העונה שעברה בליגה הלאומית הוכרעה בדקה ה־90. לא מטאפורית, אלא ממש בדקה ה־90 של המשחק במחזור האחרון, כאשר שוער הפועל כפר־סבא מתן זלמנוביץ' הדף פנדל של מוטי מלכה ומנע את העלייה של מ.ס כפר־קאסם לליגת העל. לפי כל הסימנים, העונה הקרובה בליגת המשנה, שתיפתח מחר, תהיה מרתקת לא פחות עם סיפורים שיכולים לגנוב את ההצגה מהליגה הבכירה. הנה כמה מהם.
הדרבי של פ"ת חוזר
ביום שני מכבי והפועל פ"ת הגישו מתאבן בגביע הטוטו (אגב, משחק נוסף שהוכרע בדקה ה־90), ובמהלך העונה צפויים עוד שני מפגשים לוהטים ביניהן בליגה הסדירה וככל הנראה גם שלישי בפלייאוף העליון, שעשוי להיות מכריע בקרב העלייה. בעונה שעברה הפועל פ"ת בנתה קבוצה לליגה א', אבל מצאה עצמה בסופו של דבר בלאומית אחרי הורדתה של הפועל איכסל, והיא אפילו הייתה בשלב מסוים מועמדת לעלייה. בקיץ הנוכחי מכבי פ"ת בנתה סגל שמתאים גם לליגת העל (כולל טל בן־חיים שחזר מנדודיו), למקרה שתוזעק ברגע האחרון במקום בית"ר ירושלים, מה שהופך אותה למועמדת מספר אחת לעלייה – והפעם על המגרש. גם להפועל פ"ת יש העונה קבוצה חזקה, וזו לא תהיה הפתעה מרעישה אם הדרבי העירוני יעלה קומפלט לליגת העל.
נפילת האימפריות
בעונה שעברה בני־יהודה והפועל כפר־סבא, אז היורדות הטריות, היו מועמדות כמעט ודאיות לחזור במהירות לליגת העל – אבל כגודל הציפיות גודל האכזבה. שתי הקבוצות עם התקציב הגבוה ביותר בליגה דישדשו ולא היוו פקטור במאבק העלייה. בקיץ האחרון שתיהן היו עסוקות בבעלים שלהן – בני־יהודה בהעברת השרביט מברק אברמוב למשה דמאיו, וכפר־סבא במחאת האוהדים נגד יצחק שום – ובנו סגלים בינוניים למדי. לכאורה, מתכון לעונה אנמית נוספת במרכז הטבלה, אבל אסור לזלזל בשתי הקבוצות האלה בעלות המסורת המפוארת, מה גם שאלירן עטר נשאר בשכונה. הן עוד עשויות להפתיע, בטח בליגה הלאומית הבלתי צפויה לחלוטין.
המאמנים על הגריל
כמעט 40 מאמנים עמדו בעונה שעברה על הקווים בלאומית, ועושה רושם שזו לא מגמה שהולכת להתמתן, אלא אפילו להתחזק. מספיק להסתכל על הקיץ האחרון. עוד לפני שנשמעה שריקת הפתיחה, שלושה מאמנים כבר הלכו הביתה. בעצם שניים, אם ניקח בחשבון את התקדים שקבע חיים לוי, אשר עזב שתי קבוצות עוד לפני המחזור הראשון. הוא התחיל את הקיץ בהפועל רמה"ש, שהראתה לו את הדרך החוצה אחרי שסירב ליישר קו עם המינוי של חיים שאבו למנהל מקצועי שקובע הכל. שאבו ירד לקווים ולוי קיבל את תפקיד המאמן בא.ס אשדוד, אבל אחרי שבועיים בלבד קיבל הודעת פיטורים בגלל חילוקי דעות מקצועיים. השני (או השלישי) הוא אלדד שביט, שסיים את תפקידו בהפועל אום אל־פאחם אחרי שהרגיש שההנהלה חותרת תחתיו. במקומו הגיע (שוב) מוטי איוניר לקדנציה שלישית במועדון, שתיים מהן באותה עונה. כמה זמן הוא יחזיק מעמד הפעם? מה שבטוח בלאומית זה ששום דבר לא בטוח.
הגלקטיקוס של פאחם
לא פחות משלוש קבוצות מהמגזר הערבי התמודדו בעונה שעברה על העלייה, והיינו במרחק של פנדל מוחמץ אחד ממצב ששתיים מהן יצטרפו העונה לבני־סכנין בליגת העל. בסופו של דבר בני־ריינה הייתה היחידה שעמדה במשימה, אבל זה רק הגביר את התיאבון אצל הקבוצות שכשלו – ובעיקר באום אל־פאחם. הקבוצה שהספיקה כבר להחליף מאמן החתימה את קבלן העליות ריף מסיקה, שעשה את זה שנתיים ברציפות עם ריינה, וצירפה אליו שחקנים כמו אור אינברום, מיקו ממן, מרקוס דיניז, מרשל אודה, טל בומשטיין וסולומון דניאל, מה שאמור ליצור סגל חזק. אחי נצרת איבדה את אחמד עאבד, אבל אם איסמעיל עאמר יצליח לחבר את הסגל הקיים גם היא תוכל לדבר בצמרת. כפר־קאסם נראית חלשה יותר מאשר בעונה שעברה, וגם אותה אסור להספיד.
זינוק בעלייה
שתי העולות החדשות, עירוני טבריה ומכבי יפו, שואפות להגיע לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי. טבריה בנתה בעונה שעברה קבוצה שהייתה גדולה על ליגה א', ועכשיו התחזקה נקודתית בכמה מקומות במטרה להמשיך את המומנטום. יפו הסתמכה בתחילת העונה שעברה על ערן לוי, אבל את הקפיצה קדימה עשתה בכלל כשהוא נעדר בגלל פציעה, בעיקר בזכות דובב גבאי. היא לא הביאה חיזוק משמעותי, חוץ מג'ון אוגו שעושה אצלנו עוד סיבוב – ויהיה מעניין לראות אם זה יספיק העונה. ואולי אחת העולות לליגת העל תהיה בכלל אחת העולות מליגה א'. זה קרה הרבה פעמים בעונות האחרונות (ריינה, זוכרים?).
5 צפייה בגלריה
אוהדי מכבי יפו חוגגים עלייה לליגה הלאומית עם מאמן הקבוצה איציק ברוך
(צילום: עוז מועלם)
