אנשים מעולם הכדורגל, חברים ומשפחה ליוו היום (שלישי) את דרור קשטן ז"ל, אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, בדרכו האחרונה בלוויה שנערכה בבית עלמין מנוחה נכונה בכפר-סבא. לצד משפחתו, שכוללת את בנו והמאמן תומר, הגיעו מספר רב של שחקנים ומאמנים בעבר ובהווה, על מנת לכבד את זכרו של המאמן המעוטר ביותר בכדורגל המקומי, שהלך אתמול לעולמו בגיל 79.
בתו של דרור, הילה קשטן, ספדה לו: "אבא, אהוב ליבי. אבא יקר שלי. אבא מסור, עם נתינה אין סופית. אהבת את ילדיי אהבת נפש. כל הזמן הציגו אותך כאדם קשוח, הם לא מבינים - אתה היית האיש הכי רך בעולם. לא יודעת איך אוכל להמשיך לחיות בלעדיך. כולם אומרים שהיית מאמן כדורגל אגדה, היית אגדה של אבא".
הלוויתו של מאמן הכדורגל דרור קשטן ז"ל
בנו של דרור, תומר: "בשבילי, אבא, אתה קוקי. לאורך השנים התמדנו לכנות אחד את השני בכינוי הזה, ואין יום שלא אמרנו אחד לשני 'בוקר טוב קוקי'. גם הנכדים התחילו להשתמש בו. בדרכך הספורטיבית היית נטע זר, האמנת בצדקת דרכך ועקרונותיך. הקפדת על קוצו של יוד. בבית הקפדת לעמוד מול המראה להסתכל מכל זווית שכל שערה במקום".
"תמיד סברת שהסדר והמקצועניות יובילו לתוצאות. ומי יכול להתווכח? בדרך הקשטנית שלך, קוקי שלי, הפכת למאמן המעוטר בישראל, אבל המורשת שלך בעיני הוא שגידלת שחקנים שמגדירים אותך כאבא. הם מודים לך על הערכים שנטעת בהם. ניסיתי בשנים האחרונות, בכל פעם שמישהו נפטר, להיכנס לנעליים של מי שאני עומד במקומם, אבל אין דרך להתכונן לזה. היית אדם שהוא עוגן, האחד שיכוון ויאיר את הדרך, שתמיד יהיה שם בשביל כולנו בכל יום ושעה".
"אתמול בשש בבוקר, כשקיבלנו את הטלפון שמצבך מתדרדר, והתבקשנו להגיע לבית החולים באשדוד - קיוויתי להגיע לתפוס את נשימותך האחרונות ולא הצלחתי. כשנכנסתי היית שם, שלו".
אלי אוחנה, ששיחק תחת קשטן בבית"ר וזכה איתו בשלוש אליפויות, ובנוסף שימש כעוזרו בעונת 1998/99: "זה יום עצוב. אנחנו קוברים אדם כל כך אהוב. הוא הרוויח את כל האהדה הזו ביושר. זה אחד האנשים הכי משמעותיים בכדורגל הישראלי. הוא האדם שהשפיע הכי הרבה על הקריירה שלי. אזכור ממנו רק דברים טובים. הוא היה אדם כל כך צנוע וענו. הענווה הצניעות ומקצוענות הם אלו שקנו את האנשים. אני שולח תנחומים גם לצפירה ולילדים".
שוער ומאמן בית"ר ירושלים לשעבר, יוסי מזרחי, אמר על קשטן: "אנחנו נפרדים מבן אדם שהיה אגדה עוד בחייו וברור שגם הרבה אחרי לכתו. התווה דרך לרבים ולי בעבודה שלי. מעבר להיותו מאמן גדול הוא היה מחנך ומורה גדול. פרגוסון של הכדורגל הישראלי".
עומרי אפק, שהיה חלק מארבעת הצעירים שנקראו "תינוקות קשטן", שזכו יחד איתו בדאבל בהפועל ת"א בעונת 1999/2000: "דרור זה הדבר הכי טוב שקרה להרבה שחקנים במדינה שבזכותו הפכו למקצוענים והפכו מכישרונות לדבר האמיתי. הוא היה כמו אבא בשבילנו. הוא איש שגדל פעם בדור. הוא לקח כל תואר בדרך הכי כנה ומקצועית שאפשר".
אבי נמני, ששיחק תחת קשטן בעונת הדאבל של מכבי ת"א ב-1995/96: "הוא אחד הגדולים, גם כאדם. זכיתי איתו בדאבל היסטורי. הוא הכניס לפה מקצוענות ומשמעת. הוא הלך בדרך אחת ולא התקפל וזה הצליח לו. הייתה לו מורשת ענקית. הוא היה אדם חם ורגיש אבל מי שנמצא בפוזיציה של מאמן לא יכול להיות רך הוא ידע לעשות את הכל להיות קשוח ורך שצריך. אני חושב שהיושרה שלו מנצחת ולא זגזג לכן הוא קונצנזוס. כשחקן איך היה לשחק תחתיו? זו הייתה שנה בלתי נשכחת וזו אבידה גדולה לעולם הכדורגל".
שביט אלימלך, ששיחק תחתיו בעונת הדאבל של הפועל ת"א: "עצוב מאוד. דרור הוא הדמות הכי מרכזית בקריירה שלי. מאוד אהבתי אותו. התחברנו מאוד כבני אדם וגם במגרש. הוא עזר לו להתפתח מאוד בקריירה. היו לנו הרבה שיחות ומספיק היה המבט שלו בכדי לדעת מה הוא חושב".
יו"ר בית"ר ירושלים לשעבר, משה דדש: "מעבר להיותו מאמן, שנינו הפכנו לחברים טובים מ-1995, כשהבאתי אותו מלוד, והחברות הייתה חזקה. כמאמן הוא שם את בית"ר על המפה וכולם יודעים על ההישגים שלו. אני מצטער מאוד מאוד כי הייתה היכרות אישית. דיברנו לפני כמה חודשים וקבענו לקפה ולא יצא וחבל. היינו בקשר כל הזמן. איבדנו אדם מיוחד, משכמו ומעלה. אני איבדתי חבר".
