על כר הדשא באצטדיון המושבה (שלמה ביטוח) בפ"ת כבר נראו כמה רגעים מרגשים מאז פתיחתו לפני כ-13 שנה, אך ספק אם נערך בו משחק כה אמוציונלי כמו זה שהתקיים בו הערב (שלישי). נכון, על כף המאזניים לא עמדו תואר או הישארות בליגת העל, גם תוגת הירידה לא בצבצה בסיומו בחשש. היה זה אירוע קצת יותר חשוב, משהו שהפך את המשחק למשני - העלאת הקריאה לחתימה על הסכם עם חמאס והשבת כלל החטופים הביתה.
בזה אחר זה עלו לכר הדשא שחקני עבר מפוארים של הכדורגל הישראלי, יוסי בניון, איתי שכטר, עופר שטרית, שמעון גרשון ואחרים. אך בניגוד לימי עבר, השחקנים שהרכיבו את נבחרת הוותיקים של ישראל, לא היו כוכבי האירוע. אלו היו משפחות של כמה ממאה החטופים הנמצאים כעת בעזה.
למשך שעתיים, קרובי משפחותיהם של שלמה מנצור, עומר ונקרט, איתן גונן אחיה של רומי ואחרים נפרדו מהפלאפון ועדכוני המשא ומתן על יקיריהם והתמקדו במשהו טריוויאלי וחסר חשיבות כמו משחק כדורגל, תוך שהם מביעים את שאיפתם לעסקה - ועכשיו. זאת לצד חברים של חטופים, רובם מעוטף עזה וכמובן כוכבי העבר. השחקנים התחלקו לשתי קבוצות - שועלי התקווה ואריות החופש - והמשחק, שנערך בשיתוף אול אין הבית של הפודקסטים וההתאחדות לכדורגל - הסתיים ב-4:4.
עמוס הורן נציג המשפחות, נאם לפני פתיחת המשחק והזכיר את שני אחיו, יאיר ואיתן: "לפני ה-7 באוקטובר היינו נפגשים לשתות בירה לפני כל משחק ולהיכנס לעודד את האדומים בטרנר היום אני עומד פה מולכם ושני האחים שלי סובלים במנהרות. הם לא יכולים לעמוד זקוף ואין להם אוויר. יש עסקה על השולחן וחייבים להחזיר את כולם משם. רק ככה נוכל להתחיל את הריפוי והשיקום של המדינה".
שרון שרעבי, אח של אלי שרעבי החטוף ויוסי שרעבי ז"ל שגופתו מוחזקת בידי החמאס, דיבר גם הוא מהלב: "במשך 15 חודשים אין לנו רגע של נחת, חודשים מטלטלים, במיוחד עם הרשימה שמתפרסמת, כשאלי ברשימה ויוסי לא. זה מטלטל את הנפש, אסור לנו להשלים עם עסקה חלקית, ניאבק עד החטוף האחרון שיחזור הביתה בקרוב. אני יודע שאין לנו ברירה אחרת אלא להמשיך את המאבק הצודק. כולם הומניטריים בשלב הזה".
על המשחק עצמו, הוסיף שאול: "אירוע מאוד מרגש, יחד עם ההתאחדות לכדורגל, שמביעים את התמיכה המאוד גדולה שלהם במשפחות החטופים ורוצים להיות חלק ממשפחת החטופים. הם איתנו בכל מקום במטרה להמשיך את המאבק העיקש הזה. מקווה שהפעם תהיה עסקה כוללת להשבת החטופים הביתה. להבקיע גול זה להשיב אותם הביתה".
משחק ידידות למען החזרת החטופים והחטופות
(צילום: יאיר שגיא)
כדורגלן העבר פיני בלילי, שלבש את החולצה מספר 7 של מתן צנגאוקר, הסביר: "אני בדרך כלל לובש מספר 17 אבל כשנכנסתי לחדר ההלבשה וראיתי את כל השמות של החטופים על החולצות, החלטתי לבחור בזאת של מתן. מבחינתי, אמא שלו (עינב) מעוררת השראה, בזה שהיא לא מוותרת. לא משנה מה עושים לה, והדברים שכולנו ראינו בימים האחרונים ואתמול, היא לא נשברת. זה מזכיר לי אותי, שהיה קשה לשבור אותי, גם כשצחקו עליי על המגרש ומחוצה לו. עינב מבחינתי מעוררת השראה.
"מדובר במשחק מאוד מרגש עם תחושות אחרות. לא אני ולא אף אחד יכולים לתאר אותן. שיחקתי לא מעט משחקי הוקרה בתקופה האחרונה, אבל היום זה משחק עם המשפחות עצמן. זה מעמד שאין את המילים כדי להביע את הנחמה. כל זה צריך להסתיים כשכל החטופים חוזרים הביתה".
כוכב העבר, יוסי בניון, שהיה משוכנע שאחותו וילדיה נרצחו בביתם בבארי בשבת השחורה, עד שגילה שאחיינו חיסל את המחבלים וכולם שרדו, סיכם: "הרגש צף ברגעים כאלה, כל אחד הציג את עצמו והציג את הסיפור של החבר, האבא או הסבא. כולנו מתפללים שהם יחזרו וצריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם. בכל מקום שקוראים לנו אנחנו באים. אסור להוריד את הדבר הזה מהתודעה הציבורית".
