שנתיים בדיוק עברו מאז ערן זהבי לבש בפעם האחרונה את המדים הלאומיים. ביקום מקביל של שגרה, כזה שחיינו בו לפני השבת השחורה של 7 באוקטובר, מלך שערי נבחרת ישראל אמור היה להמשיך לצפות במשחקים במוקדמות היורו מהסלון בבית. אלא שהמלחמה והרצון לשדר אחדות איפשרו לכל הצדדים לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו למען המטרה המקודשת: עלייה ליורו 2024.
הערב מול קוסובו, על הדשא הגרוע בפרישטינה, זהבי יצטרף למסע שכולם מצפים שיסתיים בלא פחות מהמקום השני בבית. הוא יודע שהעיניים יהיו נשואות בעיקר אליו, הוא יודע שאחרי סאגת החדר שלא הוסיפה כבוד לאף אחד והדיבורים על כך שחסרונו בלט לאורך הקמפיין, הדרישה ממנו היא להוביל את הנבחרת אל היעד הנכסף. לא פחות. הוא גם יודע שבגיל 36 זו כנראה ההזדמנות האחרונה שלו להגיע לטורניר גדול. ואם חלוץ מכבי ת"א יביא את היכולת מתחילת העונה – לפני שהליגה נעצרה הוא היה מלך השערים יחד עם גיא מלמד – אפשר להיות אופטימיים ולהאמין שלפארסה תהיה סוף מהסרטים.
משחקי הרעב
זהבי ידוע כשחקן שניזון מאמוציות, מרעב, מרצון להוכיח לכולם. זה מה שהניע אותו בקאמבק הקודם לנבחרת, אחרי פרשת סרט הקפטן. הוא חזר מאותה השעיה כמו חיה שאורבת לטרף, כבש ללא הכרה ועקף תוך זמן קצר את מוטל’ה שפיגלר. רק הייתה בעיה אחת קטנה־גדולה: זה לא הספיק. הפעם נראה שכל הכוכבים הסתדרו עבור הנבחרת עם יריבות בינוניות ותוצאות סבירות שמעמידות את ישראל בעמדה טובה לקראת ארבעת המשחקים האחרונים, בתקווה שבעוד תשעה ימים המדינה תקבל בשורות שירימו את המורל הלאומי.
זהבי השחקן הוא כמעט קונצנזוס בחשיבות שלו לנבחרת. מנגד, לא כולם היו בצד שלו בהחלטה להתעקש על חדר לבד. זו הייתה פרשה שחילקה את האוהדים לשני מחנות, אבל בנקודת הזמן הזו, בתוך המציאות הקשה שאליה התעוררנו לפני כחודש, אפשר רק להתגעגע לוויכוחים ההם. עכשיו אף אחד כבר לא מרגיש צורך לדבר על מי צודק בסיפור.
זהבי חוזר במעמד שונה. אם בעידן האוסטרי החלוץ נחשב למנהיג הבלתי מעורער, אצל בניון וחזן הוא כבר לא יקבל אשראי בלתי נגמר
הסכסוך הזה נראה עכשיו עוד יותר ילדותי, כזה שמתבסס על אגו של הצדדים – הרבה מעבר לחדר בודד או זוגי. בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet הביע בניון עמדה נחרצת לגבי זהבי ולמעשה סגר עבורו את הדלת. העימות הפך לאישי, וגם השחקן לא נשאר חייב, לאורך כל הדרך הוא עקץ את המאמן הלאומי ואת המנהל המקצועי ברשתות החברתיות. אז גם אם אהבה גדולה כבר לא תהיה שם, לפחות המעורבים הוכיחו בגרות ושמו את המחלוקות בצד בעת הזו.
הבקשה המרגשת
אחד האירועים המכוננים שהובילו את זהבי ליזום פנייה לבניון היה הגעתו של קפטן מכבי ת"א לנחם נער 13, שהוריו ושתי אחיותיו נרצחו בטבח הנורא בעוטף, והוא ניצל רק כי יצא לריצת בוקר. "תחזור לנבחרת, זה הזמן לאחדות ויעשה טוב לכולם", ביקש הנער במהלך השבעה. זהבי חזר נרגש מהביקור ומיד יצר קשר עם בניון, אחרי שהצהיר לא פעם כי המנהל המקצועי הוא זה שצריך להרים אליו טלפון. מהצד השני, יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, חיים רביבו ואבי נימני הפעילו לחץ על בניון, שדרש גם התנצלות. בסוף השניים קיימו פגישה שנמשכה שעה וחצי, בה ליבנו את העניינים, ומיד אחריה יצאה ההודעה על שובו של זהבי לנבחרת. למחרת קיבל חלוץ מכבי ת"א שיחה מרגשת במיוחד מהנער שרצה להודות לו.
זהבי היה עסוק בחודש האחרון בהסברה ברשתות החברתיות, שיתף סרטונים שזכו לצפיות רבות, ביקר אצל פצועים, ניחם אבלים והגיע למרכזי מפונים. מבחינת כדורגל, מאחר שהצוות המקצועי של מכבי ת"א בראשות רובי קין עזב עם פרוץ המלחמה, הפעילות נעצרה כמעט לחלוטין. רק בשבוע שעבר נערך אימון בסגל מלא לקראת המשחק בפולין נגד זוריה האוקראינית בקונפרנס־ליג (שבו הוא בישל בניצחון 1:3). אבל זהבי, שתמיד היה אמת מידה בכל הקשור להשקעה ולמקצוענות, הגיע מדי יום לחדר הכושר בקריית שלום והעלה קצב באימוני הרשות שהעביר מאמן קבוצת הנוער, מיכאל זנדברג, יחד עם שחקנים הצעירים ממנו בשני עשורים.
ישדרג או יפריע
למרות האחריות המוטלת על כתפיו והציפיות האדירות ממנו, זהבי חוזר במעמד שונה. אם בעידן האוסטרי הוא נחשב לבעל הבית הבלתי מעורער, אצל בניון וחזן החלוץ כבר לא יקבל אשראי בלתי נגמר. הכוכב הגדול מצטרף לסגל בעיצומו של תהליך הצערה, שחקנים כמו מנור סולומון (שבינתיים נפצע), דור פרץ ואלי דסה קיבלו את המושכות, והכוכב העולה, אוסקר גלוך, פורח בלעדיו. השאלה הגדולה היא איך זהבי, שרגיל להיות דומיננטי ולמשוך את האש אליו, יתמזג בתהליך הזה. חזן נשאל על כך והכחיש שישנו חשש שחזרת הכוכב תפגע בתוכניות: "כולם יודעים מהן הסיבות שהוא לא זומן, אין קשר לצעירים. ברגע שפנה ליוסי, ערן שם הכל בצד לטובת הנבחרת. אמרנו מההתחלה שכל שחקן טוב שיכול לתרום לנבחרת יהיה בסגל".
תחת בניון וחזן כבשה הנבחרת 15 שערים ב־10 משחקים, כולל שמונה בדרך למקום הראשון בליגת האומות. בששת המשחקים עד כה במוקדמות היורו הבקיעה ישראל שבעה שערים בשישה משחקים, עם שישה כובשים שונים. לעומת זאת, בקמפיין מוקדמות המונדיאל האחרון הרשית זהבי שמונה פעמים בתשעה משחקים, 40 אחוז מסך השערים של הנבחרת. השוני הזה הוא קריטי, בטח כשהחלוץ הוותיק מגיע בישורת האחרונה ואולי מרגיש שזה יהיה תלוי בו. האם זה ייגמר בחיבוק עם בניון וחזן? את זה נדע בעוד תשעה ימים.