שוק ההעברות של הכדורגל הישראלי לא לוהט במיוחד בקיץ הנוכחי, אבל בכל זאת בלט בו שם אחד, של דור מיכה, ששוחרר מהפועל באר־שבע ומקבל בבית"ר ירושלים הזדמנות אחרונה אולי להוביל את אחת הקבוצות הגדולות בארץ.
מאז ההדחה של מיכה בן ה־31 ממכבי ת"א בשל פרשת הכדורגלנים והקטינות, שהסתיימה משפטית בסגירת התיק מחוסר אשמה, מי שהיה הנסיך של קריית־שלום במשך שנים ארוכות איבד לא רק את מעמדו הציבורי אלא גם את היכולות הגבוהות מהימים הטובים שלו.
מיכה נחשב לשף של הליגה, אבל הוא מעולם לא היה האס הדומיננטי, הדמות עליה נבנית קבוצה להשגת תארים. גם כשהיה בשיא הכושר שלו במכבי ת"א, הוא היה כינור שני לשחקנים כמו ערן זהבי ואלירן עטר. ההגליה לקפריסין צילקה אותו נפשית, כשבפעם הראשונה נאלץ מיכה לעזוב את הקן החם שבו גדל לאנורתוסיס פמגוסטה, מועדון עם תנאים שונים לגמרי מאלו שהכיר מילדותו ושכר נמוך בכשליש לעומת חצי מיליון הדולר שקיבל במכבי ת"א.
מבחינה מקצועית הוא הצליח בקפריסין יותר מעומר אצילי שקרס לגמרי, אבל שותפו לפרשה שהסעירה את הכדורגל הישראלי נחת במכבי חיפה ומיצב את עצמו כאס של יעקב שחר עם משמעות אדירה בשלוש אליפויות, שכר גבוה, חזרה לנבחרת ישראל ועד לתחנה האחרונה בינתיים עם חוזה של למעלה משני מיליון יורו באל־עין מהאמירויות. באותו זמן מיכה נדחק הצידה וגם החתימה שלו בבאר־שבע, שלוותה במחאות כלפי אלונה ברקת, הייתה שולית לעומת העוצמות שיצר אצילי.
שחקן בפרופיל גבוה
מיכה הגיע לבאר־שבע עם הרבה תקוות. התחושה הייתה שאחרי עונה סבירה בקפריסין, הוא יוכל להפוך לשחקן משמעותי בקבוצה שמתיימרת לקחת אליפות, אבל השנתיים שלו בדרום היו פושרות למדי. אחרי עונה ראשונה בינונית, בעונה החולפת הוא שיחק את כמות הדקות הגבוהה ביותר שלו בחמש השנים האחרונות (2,100), כולל 22 משחקים בהרכב של אליניב ברדה, אבל הוא לא היה פקטור רציני. לפני ארבע שנים מיכה היה מלך הבישולים של הליגה (13) בנוסף לארבעה כיבושים ונבחר לכדורגלן העונה של המינהלת, ואילו בעונה שעברה הוא כבש שער אחד (נגד בית"ר) והוסיף תשעה בישולים.
במהלך שיחה בין ברק אברמוב לברקת לגבי אפשרות העברתו של ירדן שועה לבאר־שבע (שנפסלה על ידי ברדה), עלתה בדרך אגב האופציה שמיכה יעשה את הדרך ההפוכה. מיכה הבין את הרמז והחל לנהל שיחות עם בית"ר, שמצידה המתינה לשחרור שלו. ואכן, רגע לפני היציאה למחנה האימונים, באר־שבע הודיעה לשחקן שהוא לא בתוכניות המקצועיות שלה, מה שזירז את הסיכום על שכרו בבית"ר, 150 אלף דולר לעונה. אחרי מו"מ של מספר ימים בין עורכי דינו לאנשי הכספים של באר־שבע, סוכם כי ברקת תשלים את שכרו ב־50 אלף דולר נוספים. בבאר־שבע הוא השתכר 280 אלף דולר.
בשוק מוגבל של שחקנים ישראלים, עם רצון להגדיל את מספר הזרים והנחתת יהודים מכל רחבי העולם, מיכה נחשב לשחקן בפרופיל גבוה, שהדליק את אוהדי בית"ר יותר מאשר ההחתמות הקודמות של בן ביטון וגידי קאניוק. הוא מצידו מגיע למקום שמתאים לשיקום קריירה של ותיקים בנסיגה (איתי שכטר למשל), זרים שלא נספרו (דנילו אספרייה ויון ניקולאסקו) ושחקנים עם תדמית בעייתית (ירדן שועה), יחד עם מאמן שיודע להרים אותם מהקרשים ולמתוח את גבולות היכולת שלהם (יוסי אבוקסיס).
מיכה הוא מסוג השחקנים שאוהדי בית"ר אוהבים לראות – הגאונות עם הכדור, הטכניקה והבישולים – אבל השאלה היא איזה שחקן הם יקבלו אחרי הסטירה שקיבל מבאר־שבע שלא האמינה בו יותר.
ינהל את ההתקפה
עדיין לא ברור כיצד תיראה ההתקפה של בית"ר בעונה הקרובה. אספרייה וניקולאסקו לא יישארו כנראה, וגם שועה רוצה מאוד לעזוב למרות שאין לו עדיין הצעה רשמית, כך שלמיכה מיועד תפקיד משמעותי מאוד בניהול המשחק.
אין לו כבר את העוצמות לרוץ בכנפיים, והוא אמור לשחק במרכז הקישור ולהכניס כדורים לפרד פריידיי ולמי שישחק לצידו בהתקפה, שהייתה בעונה שעברה אחת הפוריות בליגה. ההחלטה של אברמוב ואבוקסיס להביא אותו מבאר־שבע ולהחתים אותו על חוזה לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת, מעידה על מעמדו של מי שהשיא מאחוריו וגם על כך שהם רוצים לייצר קבוצה עם תוצאות מיידיות, לא ממש בנייה מלמטה.
מיכה הגיע ביום שישי לבולגריה והצטרף למחנה האימונים של בית"ר, שהסתפקה בסרטון וידיאו קצרצר על הגעתו, והוא כבר הספיק לפתוח בהרכב במשחק ההכנה נגד אפואל ניקוסיה (1:2). השאלה עכשיו היא אם מיכה יידע לחזור לגבהים שהיה רגיל אליהם, או שהוא לא יצליח להוביל קבוצה כפי שמצופה ממנו לראשונה בקריירה.
