אחרי רכבת הרים רגשית שחווה בחודש האחרון, בין האופוריה בבחירתו המפתיעה למאמן מכבי חיפה לאבל ולעצב על מות אביו, ינסה החל מהערב במלטה (שלישי, 21.00) מסאי דגו להיכנס לנעליים הענקיות שהותיר ברק בכר. יהיה זה משחקו הרשמי הראשון כמאמן האלופה, מול המרון ספרטנס, בסיבוב המוקדמות הראשון הצ'מפיונס.
דגו (37) יודע שהיעד המיידי עבורו הוא השתתפות באחד משלבי הבתים באירופה. אחרת, לפתיחת העונה בליגת העל הוא יגיע כברווז צולע. והוא מגיע בנקודת פתיחה לא אופטימלית. בין השאר הוא נאלץ להתמודד עם עזיבתם של המוציא לפועל העיקרי, עומר אצילי (כמות דו־ספרתית של שערים ובישולים), מוחמד אבו־פאני, הבלם דילן בטובינסיקה והשוער ג'וש כהן. החורים הגדולים עדיין לא כוסו, ובכל מקרה זה התיק של המנהל המקצועי גל אלברמן. אל בין הקורות הוא הביא את איתמר ניצן ממכבי נתניה, והחזיר את ליאור רפאלוב בדמדומי הקריירה, בעיקר על מנת לחזק את הספסל. במועדון מחכים לקשר זר, אם כי גם הסגל הנוכחי נראה עדיין כאיכותי ביותר בישראל, בעיקר אחרי הישארותו של דיא סבע. לפחות הערב מול האלופה המלטזית זה אמור להספיק, השאלה מה הלאה.
דגו הוא מעריץ נלהב של פפ גווארדיולה. יש לו עשרות סרטוני וידיאו מהאימונים שלו, והוא פריק של סגנון המשחק הלוחץ ומשחק המעבר שבהם דוגל המאמן הקטלאני. כך גם לגבי שיטות האימון המגוונות שלו. הוא משתמש בסרטונים גם כדי למקד ולהסביר את שיטת המשחק שלו. האישיות וניהול הסגל הם האלמנטים שיעמדו למבחן מצד המאמן הצעיר בפתיחת העונה. דגו, אגב, הוא בן גילו של רפאלוב.
כבר במחנה האימונים היה צריך דגו להפגין מנהיגות, בעקבות העימות בין דולב חזיזה למאוויס צ'יבוטה, והחליט לא לצרף את האחרון למשחק במלטה (חזיזה נשאר בארץ מסיבות אישיות). את רוב השחקנים המאמן מכיר ברמה האישית, כמי שבא מתוך המערכת, אבל עכשיו הוא יצטרך לייצר לעצמו מעמד ודיסטנס, כשמנהיגים כמו צ'ארון שרי וחזיזה כבר התייצבו מאחוריו.
"גם אם היה מגיע לפה מאמן בכיר מהבונדסליגה, הוא היה מתקשה להיכנס למועדון אחרי שלוש אליפויות וליגת אלופות", אמר דגו לחבריו הקרובים, והוסיף: "אני מאמין בעצמי ובעיקר רעב". האצטדיון בעל 3,000 המושבים במלטה הוא המקום הנכון מבחינתו לחוות את הפרימיירה, לקראת הבכורה בסמי עופר מול כמות גדולה פי עשרה של אוהדים בירוק. בינתיים, לפני שישפשף שוב את העיניים, הוא ינסה ליהנות מהחלום שבו הוא נמצא.
דף חדש
דגו הוא המאמן הראשון מהעדה האתיופית שהגיע למעמד שכזה. כזכור, הוא החל את הקריירה בהפועל ת"א, אך שורת פציעות אילצה אותו לפרוש כבר בגיל 27, וכדי להתפרנס הוא עסק בעבודות מזדמנות. מי שאחראי לחזרתו לענף כאיש בצוות מקצועי היה חברו הקרוב, גילי ורמוט, שסידר לו ג'וב בנערים של הפועל ת"א. אחר כך שימש כעוזר מאמן בהפועל כפר־סבא, שם קיבל מיצחק שום את המושכות לקבוצה הבוגרת. דגו היה הפתעת העונה, אך התעקשותו לשמור על האוטונומיה שלו מול הבעלים הובילה לפיטוריו.
מאז הוא קיבל בעיקר החלטות לא נכונות. כמו למשל לקחת על עצמו את הפועל אשקלון המתרסקת בדרך לירידת ליגה, או המעבר לקריית־שמונה והשטיפה המוכרת מצידו של איזי שרצקי. הוא גם פוטר מהפועל פ"ת ומהפועל עכו, עד שהגיעה ההצעה ממנכ"ל מכבי חיפה איציק עובדיה ומאלברמן, לקחת את קבוצת הנוער. הצעה דומה הייתה לו ממכבי ת"א. דגו - שכבר סיכם עם אשתו אודליה כי אם לא יצליח בקריירת האימון תוך חמש שנים, הוא יחשב מסלול מחדש – בחר בחיפה.
מחוץ לעדשה
כשזומן לראיון ראשון במשרדו של יעקב שחר בת"א, נשאל דגו על ההתמודדות עם חדר הלבשה מאתגר ועם אגו של שחקנים בעלי שכר גבוה בהרבה משלו. כאלה שלקחו אליפויות, חוו את ליגת האלופות, ומבינים כמובן שאחרי הכל מדובר במאמן שהוא טירון ברמות האלו. דגו השיב: "אני לא הולך להילחם בלבנון, אני מאמין בעצמי".
בעונה שעברה הוביל דגו לאחת העונות הטובות ביותר של קבוצת הנוער, והשביח שחקנים כמו ענאן חלאילי, חמזה שיבלי, עילי פיינגולד ואחרים. התמיכה בהחלטה של אלברמן נבעה גם מטראומות העבר עם מאמנים זרים.
בנוער הרוויח דגו 16 אלף שקל (וקיבל מענק אליפות בסך 20 אלף), ובתפקיד החדש חוזהו שודרג ל־40 אלף שקל בחודש - הסכום הנמוך ביותר בין מאמני קבוצות הצמרת. בכר, לשם ההשוואה, קיבל שכר בסיס של כ־125 אלף שקל.
"אני חי בחלום, לא יודע איפה אני נמצא, מבין את סימני השאלה, אבל אוכיח שאפשר לסמוך עליי", אמר דגו לחבריו הקרובים, שהופתעו מהמינוי כמו כולם. במכבי חיפה הוחלט לצמצם את הופעותיו הציבוריות, ומסיבת העיתונאים שתוכננה בהשתתפותו נדחתה בשל ההידרדרות במצבו הבריאותי של אביו, שהלך לעולמו לפני כשבועיים. התבטאויותיו היחידות שנמסרו לתקשורת היו דרך מראיין מטעם המועדון, באתר הרשמי, בהן הבטיח: "נהיה קבוצה לא פחות טובה מהעונה שעברה".