הספורט הישראלי נפרד הלילה (בין שבת לראשון) מאחד השדרים האגדיים שליוו אותו במשך עשרות שנים. נסים קיוויתי, אשר שימש מגיש במחלקת הספורט של קול ישראל והיה במהלך שנות ה-70 וה-80 פס הקול של אירועי ספורט בארץ ובעולם, הלך לעולמו בגיל 97.
את הקריירה הבלתי נשכחת שלו כשדרן ספורט החל קיוויתי באולימפיאדת מינכן 1972, שם סיקר את טבח הספורטאים הישראלים בידי מחבלי ספטמבר השחור. בהמשך הוא הביא לכל סלון בישראל ארבע אולימפיאדות נוספות (מונטריאול 1976, מוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988) ושני מונדיאלים (1984 ו-1990).
הוא היה שם כשאלי אוחנה היתל בהגנת אוסטרליה במוקדמות גביע העולם, וכשאסתר רוט העפילה לגמר 100 מ' משוכות באולימפיאדת מונטריאול (1976). הוא שימש מגיש ומנחה בקול ישראל עד שפרש ב-1991 וקיבל עיטור על מפעל חיים בספורט בינואר 2014.
כשנשאל בראיון עבר מה היה אירוע הספורט הכי בלתי נשכח מבחינתו, ענה: "אין משהו מסוים, היו לי מאות. אבל היה שידור שלא נקלט בארץ, בלוס אנג'לס, ריצת 400 מ', וביקשו ממני לשדר אותו בלי לצפות בו – אז הכנתי הקלטה מהזיכרון, כאילו אני רואה אותו ב'לייב'. זה הוגש אחרי זה כשידור חי ואף אחד לא הרגיש את ההבדל".
ספורטאי ועיתונאי
קיוויתי נולד בת"א בנובמבר 1926 בשם נסים כוויתי, למשפחת ממוצא עיראקי. בצעירותו, במקביל לפעילותו בגדנ"ע ובהגנה, היה אתלט וכשמלאו לו 20 אף זכה באליפות ישראל בריצת 1,500. לאחר קום המדינה (1949) זכה בריצות 400 מ' ו-800 מ'. עם שחרורו מהצבא (שם שירת בחטיבת גבעתי) עבר ללונדון, והקדיש את זמנו ללימודי הנדסה. במהלך התקופה הזאת, ייצג את בריטניה במכבייה השלישית ואף זכה בשלוש מדליות.
(קיוויתי והגול של אוחנה נגד אוסטרליה ב-1989)
את הקריירה התקשורתית שלו החל כמגיש ב-BBC בעברית, למאזינים בישראל – תחנה שנסגרה ב-1968. עוד לפני, ב-1952, סיקר עבור התחנה את אולימפיאדת הלסינקי – שם רשמה ישראל הופעה ספורטיבית ראשונה. בעקבות ההצלחה שלו, שימש ככתב בטלוויזיה הישראלית בלונדון ומאוחר יותר (1973) ככתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון.
ב-1979 עזב את "ידיעות אחרונות" כדי להתמקד בעבודתו במחלקת הספורט של קול ישראל, תחת אלכס גלעדי. לצד הענפים האולימפיים, הצטרף ליורם ארבל בהגשת המונדיאלים במקסיקו (1986) ובאיטליה (1990). במהלך שנות ה-80 הגיש את התוכנית מבט ספורט (סיכום המחזור של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל), ואף שידר משחקים מהליגה הבכירה.
(קיוויתי משדר את סל הניצחון של דורון ג'מצ'י, אז במכבי ר"ג, מול מכבי ת"א)
באחד מרגעי השיא, הוא שידר את גמר 100 מ' האולימפי בסיאול (1988) בין קרל לואיס ובן ג'ונסון, שנפסל לאחר מכן בשל השימוש בסמים. "תראו את השרירים של הבחור הזה", שיבח השדרן את האצן שעתיד להיפסל.
קיוויתי הלך הלילה לעולמו מוקף באשתו וארבעת ילדיו. ממשפחתו נמסר כי "היה צלול ועם חוש הומור עד לרגעיו האחרונים". הלווייתו של קוויתי תיערך ביום שלישי בשעה 13:00 בבית העלמין בקיסריה.
רון בן ישי, פרשן "ידיעות אחרונות" ו-ynet, שעבד עם קיוויתי, ספד לו: "בספטמבר 1978, אחרי חדשיים חפיפה, החלפתי את ניסים ככתב 'ידיעות אחרונות' בוושינגטון. כל אותו זמן גרנו באותה דירה ולמדתי להכיר את האיש האציל הזה. כן, אציל; אולי ג'נטלמן מתאים יותר, אבל זו התכונה שהכי הרשימה אותי. הוא התיחס לחיים בדיוק כמו שהתיחס למקצוע העיתונאות: מזיגה מקסימה של הקפדה על אמינות ושלא להפסיד בתחרות מתובלת בחוש הומור אנגלי אמיתי, על גבול הציניות. איש יקר ומנטור מקצועי שלימד אותי לשרוד בזירה העיתונאית בוושינגטון".
