כשהכדורים יתערבבו ושמה של מכבי חיפה ייצא מחר (חמישי, 19:00) בהגרלת שלב הבתים של ליגת האלופות, לא מעט אנשים יתרגשו. בכל זאת, מדובר בפעם השלישית בלבד שהמועדון מופיע בבמה המרכזית של היבשת, לצד כל הגדולות.
מכבי חיפה בליגת האלופות - סיקור מיוחד
למי ששכח, הפעמיים הקודמות של מכבי חיפה בצ'מפיונס היו שונות בתכלית זו מזו. הראשונה, הבתולית, בעונת 2002/03, הייתה פשוט מופלאה והסתיימה עם המקום השלישי בבית. השנייה, בעונת 2009/10, תיזכר עוד הרבה שנים. לא בגלל היכולת על כר הדשא, אלא בשל טורי הניצחונות ושערי הזכות שעמדו שניהם על 0 מביך. איך תיראה מכבי חיפה בהופעה השלישית שלה בשלב הבתים? האמת, שאלה מעניינת. אבל בואו ניזכר קודם בשתיים הקודמות.
כשפרגוסון קיבל בראש מז'וטאוטאס
מי זוכר את המשפט הבא: "הגיע הזמן שקבוצה ישראלית תגיע לליגת האלופות"? אוהדי מכבי חיפה הוותיקים בטח זוכרים. על החתום: יצחק שום, אוגוסט 2002. רגע אחרי שמונה למאמן הקבוצה. עד אז המועדון, למרות מספר הצלחות נקודתיות מרשימות, הגיע רק לבאר, על סף הגשמת החלום.
שום העדיף בפלייאוף המוקדמות את שטורם גראץ, סגנית אלופת אוסטריה, כיריבה היותר נוחה. רצה וקיבל. רק מה, הייתה זו תקופת האינתיפאדה השנייה, כשנאסר על הכדורגל הישראלי לארח בארץ. המשחק הביתי התקיים באצטדיונה של צסק"א סופיה.
למזלה של מכבי חיפה, תמיד חשוב שהכוכבים יתחברו בצורה מסודרת. לא רק הכוכבים שבמגרש. יעקובו איגביני, החלוץ הניגרי בן ה-20, החד כתער, הוחזר מאנגליה לאחר שלא קיבל רישיון עבודה בפורטסמות'. השחקן שהיה "פרויקט אישי" של סוכן השחקנים פיני זהבי סובב את הסוויץ' והמכונית יצאה לדרך. החלטתו של שום לשתף אותו למרות שהחסיר הרבה אימונים, התגלתה כנכונה. יעקובו הבקיע צמד שקבע 0:2 על האוסטרים והעמיד את חיפה במצב מצוין לקראת הגומלין.
גראץ הייתה היריבה השנייה באותו קמפיין. קדמה לה בויברובסק הבלארוסית, שלא עשתה בעיות, למעט אחת: באחד המשחקים מולה, השוער ניר דוידוביץ' נפצע וסיים את העונה. חיפה החזירה את דודו אוואט מהפועל חיפה אל בין הקורות. מיכאל זנדברג והארגנטינאי-יהודי קטן הקומה אך הזריז והחכם, גיז'רמו ישראלביץ', הצטרפו.
28 באוגוסט 2002, גראץ, משחק הגומלין. למרות שער שוויון של ג'ובאני רוסו, הקבוצה האוסטרית עלתה ל-1:3, יעקובו הורחק וחיפה נותרה ב-10 שחקנים. הפיגור הזכיר מאוד את מה שקרה השבוע בבלגרד. חיפה לא איבדה עשתונות וחזרה לשוויון דרמטי משערים של אדורם קייסי ו-וואליד באדיר. 3:3. תאריך מיוחד עד היום: 28.8.2002. חיפה בליגת האלופות בפעם הראשונה. הכדורגל הישראלי על המפה. התרגשות עצומה הייתה באוויר. מכבי חיפה, עם אחד ההרכבים הטובים בתולדותיה, הגיעה ליעד הנכסף. אוואט, אבישי ז'אנו, קייסי, רוסו, ננאד פראליה, יעקובו, יניב קטן, רפי כהן, זנדברג וישראלביץ'.
הגרלת שלב הבתים הועידה ספתח של ממש: ביקור באולד טראפורד אצל מנצ'סטר יונייטד עם אלכס פרגוסון על הקווים. 63 אלף צופים קידמו את השחקנים של יעקב שחר מיזראל. הקבוצה של שום רצתה להוכיח שגם בישראל יודעים לשחק כדורגל ועלתה על הלוח ראשונה משער של יניב קטן כבר בדקה השמינית, בין רגליו של פביאן בארטז.
אלא שתיאטרון החלומות הסתיים מהר מאוד. המסך ירד על חיפה שחטפה רביעייה מהירה מרגלי ראיין גיגס, אולה גונאר סולשיאר, חואן ורון ורוד ואן-ניסטלרוי, כל שער בצבע. רפי כהן צימצם ל-4:2 ואז פנדל של דייגו פורלאן חתם את התוצאה - 2:5.
מפח נפש? להפך. 5,000 ישראלים הגיעו בשיירה אווירית לניקוסיה לבכורה הביתית בצ'מפיונס מול אולימפיאקוס. שבוע לפני כן הכניעו היוונים 2:6 את לברקוזן (!). היוונים, כדרכם של יוונים, היו בטוחים שזו העונה שלהם. עד שהגיעו לאצטדיון GSP בניקוסיה.
אבל הכל הסתדר שוב. חיפה הנחיתה נוקאאוט מהדהד לפניה של אלופת יוון הגאה. יותר נכון, שלושער של יעקובו במשחק חייו. רבים התקשו להאמין, אבל חיפה עלתה סופית על מפת ליגת האלופות, 0:3 מהדהד.
ובכל זאת, חיפה הייתה טירונית ונאיבית באירופה. זו הסיבה שהפסידה 2:0 ללברקוזן בניקוסיה, למרות שניהלה משחק שקול. במשחק הבא נרשם בקפריסין הבום השני. ההפוך. מנצ'סטר יונייטד חטפה 3:0. כן, יונייטד הגדולה של סר אלכס. אחד הניצחונות הגדולים אי פעם של קבוצה ישראלית.
נכון שהאנגלים עלו בהרכב חסר, אבל עדיין שפע כוכבים שיחקו מול הירוקים: פיל וגארי נוויל, ריו פרדייננד, ג'ון אושיי, מיקאל סילבסטרה, פול סקולס, סולשיאר, פורלאן ואחרים. כל שחקן בשווי התקציב העונתי של מכבי חיפה.
ריימונדס ז'וטאוטאס, שקיבל ציון 10 בסיקור המשחק ההוא, ירה פצצה לחיבורים שהעלתה ל-0:2, אחרי שיניב קטן הקדים אותו. יעקובו, בפנדל, קבע 0:3. היינו כחולמים.
"אני לא מאשים אף אחד מהשחקנים ובטח לא את השוער", אמר פרגי בסיום המשחק למיקרופונים השלופים. "אני חושב שהמחליפים שלנו עשו עבודה טובה באופן יחסי, למרות שהתוצאה לא מראה את זה". גארי נוויל פירגן קצת יותר: "שני השערים הראשונים של חיפה היו מהיפים שראיתי בקריירה שלי."
חיפה, שזכתה במספר הנקודות הגבוה ביותר לקבוצה ישראלית בקמפיין אחד, 7, שוב הפסידה לאחר מכן. אמנם במשחק מצוין - ללברקוזן (2:1). איכשהו, היא סיימה במקום השלישי המכובד בקמפיין אחרי תיקו 3:3 עם אולימפיאקוס ונשרה לגביע אופ"א, הגרסה הקודמת לליגה האירופית. אף אחד לא זוכר שהמסע האירופי הסתיים שם עם שתי רביעיות של א.א.ק אתונה, רק מה שקרה לפני.
ומה עם השערים?
שבע שנים חלפו, ומכבי חיפה חזרה בעונת 2009/10 לליגה של הגדולות באמת. הדרך לשם הייתה ארוכה וכללה שלושה סיבובי מוקדמות. בראשון, גלנטורן האירית חטפה 6:0 בקריית אליעזר ו-4:0 בביתה. בשני, אקטובה הקזחית כבר הוליכה 0:3 בקריית אליעזר (אחרי 0:0 במשחק הראשון), אבל ולדימיר דבאלישוילי ניצח על הקאמבק המדהים של הירוקים כל הדרך ל-3:4.
רגע לפני של הבתים, שוב הגיעה יריבה אוסטרית, הפעם בדמותה של זלצבורג. שלומי ארבייטמן הבקיע את שער הניצחון בחוץ (1:2) והעניק מקדמה גדולה לגומלין בקריית אליעזר. בחיפה, בפול ווליום, זה כבר היה קונצרט. 0:3 מרשים לקבוצה של אלישע לוי.
מאחר שאיבדה מספר מהעוגנים שלה, חיפה התייצבה בלי כלים ממשיים לשלב הבתים שכלל את באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו. בעונה ההיא חיפה הפסידה חמש פעמים בתוצאה זהה (1:0) וספגה גם 3:0 מבאיירן כדי להפוך לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמסיימת את שלב הבתים ללא נקודות וללא שער זכות.
"נפלנו לבית קשה מאוד ואפשר היה לראות את ההבדלים", תירץ לוי בסיום הקמפיין. "בחלק מהמשחקים היינו שווים שער, אבל סבלנו מחוסר מזל. בגדול אפשר להגיד שלא היינו מספיק טובים, אבל ניקח מהמפעל גם דברים טובים. מעצם ההגעה עשינו הישג גדול, אם כי ברור שהתוצאות לא טובות".
ניר דוידוביץ' סיכם: "אנחנו מסתכלים על חצי הכוס המלאה, על עצם העובדה שהגענו לליגת האלופות. כקבוצה צעירה נפלנו לבית קשה. נעשה הכל כדי לחזור למפעל הזה. צריך ללמוד מהשנה הזאת שהרבה שחקנים צעירים זכו לשחק במפעל הכי גדול שיש. כולם צריכים להבין שלהגיע לפה זה הישג". 13 שנים קדימה, כמה שדוידוביץ' צדק.