רבות דובר על הקשיים ועל הטראומה שעימם מתמודדים נפגעי 7 באוקטובר, בהם כמובן שורדי פסטיבל הנובה. בעקבות זה הוקמה עמותת שבט הנובה על ידי מפיקי הפסטיבל שנועדה לעזור לאותם שורדים ואנשים שהיו שם. אחת היוזמות של העמותה היא הקמת קבוצת כדורגל, שמורכבת גם מהשורדים וגם מבני המשפחות השכולות.
מאמן הקבוצה, גיא קמין, שהוא גם מאמן בכיר במרכזי הפיתוח של ההתאחדות לכדורגל ופז עמר, אחד השורדים מהמסיבה ומנהל תחום הספורט בעמותה, סיפרו לאולפן ynet כיצד הכדורגל עוזר לשורדים להתמודד.
קבוצת כדורגל הוקמה משורדי 7 באוקטובר, ראיון עם פז עמר והמאמן גיא קמין
(צילום: ירון ברנר)
"ראיתי ברשת החברתית פוסט של פז שהוא מחפש מאמן", מספר קמין על האופן שבו גילה על העמותה. "הקשר האישי שלי עם פסטיבל הנובה, זה הבת זוג של הבן שלי. היא שורדת, וראיתי את כל החודשים האלה שהיא נמצאת בתוך התופת הזה, והקושי הזה. איך שראיתי את הפרסום של פז ישר קפצתי על זה ואמרתי 'מה אפשר לתרום למען הקהילה'. אני משלב את הידע המקצועי שלי עם החבר'ה הצעירים המופלאים האלה, וזה עושה לי טוב".
"ספורט הוא לגמרי הפסיכולוג הטוב ביותר עבורי", שיתף עמר. "אני יכול להגיד את זה גם בשם השחקנים, בשם השורדים, גם המשפחות השכולות. אנשים יוצאים מהבתים שלהם לאימון וחוזרים הביתה, זה היציאה שלהם. בין אם מדובר בשחקני עבר או שחקנים פעילים או באנשים שהם יותר חובבי כדורגל. זה באמת פונה לכל השורדים".
איך זה לנהל את תחום הספורט כמי שהיה שם וגם זקוק לתמיכה ולפעילויות?
פז: "יש לנו גם את הכדורגל, גם את הכדורסל, ועכשיו אנחנו פותחים את הטניס שולחן, פינג פונג. מה שזה עושה בשבילי, אין לי איך לתאר את זה. הדחף של האנשים להירשם לזה, הדחף של האנשים לחכות לזה - זה ממש המנוע שלי. זה מה שגורם לי להמשיך לעשות את זה".
החשיבות היא בלהיות עם אנשים שהיו שם גם ועברו את מה שאתה עברת?
"זה כבר מעבר לזה, זה גם אחרי האימונים. נרקמות שם חברויות. יש שם גם מצבים שאנשים מתפרקים, וזה לגיטימי לגמרי. זה מדהים".
גיא, הרי אימנת הרבה מאוד קבוצות בחיים "הרגילים", מה דומה ומה שונה?
"זה דומה בהתנהלות המקצועית שיש בקבוצה. אנחנו מגיעים לאימון של שעה וחצי, שעתיים בשבוע. אני חייב לציין שהציוד שפז מארגן לנו והפריסה של האוכל בסוף האימון זה ממש דומה להתנהלות מקצועית רגילה. אנחנו מתעסקים אך ורק בספורט ואך ורק בכדורגל. יש רצינות מאוד גדולה בקבוצה הזאת".
פז, 11 חודשים אחרי האירועים, אתה רואה על אנשים את השינוי?
"חד-משמעית. אני רואה את זה בעיקר מהשיחות איתם. אני רואה אותם על המגרש ולפני האימון ואחריו, ויש איזשהו ניצוץ בעיניים שלהם. מתפרקים, מוציאים החוצה. בגלל זה אני גם אמרתי, זזה לא רק עבורי הפסיכולוג הכי טוב, אני יכול להגיד שזה ככה עבור כל הקבוצה".
