נתחיל עם השורה התחתונה: ההדחה של מכבי חיפה מליגת האלופות, רגע לפני הדבר האמיתי, היא לא כישלון. הירוקים הפסידו ליריבה איכותית, מנוסה ומאורגנת מהם, ולמעשה עמדו במשימה – הגעה לשלב הבתים של הליגה האירופית אחרי הגרלה סופר־נוחה עד הפלייאוף במוקדמות הצ'מפיונס.
מה שכן, היכולת בשני המשחקים מול יאנג בויז, בעיקר ההתפרקות שלשום עם 3:0 בברן, שמה זרקור בוהק על ההכנות ועל דרך קבלת ההחלטות שלא דומות להתנהלות המקצוענית שאפיינה את הקבוצה בקיץ שעבר.
ברק בכר אמר אחרי הזכייה באליפות השלישית, שכללה שלב בתים בצ'מפיונס, שהוא יישם את כל המסקנות מההדחה המביכה לפני שנתיים על ידי קייראט, כדי להגיע מוכן הפעם – גם אם בדרך עמדו מועדוני ענק כמו אולימפיאקוס והכוכב האדום בלגרד. הוא דיבר בין היתר על יציאה למחנה אימונים עם סגל מלא, קיום משחקי אימון מסודרים להטמעת השיטה, חיזוק מדויק ופתרונות מהירים לבעיות שצצות. רק חבל שהוא לא השאיר במגירה במשרד שפינה ספר הדרכה.
קרוב־רחוק
חיפה סמכה על עצמה בעיקר בזכות המעטפת שיצר גל אלברמן, שהוכיח את עצמו כמנהל מקצועי לצד מאמן דומיננטי וריכוזי כמו בכר. אולי הביטחון המופרז הזה גרם לו לעשות צעד אחד רחוק מדי. בכל זאת, מינוי מאמן חסר ניסיון כמו מסאי דגו זה חתיכת הימור, יש שיגידו אפילו זחיחות. בינתיים דגו עשה את שלו, אליו אי־אפשר לבוא בטענות: הוא זכה באלוף האלופים והיה במרחק 90 דקות מהישג ענק. אלא ש־90 הדקות האלה הן קצת מתעתעות. זה היה קרוב־רחוק. לדגו לא היו את הכלים לנצח בחוץ יריבה מהסוג של אלופת שווייץ.
"מכבי חיפה פשוט לא הגיעה מוכנה", קובע כוכב העבר של הקבוצה, יניב קטן. "שני זרים שהגיעו לא שיחקו, דולב חזיזה תופקד כמגן שמאלי ונעלם. איתמר ניצן לא מתאים לרמות של פלייאוף באלופות. גם חוסר הניסיון של דגו בא לידי ביטוי. עם הגרלה כמו שהם קיבלו, זה פספוס ענק".
קטן נגע בנקודה חשובה. מה שהספיק מול האמרון ספרטנס, שריף טירספול וסלובן ברטיסלבה, קרס ברגע שבו המאמן הצעיר הגיע לקרב טקטי אמיתי. מולו התייצב רפאל ויקי, שהספיק לאמן קבוצות כמו באזל, שיקגו פייר ועכשיו יאנג בויז, שאיתה זכה בדאבל השוויצרי. הפערים על הקווים היו ברורים. ויקי הגיע סופר־מוכן, עם שיטה ברורה למשחק חוץ, דגו בחר בהרכב הרפתקני מדי בגומלין.
ההשעיה של פייר קורנו אמנם חייבה אותו לאלתר, אבל דגו הלך רחוק מדי: עבדולאי סק היה הבלם הטבעי היחיד מבין השלושה (עם שון גולדברג ודניאל סונדגרן), והמגינים היו שני שחקני התקפה מובהקים – ענאן חלאילי וחזיזה. התמהיל המוזר הזה בהגנה עלה ביוקר, ו־ויקי זיהה את החולשות, בעיקר באגף השמאלי, משם החלו המהלכים בשלושת השערים.
היעדר רענון
זה לא רק חוסר הניסיון של דגו, שעשה מסלול אירופי מוצלח יותר מבכר בעונתו הראשונה בחיפה (הודח כבר בסיבוב המוקדמות הראשון), אלא בעיקר התמהמהות בבניית הסגל והיעדר רענון מתבקש. הרי המועדון הכניס סכומי כסף אדירים בשנה האחרונה עקב ההשתתפות בליגת האלופות וממכירתם של עומר אצילי לאל־עין מהאמירויות ומוחמד אבו־פאני לפרנצווארוש ההונגרית.
יחד איתם עזבו עוגנים כמו הבלם דילן בטובינסיקה והשוער ג'וש כהן. למעשה, רק שחקן אחד חדש פתח שלשום במשחק הקריטי, ניצן, שבטח לא נחשב לחיזוק בין הקורות. בקבוצה ימשיכו לתת לו קרדיט בתקופה הקרובה, אבל גם יבחנו אפשרות לשלב את שריף כיוף.
עוד התנהלות שלא מאפיינת את מכבי חיפה של העונה שעברה היא סאגת הקשר האחורי. הירוקים ניסו למצוא מחליף לאבו־פאני ואפילו היו מוכנים לשלם סכומים גבוהים במיוחד, אבל נדחו שוב ושוב מסיבות שונות. עד שכבר נמצא כזה, שואו מלודוגורץ, הוא לא יכול היה לקחת חלק בצמד המשחקים מול יאנג בויז, מאחר שכבר שיחק במוקדמות הצ'מפיונס עם האלופה הבולגרית.
בעיה נוספת היא ההחלטה לא לצרף מגן שמאלי טבעי מחליף בקיץ. ברגע שקורנו לא היה יכול לשחק בגלל צבירת צהובים, דגו נשאר תקוע וכאמור בחר לשים שם את חזיזה.
גם כל מה שקורה עם דיא סבע מעלה סימני שאלה. ההחלטה להשאיר אותו הייתה נכונה, מדובר בשובר שוויון בליגת העל, וראינו את התנופה שהכניס לקבוצה בעונה שעברה אחרי שהגיע בינואר. אבל מי שהפך לבעל השכר הגבוה ביותר בתולדות המועדון, 600 אלף יורו, קפא מול השוויצרים בסמי עופר, ובגומלין הוא אפילו לא פתח בהרכב. גם ליאור רפאלוב, שאמור היה להביא את הניסיון האדיר מבלגיה, לא תרם יותר מדי. וכשפרנצדי פיירו וצ'ארון שרי לא מצליחים להיכנס למשחק גורלי, דגו נשאר ללא תשובות.
אם אותה בעיטה של דין דוד לקורה או הנגיחה של פיירו למשקוף היו פוגשות בסופו של דבר את הרשת, אולי היינו מדברים היום על הגאונות של דגו – אבל צריך להודות: המקום הראוי למכבי חיפה הנוכחית הוא הליגה האירופית – במה מכובדת שתבטיח לאוהדים עוד כמה מסעות ביבשת. כמו כן עדיין מדובר בסגל הטוב בליגה שאמור להספיק לאליפות רביעית ברציפות. וגם לשחר יש אחלה פרס משנה: 35 מיליון שקל לפחות על ההשתתפות במפעל השני בחשיבותו באירופה. זה לא דבר של מה בכך.
