אוהדי נבחרת ישראל בבית חב"ד לפני משחק הצעירה בחצי הגמר
(צילום: עוז מועלם)
במרכז בית הכנסת העתיק של באטומי, שברחוב וואג'ה פשבלה, עומד האוהד שחר גל, לבוש במדי הנבחרת ומחזיק צעיף מתוח שעליו כתוב "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". שחר גל, בן 25, תושב מודיעין, הוא האוהד מספר אחת של הנבחרת. ועכשיו, בבית הכנסת, הוא מניח תפילין. כדי שייפתחו שערי שמים, וגם שערי אנגליה הערב (רביעי, 19:00). "בשביל הנבחרת אעשה הכל", גל מצהיר, ואז מתאר איך הוא משוטט בעולם בעקבות הנבחרת הלאומית. צעירה, בוגרת, לא משנה. מאירלנד ועד בכלל.
הינה למשל סיפור משנה שעברה. נבחרת הנוער של ישראל, זו שמאמן אופיר חיים, עלתה לגמר היורו נגד אנגליה. המשחק התקיים בסלובקיה. "הייתי אז מ"פ בצבא. הרמתי טלפון למפקד שלי, אמרתי, אני נוסע לגמר. אני לא יודע אם הוא האמין לי אבל 48 שעות אחר כך טסתי לווינה, שכרתי רכב, ועברתי את הגבול לסלובקיה. האהבה הזו באה מתחושת שייכות, גאווה. מבחינתי לשיר את התקווה, בעיקר במשחק חוץ, זו תחושה שאי אפשר להסביר במילים".
ליד האוהד גל עומד זאב מנדלזון, הרב של חב"ד בבאטומי, אב לארבעה, שהגיע לעיר לפני שש שנים. בית הכנסת העתיק שתחת אחריותו, שנבנה בשנת 1904, משרת את 150 בני הקהילה היהודית שבעיר. זו קהילה מבוגרת ברובה, שלא בטוח שכדורגל על סדר היום שלה. ובכל זאת הרב מרגיש שמשהו גדול הולך להתרחש. הוא חש את האווירה בעיר. הינה למשל, ויטלי, בן הקהילה, שמש בית הכנסת, ואוהד של מכבי תל אביב, מספר שניסה להשיג כרטיס למשחק ולא הצליח.
"מבית חב"ד בטבליסי, העיר שבה הנבחרת שיחקה קודם, כבר הזהירו אותי מההתנפלות שתהיה. העיר לא בנויה להרבה תנועה. צפויים פקקים גדולים", הרב מנדלזון אומר, ואז מוסיף שהמקומיים אוהבים את הישראלים שצפויים לשטוף את העיר.
5 צפייה בגלריה
"זאת אמונה". את כרטיס הטיסה חזרה לישראל הזמין גל ליום ראשון. לאחרי משחק הגמר
(צילום: עוז מועלם)
לפני שהולכים הרב מנדלזון מעניק לגל, האוהד מספר אחת, כיפה במתנה. "שים את זה עליך במשחק", הוא מבקש. כיפה או לא כיפה, אנגליה או לא אנגליה, מבחינת גל יש רק אפשרות אחת למה יקרה ערב. את כרטיס הטיסה חזרה לישראל הוא הזמין ליום ראשון. לאחרי משחק הגמר. זה שיבוא, אם שואלים אותו, אחרי הניצחון הגדול של ישראל. "זאת אמונה", הוא קובע, "מכבדים את אנגליה, הכי טובה בטורניר, אבל הניצחון יהיה שלנו. אין אפשרות אחרת".
