לאורך הקריירה ידע רועי קהת עליות ומורדות, ובעיקר מספר רב של קבוצות. מאז שרשם את הבכורה בבוגרים של מכבי ת"א (בספטמבר 2011, בהפסד 1:0 להפועל חיפה) הוא שיחק בשבע קבוצות נוספות, כשבעירוני קריית שמונה (איתה זכה בגביע המדינה), רשם הקשר שתי קדנציות שונות.
הקיץ, השחקן בן ה-31 שלבש בין היתר את מדי הפועל באר-שבע, אוסטריה וינה, מכבי חיפה ומכבי נתניה, הצטרף לתחנה המפתיעה ביותר עד כה בקריירה שלו – סומגאיט מהליגה האזרית. כן, השם הזה לא אומר הרבה לאוהד הכדורגל הממוצע, ואפילו לא לתייר הישראלי, אפילו שמדובר בעיר השנייה בגודלה במדינה, אחרי באקו, שכבר מצלצלת מוכר יותר.
"אבל החיים פה באזרבייג'אן באמת טובים", ממהר קהת להרגיע. "מבחינה מקצועית השתלבתי בקבוצה שלי טוב ואנחנו עושים עונה טובה". נכון לעכשיו מדורגת סומגאיט במקום הרביעי אחרי 30 מחזורים, כשהמאבק על המקום ה-2 עדיין פתוח, ולקהת יש חמישה שערים ב-30 הופעות בליגה. "יש עוד שישה משחקים לסוף ואנחנו רוצים להצליח לסיים בחלק העליון של הטבלה, שהיא מאוד צפופה (5 נקודות מפרידות בין המקום השני לשביעי) - ונצטרך להילחם מול יריבות ישירות על המקומות בחלק העליון".
קהת מהווה חלק ממושבה ישראלית לא קטנה שמכדררת באזרבייג'אן, שכוללת בין היתר את ידין לוגסי (סבאייל) גלעד אברמוב, אוסמה חליילה ועטאא ג'אבר (נפטצ'י באקו). "מבחינה אישית אני הופתעתי ממה שראיתי, למרות ששמעתי רק דברים טובים על באקו (שמרוחקת 30 ק"מ מסומגאיט). הופתעתי גם מרמת החיים פה, מהיופי של העיר והנוחות. הילדים שלנו לומדים באנגלית ובנוסף חווים תרבות שונה. השתלבנו טוב והכרנו משפחות וחברים ישראלים. אשתי (גיל) כבר עובדת ומעבירה שיעורי פילאטיס".
"בטלוויזיה וברדיו מדווחים על המצב ועל מה שקורה אצלנו בארץ. יש גם כאלה שמושפעים לרעה מדפי אינסטגרם מוסלמיים שמספקים פייק ניוז או מפרסמים רק תמונות של ילדים פלסטינים נפגעים. לאותם שחקנים הסברתי את מה שקורה ומהי הסיבה שהילדים האלה נפגעים"
יש גם קשיים?
"כמובן שיש, כמו בכל מקום. הבולט הוא שרוב המקומיים לא מדברים אנגלית, אז קצת קשה לתקשר איתם".
"לא מרגיש עוינות"
איך התקבלה ההחלטה להגיע דווקא למדינה שעד לאחרונה רגל של כדורגלן ישראלי לא דרכה בה?
"בסוף העונה שעברה אני ואשתי התייעצנו והחלטנו שאנחנו מאוד רוצים לנסות שוב לצאת לחו״ל. הגיעו כמה הצעות, וכשבחנו אותן, הגענו למסקנה שאזרבייג'אן תהיה היעד שנבחר".
איזו ליגה טובה יותר, האזרית או הישראלית?
"אני חושב שהן דומות מאוד ברמתן. כאן יש שלוש קבוצות שבדרך כלל מעל הליגה, ובשנים האחרונות קארבאח שולטת ללא עוררין ועושה הצלחות גם באירופה. שאר הקבוצות הם בערך באותה רמה ומתמודדות על המקום הרביעי, שכמו בישראל מוביל לאירופה במקרה של זכיה בגביע של אחת מהקבוצות שסיימו בטופ 3".
מדובר במדינה איסלאמית-שיעית, אתה חש במהלך משחקים או ביומיום עוינות כלשהי?
"אני לא מרגיש שום סוג של עוינות או אנטישמיות, גם אין פה הפגנות (בעקבות המלחמה בעזה) והתחושה היא שאזרבייג'אן היא מדינה שאולי לא מצהירה על כך בפומבי מפאת היותה מוסלמית וקרובה פיזית לאיראן, אבל תומכת בנו. גם יש קשר מאוד טוב בין ישראל לאזרבייג'אן, ואפילו מרגישים את זה ברחוב".
וכשבכל זאת עולות שיחות על מה קורה בישראל, יש מבוכה כלשהי?
"לא. בעיקר שאלו אותי מה שלום המשפחה שלי בישראל ואם הכל בסדר איתם. הם לא מתעניינים יותר מדי לעומק על הסיבות לקונפליקט ולמה הדבר הזה קרה. יצא לי להסביר לכמה שחקנים שכן התעניינו יותר ושאלו שאלות יותר ענייניות. בטלוויזיה וברדיו מדווחים על המצב ועל מה שקורה אצלנו בארץ. יש גם כאלה שמושפעים לרעה מדפי אינסטגרם מוסלמיים שמספקים פייק ניוז או מפרסמים רק תמונות של ילדים פלסטינים נפגעים. לאותם שחקנים הסברתי את דעתי על מה שקורה, ומהי הסיבה שהילדים האלה נפגעים".
הם מכירים את ליגת העל, שלנו?
"הם מכירים חלק מהקבוצות שלנו בעקבות ההצלחות באירופה, והרושם של המקומיים מהכדורגל הישראלי הוא די טוב. גם היו כמה התמודדיות בין קבוצות מהמדינה לקבוצות ישראליות, שעשו פה סדר לאנשים לגבי הרמה של הכדורגל שלנו".
הנוכחות של הכדורגלן הישראלי באזרבייג'אן תתגבר או שזאת אופנה חולפת?
"אפשר באמת לראות שבשנתיים האחרונות מגיעים לפה הרבה ישראלים, וגם הרבה שחקנים שואלים אותי על האפשרות לבוא לפה. אם אני צריך להמר, אז אני חושב שיותר ויותר ישראלים ירצו לבוא לפה גם בעתיד".
פורסם לראשונה: 11:05, 22.04.24