צפו באבוקסיס מדבר אחרי ההפסד בדרבי: "מאכזב, יכולים לשפר את הקבוצה"
(צילום: ONE)
מנכ"ל הפועל ירושלים אורי שרצקי היה אמור להיות האיש הכי מאושר בטדי אתמול (שני) בלילה. כשהקים את הפועל קטמון בשנת 2007 כדי לייצר אלטרנטיבה לעיי החורבות של יוסי סאסי, שרצקי כיוון בדיוק לרגע הזה - ניצחון בדרבי הירושלמי. 15 שנה אחרי ו־31 שנים אחרי הניצחון האחרון של הפועל על היריבה העירונית, שרצקי הוריד קוף ענק מהגב אבל גם שם חותמת על העובדה שהפועל ירושלים היא, אחרי שנים, קבוצת כדורגל לגיטימית. לא עוד האחות הלא מוצלחת של בית"ר או שבויה בידי קבלנים.
אבל שרצקי הוא האחרון שישמח בערב כזה. הוא עסוק עכשיו בלחשב את כמות הקהל שתביא מכבי חיפה לטדי במחזור הליגה הבא ביום ראשון. זה הרבה יותר בוער בו. כמו טכנאי שידור שדואג שלא תהיינה תקלות ומשאיר את התוכן והאייטמים לזיו אריה ושי אהרון. אהרון, המנהל המקצועי, התבטא בסיום הדרבי בחשיבותה של "הדרך". בשנים האחרונות כשדיבר על דרך ותהליך תקפו אותו שהוא מתחמק ממבחן התוצאה. עכשיו זה פתאום נראה כמו הנוסחה המנצחת.
אריה, צבעוני כתמיד, ניפק עוד כמה ציטוטים לפנתיאון אחרי הניצחון. "ביום ראשון מול חיפה זה משחק על האליפות, משחק עונה", אמר. "גיא בדש לא פחות מוכשר מאצילי. הוא לא נופל ממנו בכישרון".
אריה אינו מאמן שגרתי, אבל טקטיקן מעולה. הוא התעקש על אילוז' יאו, שנכנס לדפי ההיסטוריה של הפועל ירושלים לצד שמות כמו אלי בן רימוז', מישל דיין ונצח מסובי עם גול ניצחון בדרבי. הבעיה שיאו שמר על פוקר פייס בכל החגיגות שהיו בחדר ההלבשה. רק כאשר אחד מאוהד הקבוצה אמר לו שהוא יתלה פוסטר שלו בחדר, הרשה לעצמו לחייך.
אופק ביטון שם מוזיקה בפול ווליום והרקיד את כולם. אווקה הטריף את הקהל עם מגאפון וביציע אנשים שחוו את טראומת רעננה, טראומת הדרבי של ששת הזרים ואפילו את הגול ההוא של לאון פנסו בדקה התשעים ומשהו, צרחו שרק בשבוע שבו המלכה אליזבת' הולכת לעולמה הפועל יכולה לנצח בדרבי. אריה שרצקי ואהרון ניסו לכבות את הטירוף עם "יש מחר אימון ואנחנו עם הפנים למכבי חיפה", אבל באמת שאף אחד לא לקח אותם ברצינות.
להיות אוהד הפועל בירושלים זה כמו לנסוע נגד כיוון התנועה. זה כנראה הקסם של הקבוצה בגלגולה הנוכחי. היא כבר הייתה מתחת האדמה, קמה לתחייה ופתאום גם מסתכלת לבית"ר, פעם הקבוצה של המדינה והיום בקושי הקבוצה של העיר - בלבן של העיניים. האדומים לא נטלו את ההגמוניה בבירה, אבל כן תקעו עוד יתד בדרך לשם. במחלקות הנוער הם כבר כמעט כבשו את העיר, כך גם בניהול, במקצוענות ובשפיות.
בזמן שבית"ר איבדה את עצמה לדעת בין חוגג, אברמוב, בתי המשפט ומשטרת ישראל, לזיו אריה כבר הייתה רשימת רכש תוכנית אימונים ושיחות נפש עם גיא בדש, שהיה מאושפז עם דלקת חריפה בעין, על איך הוא משתדרג בעונה שבפתח.
הפועל, יגיד לכם כל ירושלמי, לא ניצחה את הדרבי ביום שני בלילה. זה קרה בערך בשלב שבו כל המשאבים הוקצו לטובת שישה אנשי צוות, כולל פסיכולוג, על חשבון שחקני רכש, עם מעטפת של קבוצה אירופית. בדיוק בשלב הזה, בערך, בית"ר ניסתה לגייס את עמותת האוהדים ומוזיאון הסבלנות כדי שיצילו אותו מעצמה.
מדמון, חנציס, בר כהן, גררו, סתיו נחמני - כולם שחקנים מושאלים בבית וגן, אורחים לרגע. מנגד, הפועל ירושלים לא משחררת את גוני נאור למכבי חיפה. זה בערך הסיפור, ואם בבית"ר לא יתעוררו הילדים באדום שראו אתמול לראשונה בחייהם ניצחון אדום בדרבי ישלטו בעוד כמה שנים בעיר הזו.
