כשאומרים "משחק ההזדמנות האחרונה", מתכוונים בדיוק למקרה הזה: כל תוצאה פרט לניצחון של הפועל באר־שבע הערב (שני, 20.30) בטוטו-טרנר על מכבי ת"א תסגור, לפחות באופן מעשי, את סיפור האליפות, ואוהדי מכבי חיפה יוכלו להתחיל לתכנן את החגיגות עונה שלישית ברציפות.
המטרה של אליניב ברדה היא להחזיר את הפער מהמוליכה לחמש נקודות, בעוד שנותרו שבעה מחזורים לסיום הפלייאוף העליון, ובכך להשאיר את החלום בחיים. הבעיה: ממול מופיעה מכבי ת"א, סוג של חיה פצועה שלא תוותר על הכבוד שלה לאחר שכבר יצאה מהמרוץ. לכן, באר־שבע תצטרך את שחקניה בשיאם. אחד החשובים שבהם הוא שוער הנבחרת, עומרי גלזר, שנמצא בכושר הטוב בקריירה שלו.
בגיל 27, ומאחוריו שבע שנים וחצי של ניסיון מאז ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל, גלזר סוף־סוף מצדיק את התקוות שהיו ממנו בתחילת הקריירה – סוג של פריחה מאוחרת.
גורלו של שוער
במציאות אחרת, גלזר יכול היה להגיע הערב לטוטו־טרנר עם האפודה הצהובה, אבל בגיל 17 הוא החליט לעזוב את מכבי ת"א לאחר שהבין שבמועדון שבו גדל יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לקבל הזדמנות אמיתית. אז הוא עבר להפועל רעננה ששיחקה אז בליגת העל. שש הופעות בלבד הספיקו למכבי חיפה כדי לשים עליו מיליון שקל ולרכוש אותו תחת הטייטל "שוער העתיד של המועדון". כבר בעונה הראשונה הוא השתלט על עמדת השוער הראשון, וגרף הנסיקה המשיך עם זימון והופעת בכורה במשחק רשמי של נבחרת ישראל. אלא שהפרימיירה הסתיימה באכזבה גדולה, הפסד 1:0 למקדוניה בסמי עופר. כבר בפתיחה ספג השוער שער לאחר טעות קשה שלו, אך למזלו הוא נפסל. במחצית השנייה המקדונים שוב מצאו את הרשת, הפעם ללא אשמת השוער, אך אז הגיעה אותה תקרית שהסעירה את המדינה, שבה ערן זהבי זרק את סרט הקפטן בהפגנתיות.
אותה עונה רק הלכה והסתבכה עבור שוער מכבי חיפה, ונקודת השפל התרחשה בדרבי הגביע נגד הפועל חיפה, שבו הוחלף במחצית לאחר טעות שעלתה לקבוצתו בספיגה ובהדחה. מאז לקח לו הרבה זמן להתאושש ולקבל הזדמנויות נוספות במדי הירוקים. למען האמת, עברה תקופה של שנתיים, לא פחות, שבה גלזר חיפש את עצמו, ובין לבין הושאל לעונה לנס-ציונה. כשברק בכר נחת בסמי עופר, עומרי חזר מהשאלה. בחלק הראשון של העונה המאמן נתן לו מספר צ'אנסים שבהם גילה יכולת די טובה, אך בסופו של דבר ג'וש כהן השתלט על עמדת השוער הראשון והיה דומיננטי בזכייה הראשונה של חיפה באליפות אחרי עשור.
מומחה לפנדלים
בקיץ לפני שנתיים גלזר היה סוף־סוף שחקן חופשי וחיפש מקום לשקם בו את הקריירה. בעיתוי מושלם מבחינתו, הפועל באר־שבע הייתה צריכה מחליף לאוהד לויטה שעזב. גלזר הוחתם בסופו של דבר, אבל במועדון הדגישו שהוא מגיע על תקן שוער שני. הרבה גבות הורמו כאשר החליט לעזוב לקבוצה שבה לא הובטח לו שום שדרוג במעמדו. אבל ההימור של גלזר, ולמען האמת גם של באר־שבע, התברר כבינגו. השוער הראשון הרוש נפצע, גלזר קיבל את ההזדמנות שלו, ומאז אי־אפשר להוציא אותו מבין הקורות. הוא היה חלק משמעותי בזכייתה של הקבוצה בעונה שעברה בגביע, ולא רק בגלל מופע הפנדלים בגמר מול האקסית. העונה הוא עוד העלה את הרמה, והמשיך להדוף פנדלים קריטיים והצטיין, בין היתר, בגמר אלוף האלופים ובפלייאוף העלייה לקונפרנס ליג.
אלונה ברקת לא חיכתה יותר מדי, והמועדון הודיע מהר מאוד שהוא מחתים את השוער על חוזה חדש ומשודרג לשנתיים נוספות – עד תום עונת 2025/6. היכולת הנהדרת של גלזר החזירה אותו בגדול למדים הלאומיים. אגב, נדיר מאוד שבאר-שבע שולחת שוער ראשון לנבחרת ישראל. היחיד שעשה זאת היה דודו גורש.
"כל הזמן לומד"
מאמן השוערים, שי הס, היה זה שקלט את גלזר בבאר־שבע ובינתיים הספיק לעזוב. "לאחר מספר שנים כשוער שני במכבי חיפה עומרי הגיע עם פוטנציאל אדיר שלא מומש וכשוער שני לאריאל הרוש, שהיה באותם ימים שוער הנבחרת", מספר הס. "יאמר לזכותו שמהיום הראשון שנפגשנו הוא היה חדור מוטיבציה להצליח ומלא אמונה שיתפוס את מקומו בהרכב. הוא התאמן מאוד קשה גם כששיחק פחות, תמיד נשאר אחרי כולם באימון, ולכן כשקיבל את ההזדמנות בעקבות הפציעה של הרוש במחזור הרביעי נגד מכבי חיפה, מיד הוכיח את עצמו.
"העבודה איתו הייתה, הן במגרש והן מחוצה לו, בבניית יכולת ואופי להיות הטוב ביותר. לשמחתי הוא הוכיח את עצמו משחק אחר משחק, השכיל להקשיב, ללמוד ולשפר כל הזמן. הצ'ופר הגיע בסוף העונה שבה נלחמנו על כל התארים ועומרי ספג הכי מעט שערים בליגה. הוא נבחר לשוער העונה, חזר לנבחרת והרבה בזכותו זכינו בגביע המדינה.
"אני מאוד גאה בו על הדרך שהתחלנו ביחד. על הצניעות, על המקצועיות והמקום שהוא נמצא בו היום כשוער הראשון של נבחרת ישראל. לדעתי לא ירחק היום שהוא יעבור לשחק באירופה".
עו"ד להיט
מלבד האיכויות בשער, גלזר נחשב לאחד המנהיגים של הקבוצה, וניתן גם לזהות פוטנציאל לקפטן עתידי, בעידן שאחרי מיגל ויטור. אחת הדוגמאות לכך קרתה לפני שבוע וחצי, בתום ההפסד למכבי חיפה בסמי עופר. גלזר, משום מקום, שיגר כתב הגנה על חבריו לקבוצה, שקיבלו לטענתו יחס מזלזל לפני ההתמודדות: "שמעתי ששאלו 'שי מי? עדן מי?' על שי אליאס ועדן שמיר. הם הוכיחו היום איזה שחקנים הם. רועי גורדנה הוא השחקן בעמדה מספר 6 הכי טוב בארץ".
הדברים שאמר בשבחם של חבריו, שהם גם שכנים שלו במתחם מגוריו, יכולים אולי להעיד על העיסוק שהוא מתכנן לעצמו ליום שאחרי הכדורגל. אביו אילן הוא עו"ד שבבעלותו משרד בת"א, שבו עובדות כעורכות דין גם דודותיו של עומרי. אמו עובדת בהייטק, אך עומרי נמשך יותר למקצוע של אביו. לפני כשנתיים, בתקופת הקורונה, הוא אף התחיל לימודי משפטים במכללה האקדמית אונו, אך הפסיק אותם אחרי סמסטר אחד, בשל ההבנה שהוא חייב להיות ממוקד במקצוע העיקרי שלו, הכדורגל. אבל מבחינתו הוא רואה את עצמו בעתיד כממשיך דרכו של אביו בתחום. אשתו, שירה מורג־גלזר, היא משפיענית רשת בתחום הסטיילינג והאופנה עם יותר מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם.
לפני מספר חודשים פנה גלזר לראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', בבקשה להתנדב בעזרה לבני נוער. מאז הוא מגיע פעם בשבוע למועדונית בעיר ועוזר ככל הנדרש לצעירים הזקוקים לסיוע.
הערב יפגוש גלזר לא רק את השוער שאיתו הוא מתמודד על אפודת השוער הראשון בנבחרת, דניאל פרץ, אלא את הקבוצה שבה גדל. יחד איתו צמחו בקריית שלום גם יונתן כהן, דן גלזר ומתן חוזז, שנשארו צהובים.
בגיל 17 גלזר הבין, כאמור, שהסיכוי שלו להשתלב בבוגרים של מכבי ת"א הוא נמוך מאוד, ולכן עבר לרעננה שבשורותיה התאמן מיד עם הקבוצה הבוגרת. אין לדעת לאן הקריירה שלו הייתה הולכת אם היה נשאר במועדון הבית שלו. אגב, סהר חסון, השוער שהיה איתו אז, הוא היום שוער המשנה של מ.ס אשדוד.
פורסם לראשונה: 10:12, 10.04.23
