החתימה בהפועל ת"א בינואר האחרון, הייתה ללא ספק גולת הכותרת בקריירת האימון של חיים סילבס. המאמן בן ה־47, שעבד עד אז בארבעה מועדונים מליגת העל - הפועל רעננה, הפועל חיפה, עירוני קריית־שמונה ובני־סכנין - הובא כדי להציל את הספינה האדומה מטביעה. אחרי שהצליח להשאיר אותה בליגה קיווה לקבל חוזה לעונה נוספת, אך הרוכשים האמריקאים חשבו אחרת.
"הגעתי לקבוצה בצלילה, רצו שאשאיר אותה בליגה. המטרה הייתה לייצב את המערכת", משחזר סילבס. "הגעתי אחרי ה־6:0 לבאר־שבע, ההגנה הייתה הגרועה בליגה והכיוון היה של ירידה. זה היה על התפר של שמונה משחקים לפני הפליאוף והייתה איזו תקווה שאם נעשה משהו יוצא דופן נהיה בפלייאוף העליון, אבל זה לא היה ריאלי".
אז עמדת במשימה ולא קיבלת חוזה לעונה נוספת. למה?
"קודם כל עמדתי במשימה. הבעלים שהביאו אותי אמרו שהם מרוצים ממני, ושאם הם היו נשארים, הייתי ממשיך. לא שמעתי מישהו מהפועל ת"א שאומר שלא עשיתי עבודה טובה, או שלא עמדתי במשימה. השינוי היום הוא מערכתי, עם יועץ זר וצוות זר, ולכן שילמתי את המחיר".
חוסר השקט במועדון השפיע עליך ועל השחקנים?
"צריך לזכור, קיבלתי את הקבוצה באמצע העונה במצב של כישלון, חוסר אמון מהקהל, נקודה מהקו האדום, אותו מספר נקודות כמו לקריית־שמונה שירדה ליגה. ידעתי למה אני נכנס ומיד הורגשה התייצבות. הפכנו לקבוצה חזקה וקשה הגנתית. חוסר האיכות נבע מזה שלא הצלחנו לחזק את הקבוצה בינואר בעקבות סיפור העברת הבעלות".
4 צפייה בגלריה
"אני דיברתי עם חוסה רודריגס בינואר, אבל הבעלים רצו דף נקי ולא נתנו לי"
(צילום: עוז מועלם)
תן דוגמה.
"שחקנים כמו חוסה רודריגס הספרדי, שחתם בקבוצה הקיץ. אני דיברתי איתו בינואר, אבל הבעלים רצו דף נקי ולא נתנו לי. אותו דבר לגבי הבלם גבי קיקי, שמדברים עליו היום. בזמני לא היה אפשרי להביא אותו לחצי עונה, ואותו סיפור לגבי גודסוויי דוניו. ייצבנו את הקבוצה מהר מאוד, וזה מאוד קשה לייצר קבוצה אטרקטיבית במצב שקיבלתי אותה. אף פעם לא ירדנו למצב של פחות מארבע נקודות מהקו האדום, ככה שהיה אוויר. גם אם זה לא הרגיש ככה".
היו צריכים לתת לך עונה נוספת?
"זו הייתה התקווה שלי כשהגעתי. לא באתי כדי להשאיר אותו מצב, ולעזוב. הגעתי כדי שיראו שיש על מי לסמוך. זה מועדון אדיר עם קהל מטורף, ורציתי להרים אותו מעל למים ולקחת אותו לימים טובים יותר. המכירה שיבשה הכל, מבחינתי לפחות. השארתי חותם חיובי בהפועל ת"א, אני בטוח. זה עניין של מזל, לא של יכולת".
"האמינו בזיו אריה וקטפו את הפירות"
אדום ומתוק, אבל דווקא אחרי שכולם במתחם חודורוב נשמו לרווחה, הראו לו הבעלים החדשים את הדרך החוצה. עכשיו הוא שוב בלי קבוצה. "יש המון חלקים כיפיים במקצוע הזה, אבל זה חלק ממש לא נעים", אומר סילבס. "אני חושב שצריך לתת אמון במאמן גם בתקופות פחות טובות".
כי זה הפתרון הכי קל?
"אמון במאמן משתלם. צריך לפרגן לראשי הפועל ירושלים שהאמינו בזיו אריה, גם כשלא כל כך הלך, וקטפו את הפירות. גם בבני־ריינה נראה היה שזה לא הולך בהתחלה, ושרון מימר השאיר את הקבוצה בליגה. על אף שאני בחוץ היום, אני קורא להאמין במאמנים ולצלוח משברים ביחד. גם ברק בכר חווה משבר עם מכבי חיפה, ואליניב ברדה צלח משבר עם באר־שבע. צריך סבלנות".
לפעמים צריך זעזועים.
"בסכנין מיהרו להחליף אותי, והקבוצה נשארה באותו מקום שהייתה כשעזבתי. משברים הם חלק מכל עונה גם לקבוצות שזוכות באליפות. לא צריך למהר להחליף אחרי כמה הפסדים".
מה עושה בקיץ מאמן שנשאר בלי קבוצה?
"יש הרבה יותר זמן למשפחה ולמנוחה. אני עושה השתלמויות, מתחדש, חושב איך אני יכול להתפתח. זו פעם שנייה בקריירה שלי, וזה קרה למאמנים גדולים ממני. גם רן בן־שמעון בחוץ, והוא מאמן מבוקש בלי קבוצה. המילה 'מייאש' לא קיימת בכלל, זה חלק מהגלגל ומהדרך. גם ז'וזה מוריניו ישב בבית".
אתה רואה את מסאי דגו עוקף את כולכם בסיבוב, ומזנק לעמדת המאמן במכבי חיפה. אין לך טעם של החמצה?
"קודם כל צריך הזדמנות, ויש בזה מרכיבים של מזל. אני בטוח שלא סתם מסאי הרוויח את ההזדמנות. מאמינים בכישרון שלו. נכון שמאמנים עוברים בדרך כלל כברת דרך ארוכה יותר, והוא קיבל את מכבי חיפה די מהר. אני צובר קילומטרז', לומד מטעויות והדרך שלי עוד ארוכה. אני כבר עשר שנים מאמן בליגת העל".
"רק בקריית־שמונה לא עמדתי במשימה"
עבדת בלא מעט מועדונים, איפה הכי נהנית?
"קשה לומר. התרגום של ההנאה זה לפי ההצלחות. המקום היחיד שלא עמדתי במשימה ולא הצלחתי להוביל את הקבוצה לפליאוף העליון זה קריית־שמונה. היו לי כלים ולא הצלחתי".
עברת עם לא מעט בעלי קבוצות. אפרופו קריית־שמונה, איך היה עם איזי שרצקי?
"סבבה. כשאתה מגיע למקום, אתה לוקח בחשבון את כל הסיטואציות. דווקא איזי הוא זה שנתן לי כלים אדירים, ולא עמדתי ביעד".
ויואב כץ?
"עם יואב היה לי הכי כיף לעבוד. הוא סובל קשות מיחסי ציבור לא הוגנים. הוא לארג' מאוד, שחקנים מרוויחים אצלו הרבה כסף, ואף פעם לא חסר אצלו כלום. נתפסים על שטויות וסטיגמות".
מה חסר לך כמאמן?
"לחוות תואר גדול בישראל, ולהתפתח במועדונים עם יכולות".
ואימון של נבחרת צעירה זה משהו שקורץ לך, כשאתה רואה את ההצלחה של אופיר חיים?
"אני בטח לא פוסל. אני מוכן ללכת לכל אתגר שהכדורגל הישראלי יציע לי".
