היה רוצה להתחלף עם אחיו שנמצא בפלנטה אחרת, אבל מתברר שגם המאמן שיחגוג בחודש הבא 60 לא היה האופציה הראשונה של בית"ר ירושלים. ממש לפני שחתם נעשה ניסיון להחזיר את יוסי בניון, הפעם כאיש הבכיר על הקווים, אבל המנהל המקצועי לשעבר דחה את ההצעה בשל שיתוף הפעולה הלא מוצלח עם הבעלים משה חוגג. גם המגעים עם מאמן רומני בכיר שהבריז ברגע האחרון עלו בתוהו, ולכן בקבוצה החליטו ללכת על אופציית קומאן, שהגיע בשכר נמוך יחסית, 150 אלף יורו, ואף לא דרש להביא צוות משלו.
הכנות בזום
הקהל לא אוהב את האדישות שאופפת את חוגג בפגרה הנוכחית. גם הניסיון למתג את "בית"ריסט" נכשל, והקבוצה מכרה עד כה פחות מ-800 מינויים. לא פלא שהיציעים בטדי ריקים לגמרי במשחקי גביע הטוטו - גם האוהדים מבינים שמדובר באחד הסגלים החלשים שנבנו במועדון בשנים האחרונות, בטח בתקופת חוגג. קומאן יודע שעם הכלים האלה הוא יצטרך לנצח, אחרת הרומן הזה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. הבעיה מבחינתו: לא בטוח שהוא הספיק להכיר את המנטליות הישראלית, כי עם כל הכבוד לשם המשפחה הנוצץ, אף אחד לא יעשה לו הנחת סלב בסיר הלחץ של טדי.
קומאן, שמכיר היטב את אלי אוחנה מימיהם כשחקנים במכלן, ניהל את רוב ההכנות לעונה דרך הזום. כן, כך נבנתה בית"ר. כך נבחר בין היתר עוזרו גל כהן. על השחקנים הוא למד מרחוק, כולל על העזיבה של עלי מוחמד, שאמור היה להיות הזר המרכזי שלו, ועבר למכבי חיפה מספר ימים לפני שההולנדי הגיע ארצה.
ההיררכיה בבית וגן ברורה. המנהל המקצועי אוחנה הוא זה שקיבל בין היתר את ההחלטה לגבי שחרורם של עידן ורד, אלירן עטר ושי קונסטנטין. המאמן החדש ראה מרחוק איך בית"ר מאבדת את הנכסים שלה אחד אחרי השני ולא מצליחה להגיע לסיכום עם שחקנים כמו דור אלו, שלטענתו המו"מ התפוצץ רק בגלל שהמועדון לא הסכים לממן לו שכר דירה, או אורי מגבו, שהעדיף לעבור להפועל כפר־סבא מהלאומית – ובעיקר כיצד חוגג ויתר על מוחמד, שמלבד איכויותיו על המגרש מינף את המאבק של המועדון בגזענות.
צעד אחורה
כאמור, גם חוגג לקח צעד אחורה, בטח בכל הקשור לחלק המקצועי. הוא כבר התעורר מפנטזיות האליפות והצ'מפיונס בתחילת הדרך, והחליט שאוחנה יקבל את ההחלטות לבדו בעונתו האחרונה בחוזה. המנהל המקצועי עדיין לא הרים ידיים. למרות תקציב מוגבל, הוא עוד מנסה לצרף שחקנים ברגע האחרון, אבל אין יותר מדי אופציות בשוק, בטח בשכר שהקבוצה יכולה להציע.
אז אילו שחקנים בכל זאת נחתו בבית וגן? עמית כהן וניב זריהן, שירדו עם בני יהודה לליגה הלאומית, כאשר החלוץ אפילו לא היה בתוכניות של יוסי אבוקסיס. עומר לקאו הגיע מכפר־סבא, מקס גרצ'קין ולירן רוטמן חזרו מהשאלות בהפועל חדרה. אין כאן כוונה לזלזל בשמות האלה, אבל אף אחד מהם לא מצית את הדמיון של האוהדים. שני הזרים היחידים שהוחתמו, הקשר אדווין גא'סי והחלוץ ריצ'מונד בואצ'י, אמורים להוסיף מחץ להתקפה החלשה, אבל מדובר בשחקנים שלא כבשו כמעט בשנתיים האחרונות.
"אנחנו חייבים עוד איכות", אומר ההולנדי בכל הזדמנות לאנשי הקבוצה. בינתיים הוא לא ממש מקבל את מבוקשו, והמצוקה נראית היטב במגרש. בשבעת משחקיה עד כה לקראת הסיפתח מול באר־שבע בטדי בעוד עשרה ימים בית"ר הבקיעה שער בודד. במחנה האימונים באוסטריה היא לא הצליחה לפגוש את הרשת אפילו מול נירג'האזה, קבוצה מהליגה השנייה בהונגריה. בארבעת משחקי גביע הטוטו הבקיעה שער אחד, גם הוא על ידי המגן אורן ביטון, בהפסד 2:1 למכבי נתניה – וסיימה אחרונה בבית לפני משחק הדירוג מול נוף הגליל.
אם זה לא מספיק, בית"ר מתמודדת עם מכת פציעות של שחקני מפתח. מיכאל אוחנה עדיין בשיקום, רוטמן ייעדר חודשיים בגלל קרע במניסקוס, מתאוסיניו (הוא או סנטיאגו אוקמפוס עשויים לעזוב) פרק את הכתף, ירדן שועה סובל מפגיעה בקרסול, לאביאל זרגרי (גם הוא על המדף, אבל חוגג דורש עליו לא פחות מ־3 מיליון יורו) יש בעיה בגב, ובואצ'י עדיין לא בכושר מלא. מרקו ינקוביץ', שסומן כרכש מבטיח, לא מספק את הסחורה, ומעמדו של גלאופילו פלייטר לא ברור. בבית"ר טוענים כי קומאן ידע מראש כי יעבוד תחת מגבלת תקציב ברורה, ולכן הוא לא צריך להיות מופתע, אבל לא בטוח שההולנדי שלם עם המצב.
רזומה לא מרשים
בבית"ר מגדירים את קומאן כמאמן רציני, שלא מוותר לשחקנים, וכבר הספיק להשעות את שועה מאחר שלא נשאר לארוחה קבוצתית, אבל שפת הגוף במשחקים וההתבטאויות האחרונות מסגירות את מה שהוא עובר. "בנוגע לכיבוש שערים, צריכים להיות מאוד ריאליים ולראות איזה שחקנים משחקים עכשיו ואיפה הם שיחקו בעונה שעברה, חלקם בליגה השנייה", אמר אחרי אחד המשחקים. בתום ה-0:0 נגד הפועל ת"א הוא כבר הציע פתרון מקורי לבצורת השערים: "מה צריך לעשות כדי לכבוש? אולי אני צריך לשחק".
הרזומה של קומאן לא מרשים, ואחוזי ההצלחה שלו בקריירה עומדים על 37 בלבד. הג'וב האחרון שלו היה בנבחרת עומאן, ממנה פוטר לפני שנה וחצי. "עשיתי תיקו, הפסדתי, ואז פיטרו אותי. הם חשבו שעומאן היא ברזיל, אבל למדתי גם מזה", הסביר אז. בשבע השנים האחרונות הוא לא אימן באף קבוצה. התחנה האחרונה הייתה בוואלוויק ההולנדית עימה ירד ליגה, ומאז שימש כעוזרו של האח רונלד שסידר לו ג'ובים בסאות'המפטון, אברטון ופנרבחצ'ה. בתחילת הקריירה עוד קיבל צ'אנס בפיינורד, ממנה התפטר בעונה השנייה, ובנבחרת הונגריה (פוטר) – לא משהו למרקר בקורות החיים.
את האתגר הבא שלו בבית"ר הוא כבר לוקח בפרופורציות, אחרי שעבר ניתוח לב פתוח לפני כשנתיים, אבל ברור שהמצב הנוכחי לא בדיוק מוסיף לו שלווה.
פורסם לראשונה: 11:01, 18.08.21
