קלוד אטיין נע אמש (ראשון) במהירות עם עוד שניים מידידיו בכיכר שמול בניין האו"ם בז'נבה. הרוח והגשם הכו בעוצמה ביום שהיה עד אז אביבי. אחרוני הישראלים התחילו להתקפל ולקפל את הדגלים והכרזות מהפגנת המחאה שערכו במקום במשך שעה.
הוא התעניין אם הם באו למשחק ביום שלישי. ואם הם שם כדי להביע תמיכה בנבחרת, או אם באו ככל הדרך מישראל כדי להביע מחאה נגד הממשלה הישראלית. הוא סידר את משקפיו כששמע שזו רק התארגנות מקומית שאין לה שום קשר למשחק. "משונה", הוא אמר, "הם מפגינים נגד הממשלה שלהם, אבל מנופפים בדגלים של המדינה. משונה".
אטיין בא לדבר על ספורט ומצא פוליטיקה. לכאורה, השווייצרים צריכים להיות מאוד מרוצים מההגרלה, דרכם לגרמניה בקיץ הבא סלולה. מצד שני, המדינה הכי נייטרלית בעולם, הוגרלה לבית שכמעט כל יריבה בו היא נגסקי פוליטית: ישראל, קוסובו, רומניה, ומקלט המס אנדורה.
בשבת ניצחה שווייץ בקלות 0:5 את בלארוס. בגלל מעורבות בלארוס במלחמה באוקראינה, היא מנועה מלארח והרשויות מתלבטות אם היא בכלל יכולה להמשיך במוקדמות. המשחק, אם כן, הוזז, מכל המקומות, דווקא לסרביה, ושווייץ, על שלל השחקנים הקוסוברים שלה, זכתה לשמירה מלכותית מאת הצבא הסרבי. כמה שעות לפני כן הודיע פוטין שהוא מתכנן להציב נשק גרעיני בבלארוס.
"בדרך כלל המשחקים והטורנירים האלו הם סיבה למסיבה", אומר אטיין, "מיני חופשות שבהם כמה גברים נוסעים או טסים למשחק, בירות, כדורגל, קצת תיירות. אבל הפעם אני לא רואה את זה קורה. השחקנים הקוסוברים שלנו קיבלו הוראה בסרביה לא להראות את הפנים שלהם מלבד המשחק, ישראל נראית כמו מדינה בהפיכה. לאיפה נסע, לרומניה?".
בבוקר פורסמה תמונת המפגינים ב-nzz, העיתון הכי חשוב בשווייץ. המפגינים ומרכולתם, ולפניהם שוטר על סוס ששמר על הסדר שהיה קיים ממילא. זו היתה הידיעה השלישית הכי חשובה בעיתון, אחרי ההתמוטטות של קרדיט סוויס והמלחמה באוקראינה.
קלוד ושני חבריו פנו לפאב מקומי. הם אופטימיים לקראת המשחק ביום שלישי. הם לא ממש התרשמו מהתוצאה הישראלית בבית נגד קוסובו. ״רנאטו שטפן, רנאטו שטפן' הם שרו כמעט לעצמם כדי לא להוציא מאיזון את מפלס הפדנטיות המקומי, ״עוד לא למד ללכת וכבר יכול לרוץ".
