כפי שעשה בדו־קרב הפנדלים שהעלה את הנבחרת הצעירה לאליפות אירופה, כמו שעשה כשמנע את ההפסד שלה לגרמניה וכאשר העלה אותה לחצי הגמר על חשבון גיאורגיה, כך עשה דניאל פרץ גם בדקה ה־85 של המשחק מול א.א.ק לרנקה – הוא החליף את האפודה בגלימה והפך משוער לגיבור־על. עצירת הפנדל מול לרנקה, החמישית משמונת הניסיונות האחרונים, הוסיפה עוד קומה לגורד השחקים של המיתולוגיה של פרץ, כשוער שכל שער נגדו מהנקודה הלבנה הוא הוכחה לקיומו של אלוהים.
במרחק של 11 מטרים מפרץ עמד ביום רביעי מישהו חסר אונים, כזה שכל תפקידו הוא ליפול לשמאל בזמן שהוא בועט ימינה. בים של שוערים ותרנים, שמשלימים מראש עם מקומם בשרשרת המזון של המשחק כמי שתפקידם להיכנע, מופיע לעיתים אחד כמו פרץ ומערער על סדרי העולם הקלישאתיים ביותר של המשחק, ולפיהם הפנדל תלוי קודם כל בבועט. לא במקרה של פרץ.
בכל פעם שהשופט מצביע על הנקודה הלבנה נגד מכבי ת"א, הוא מזמין מישהו להוצאה להורג של עצמו. תיק העבודות העבה של פרץ בתחום מספיק בשביל שלא ייחשד עוד כסטיית תקן ויקבל צורה של עיקרון. אפשר להכניע את פרץ מ־11 מטרים, הדבר ייתכן, אבל אם זה לא קורה, מוטב לגלות הבנה כלפי מי שבעט את הכדור. הוא בחברה טובה, וזה כנראה לא תלוי בו. אלו רק ההתניות המיושנות שלנו, שרגילות לראות בכל בעיטה מ־11 מטרים שער מובטח, שמסרבות לקבל את העובדה שיש גם חדי־קרן – שוערים שהפנדלים תלויים קודם כל ב
מעבר להשפעה המיידית על מכבי ת"א והאופן שבו פרץ יכול למנוע ממנה את מה שהוא כמעט גזירת גורל עבור קבוצות אחרות, אולי בכוחו לשנות את האופן שבו שחקנים ואוהדים מביטים על המשחק. הבקעת פנדל נתפסת כפעולה האוטומטית ביותר בכדורגל. זה אומר שמבחינת הבועט, אפשר רק להיכשל, שכן הביצוע נתפס כמעט מובן מאליו. הפער הזה, בין הסתמיות של ההצלחה לדרמטיות של הכישלון, גרם לכך שדרושים עצבי ברזל כדי לבעוט פנדל. העובדה שיש רק מה להפסיד מייצרת מכבש פסיכולוגי שכבר שיטח את האופי של כדורגלנים רבים.
אם פרץ ימשיך בשלו ויהפוך את הפנדלים מולו לעניין של יום כן־יום לא היום לא, הוא ישיק תהליך הפוך; לבעוט פנדל לפרץ יהפוך למשימה שאנשים יעמדו בתור כדי לבצע. זה לא רק האתגר המקצועי, הדומה לניסיון לעמוד בזירה עם אלוף העולם במשקל כבד – זה גם השחרור הנדיר שטומנת בחובה הסטטיסטיקה המיוחדת. בכל פעם שמישהו יבעט לפרץ פנדל, הוא יידע שיש לו רק מה להרוויח. מפעולה שלא ראוי להתעכב עליה, בעיטה מדויקת מ־11 מטרים תהפוך לכיבוש פסגה, טיפוס על האוורסט עם נעלי פקקים.