נבחרת ישראל תעלה הערב (21.45) בפרישטינה למשחק מכריע במוקדמות היורו, זאת עובדה ידועה, אבל גם למשימת העלאת מצב הרוח הלאומי. לפי אנשי צוות האימון, השחקנים מודעים למה שמצופה מהם, אבל עמוק בפנים, קשה להבין איך הם יצליחו להתחמק מהמציאות. בעיניים פקוחות, זה יכול להיות המשחק הגורלי ביותר של נבחרת ישראל, לפחות בדור הנוכחי. התוצאה גורלית, בעיקר להמשך המסע ויותר כאירוע בריחה של 90 דקות של מדינה בתופת.
מלבד האבטחה הכבדה, בליל קוסוברי־ישראלי של סוכני־הכל־יהיה־בסדר, זו נראתה כמו רוטינה של הגעה באוטובוס, חדר הלבשה, חימום, תרגול, חדר הלבשה, חזרה למלון. ואם זו הייתה רוטינה, הרי שזו הרוטינה החדשה של החודש האחרון. עושים מה שעושים מתוך תרגולת, כשברקע התפאורה והחדשות של הדבר האמיתי.
אם במסיבת העיתונאים של נבחרת קוסובו דיברו רק על כדורגל, הרי שזו שבה השתתפו המאמן אלון חזן והקפטן אלי דסה סבבה על הכל חוץ מכדורגל. חזן נשאל אם הוא מרגיש שיושבת לשחקנים על הכתף המעמסה של להביא ניצחון כדי לשמח את עם ישראל, והאם המעמסה הזו היא עול, והוא השיב: "בדרך כלל אנחנו משחקים כנבחרת ישראל שמייצגת את מדינת ישראל, אבל הפעם אנחנו משחקים כמדינת ישראל. אנחנו מודעים עבור מה אנחנו משחקים, וזה לא עול, זה כבוד גדול. זו זכות גדולה להיות במצב שבו אתה יכול לתת למדינה קצת אושר וחיוך".
שחקני הנבחרת, לפי הוראות האבטחה, אינם עוזבים את מתחם המלון חוץ מנסיעה לאימונים. באימון המסכם אמש עשו השחקנים הכרה עם כר הדשא הגרוע, שכולל בתוכו מגוון בורות, מה שיכול להשפיע על השחקנים היותר טכניים בנבחרת. שגיב יחזקאל, שעוד הספיק לכבוש שלשום שער במדי קבוצתו הטורקית אנטליהספור, הצטרף לאימונים ומועמד לפתוח בהתקפה לצידם של ערן זהבי, שחוזר לנבחרת אחרי שנתיים, ואוסקר גלוך. לפי התרגול האחרון, מי שעוד אמור לעלות בהרכב הוא הקשר גדי קינדה, שנמצא בכושר מצוין.
באגף ימין ימשיך לשחק דסה, שאמר: "אנחנו מרגישים שאנחנו שגרירים של המדינה. כולנו שגרירים, כל העם היהודי וכל מי שמשחק בנבחרת ישראל. אנחנו חזקים ואנחנו ננצח". חזן הוסיף: "אני מצפה לראות נבחרת במחויבות מלאה גם מבחינת הכדורגל וגם מבחינה ייצוגית".
ביטחון חסר פשרות
מבחינת הרשויות בקוסובו, בעיקר רשויות הביטחון, סיום טוב למשחק הערב יכול להיות גם 0:6 לטובת ישראל. הרשויות פה לא משחקות על תוצאה. הן רוצות להתחיל את המשחק, לסיים אותו בשלום ולהעלות את האורחים הישראלים על המטוס להונגריה.
"תראה, רשויות הביטחון בקוסובו נמצאות במצב טוב מאוד לעומת שאר הרשויות, כי אותנו אימנו אחרי המלחמה כוחות אמריקאיים וכוחות של נאט"ו. אנחנו טובים בביזנס הזה", אמר לי איש ביטחון קוסוברי. נפגשנו ליד המלון שאירח את הנבחרת הישראלית. אבטחה כבדה של עשרות שוטרים במדים ולא במדים. אף אחד שלא אמור להתקרב למלון, לא מתקרב אליו. "בגלל זה ובגלל המודיעין שלנו אין פה, במדינה של 95 אחוז מוסלמים, אין איסלאם רדיקלי, אין אימאמים שמסיתים. אבל פה מדובר במשהו לגמרי אחר. היינו כבר בהכנות למשחק באוקטובר ואלו היו הכנות די רוטיניות. אבל אז התחילה המלחמה, והתחילו ההפגנות בכל אירופה, והבנו מהר מאוד שנצטרך להכפיל את הכוח ולהדק את האבטחה".
בשבוע שעבר הועלתה דרגת האבטחה של הנבחרת לדרגה של אבטחת אישים ברמה הגבוהה ביותר במדינה, כולל שיתוף פעולה עם היחידה לאבטחת אישים בישראל. "בשבוע שעבר המודיעין שלנו התחיל לעלות על פעילות מאוד חזקה ואלימה ברשתות החברתיות", אומר איש הביטחון הקוסוברי. "אנחנו יודעים איך להגן על המשלחת הישראלית נגד גורמים פנימיים, אבל עכשיו אנחנו גם צריכים לפקוח עיניים לגבי הגעה של מוסלמים קיצוניים לקוסובו, לתגבר אבטחה בגבולות ובשדות התעופה, ולהורות לרשויות ההגירה והמכס לשים עין. זה נהיה אירוע גדול מאוד. אין לנו שום התראות ספיציפיות, אבל אנחנו באמת לא יודעים מי יגיע לקוסובו".
התגובה הראשונית של הרשויות בקוסובו הייתה לערוך משחק ללא קהל, אבל לאחר מכן שונתה המגמה והמשחק ייערך לעיני 14 אלף צופים, שכל אחד מהם קנה אישית את הכרטיס ויהיה חייב להציג את תעודת הזהות שלו ביחד עם כרטיס הכניסה למגרש. השערים במגרש ייפתחו שלוש שעות לפני תחילת המשחק. חוץ מהחפצים הרגילים, שום בקבוק לא יוכל להיכנס לאצטדיון, שום אוכל חוץ ממזון לתינוקות. "תהיה פה עבודת ביטחון חסרת פשרות וחסרת סובלנות", אומר איש הביטחון, "לא נאפשר לשום גילוי של אלימות או סימן לאלימות לפרוץ. אנחנו נחושים להעביר את המשחק הזה בשלום, ולהשאיר אותו משחק כדורגל נורמלי ולא במה להתבטאויות פוליטיות כלשהן. יהיו פה מאות שוטרים ואנשי ביטחון כדי לשלוט במה שקורה בתוך האצטדיון, מחוצה לו, ובכל מה שקשור לבטיחות בעיר עצמה".
מוסלמים, לא ערבים
האווירה מחוץ לאצטדיון, יום לפני המשחק, נוקשה. מאות שוטרים ניצבים מחוץ למגרש, כל כמה מטרים, כמו מחסום: עצור, תעודות. אנשי אבטחה ישראלים עם אוזניות עוברים ממקום למקום, מוודאים שהכל בטוח. מחוץ לחדר מסיבת העיתונאים עומדים שני שוטרים. רובה באלכסון, מחסנית בהכנס. הסיבה, כך מתברר, היא אחרת ממה שחושבים כולם. לא מדובר בחשש מהפגנות פרו־פלסטיניות ואנטי ישראליות כמו בשאר אירופה.
לקה רזניצ'י: "אני יכול להרגיש קצת עלייה באנטישמיות ובלאומיות בקוסובו, כמו בכל העולם, רק שפה אין ממש אלימות פיזית. הרבה אנשים בקוסובו הצילו יהודים במלחמת העולם השנייה, וקוסובו מיקמה את השגרירות שלה בירושלים"
"אנחנו מאוד פוחדים שהסרבים ינצלו את המצב כדי לעשות משהו ולהוציא לקוסובו שם רע", אומר לאלי ברישן, נשיא מועדון האוהדים של הנבחרת הלאומית, ה"דארדנט", שחלק מהלוגו שלו כולל מגן דוד.
"כדורגל בשבילנו זה הכל", הוא ממשיך, "למדנו לשחק ברחובות. אנחנו ברזיל של אירופה, אבל אנחנו מוכרים כמדינה רק שבע שנים ולכן אין לנו שום דבר. הבעיה היא שכולם פה כוכבים, אין פועלים שחורים. אנחנו מזדהים עם ישראלים, ויש לנו מערכת יחסים טובה וארוכה עם יהודים. הצלנו רבים במלחמת העולם השנייה, וכשקלינטון הפציץ את סרביה, כל ההנהגה שלו היו יהודים. אנחנו מוסלמים, אבל לא ערבים. אנחנו חיים באירופה ולא במדינות ערב. אנחנו הרבה יותר מזדהים עם הישראלים מאשר עם הפלסטינים. כל סידורי האבטחה האלה הם רק נגד הסרבים".
"אין למשחק הזה שום חשיבות בשבילנו", אומר ברישן. "אנחנו כבר לא נשיג את אחד משני הכרטיסים, אבל ספורטיבית נמשיך לעודד. פוליטית זה יותר מסובך. כשאירחנו את רומניה האוהדים שלהם צעקו שקוסובו היא סרביה, וכששיחקנו שם זה היה ממש מפחיד. אז אני אעודד את קוסובו, אבל לא יהיה לי אכפת בלב שישראל תנצח. אנחנו לא פוחדים שיקרה משהו, אבל אצלנו אומרים: בכל הר יש זאבים".
"לא נאפשר לשום גילוי של אלימות או סימן לאלימות לפרוץ. אנחנו נחושים להעביר את המשחק הזה בשלום, ולהשאיר אותו משחק כדורגל נורמלי ולא במה להתבטאויות פוליטיות כלשהן"
העיתונאי המקומי גנט מהמטי מסכים איתו: "כדורגל בקוסובו זה עניין גדול, בעיקר בשנים האחרונות כשהקבוצות שלנו מגיעות להצלחות בזירה הבינלאומית, אבל המשחק הערב לא נחשב לחשוב במיוחד. איבדנו נקודות שהיינו אמורים להשיג נגד בלארוס ואנדורה, ככה שאין לנו הרבה סיכוי לעבור את ישראל. הכדורגל שלנו מושתת על תשוקה, על כבוד ליריב ועל קבלת פנים לאורחים, ככה שאני לא צופה בעיות מסביב למשחק. בקשר למשחק עצמו, יש לנו שתי בעיות: הראשונה היא שהיו לנו הרבה חילופי מאמנים בשנים האחרונות ואין לנו סגנון משחק מוגדר, והשנייה היא שהקיצוניים שלנו שמשחקים באירופה לא משחקים טוב בנבחרת כמו בקבוצות. אני צופה להרבה הרמות לכיוון ודאט מוריצ'י, ותקווה שהוא יעשה עם זה משהו".
אחוות הדמוקרטיות
לקה רזניצ'י לא ממש מבין את הסערה האבטחתית סביב הנבחרת. הוא בן 38, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה של השואה באוניברסיטת חיפה, ויו"ר אגודת הידידים קוסובו־ישראל. אביו של סבו היה האלבני הראשון שהוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם על מאמציו להציל יהודים במהלך המלחמה.
"באופן נקודתי, אני יכול להרגיש קצת עלייה באנטישמיות ובלאומיות בקוסובו, כמו בכל העולם, רק שפה אין ממש אלימות פיזית", הוא אומר. "הרבה אנשים בקוסובו הצילו יהודים במלחמת העולם השנייה, אחרי זה ישראל הכירה בעצמאות של קוסובו, וקוסובו מיקמה את השגרירות שלה בירושלים והכירה בה כבירת ישראל. בין לבין יש הרבה הכרת טובה בין המדינות. קוסובו רואה בישראל דמוקרטיה באזור שבו אין דמוקרטיות ותמיד קיבלה ממנה יחס טוב".
כל אירופה רותחת, ופה לא מרגישים כלום למרות ש־95 אחוז מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
"כשהגעתי לחיפה ללמוד מאוד הופתעתי מההתייחסות אלי כמוסלמי. זה לא חלק מהזהות שלנו פה. זה מרכיב שולי, הרבה אחרי לאומיות ואתניות. מלבד זאת, אנחנו דמוקרטיה ותומכים בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ולא בארגון טרור. אנחנו מבינים טוב מאוד מהניסיון שלנו מה זה אומר שהרשע מנצח".
רוב היהודים בקוסובו חיים בפריזרן, בדרום המדינה. מספרם: 56. בתו של ראש הקהילה היא שגרירת המדינה בישראל. "היחסים עם יהודים ועם ישראל מצוינים, בעיקר מאז שתמר זיו מונתה לשגרירה ועושה עבודה מעולה בחיזוק והעלאת הקשרים בין המדינות", אומר רזניצ'י.