כדי שישראל תשחק במונדיאל הבא, נצטרך נס ברמה תנ"כית או משהו בדמות חוק שיאפשר לנו לעלות עם 15 שחקנים. בינתיים אין כוונה להטות את חוקי הכדורגל למען נבחרת ישראל, אז נראה מה אפשר לעשות עם החומר הקיים לקראת מוקדמות גביע העולם. ההגרלה תיערך רק בדצמבר, אבל כבר עכשיו ברור מי חמשת השחקנים שיכולים לעשות את ההבדל מ"ככה לא בונים חומה" ל"קומו והרימו לבחורים האלה בכחול־לבן". אם הם יהיו טובים, עוד נשחזר את ימי מקסיקו 1970 במקסיקו־ארה"ב־קנדה 2026. אם לא, ניסע לשם בתור תיירים. אומרים שמזג האוויר במיאמי נהדר, לא סתם לאו מסי עבר לשם.
5. מחמוד ג'אבר - חריצות של טריאתלט
הוא רץ הכי הרבה, הוא מתקל הכי הרבה, הוא יכול להתחרות בטריאתלון ולהדוף כדור ברזל. ג'אבר רודף אחרי היריבים שלו גם בסיוטים. משחקן רוטציה במכבי חיפה הוא פתאום נהיה אחד שבודקים אם יש לו סעיף שחרור בחוזה. פרץ לתודעה בדיוק בזמן המתאים: במרכז השדה של מכבי חיפה ונבחרת ישראל חיפשו בוס חדש, וכשקשרים מסוגו הפכו לסחורה חמה באירופה אחרי הזכייה של רודרי בכדור הזהב. לג'אבר בן ה־25 יש רעב של אנדרדוג, וקשה שלא לתהות מה יקרה כשהרעב הזה ייעלם. ראינו מה חוזים גדולים עושים לשחקנים ישראלים. אם הוא ישמור על חריצות של טריאתלט שקם לפני שהשמש עולה, הכל יהיה בסדר.
4. ירדן שועה - הופעות של קוסם
ירדן שועה הוא לא קוסם, הוא רק יודע איך לשים חלוץ מול שוער בעיניים עצומות. הוא לא קוסם, הוא רק יודע לבעוט לפינה בדיוק של שחקן סנוקר. הוא לא קוסם, הוא רק יודע איך לגרום לכל הקהל להרגיש פרפרים בבטן כשהוא עם הכדור. נו טוב, אולי ירדן שועה הוא קוסם. אולי כל הצרות שעשה היו כי פשוט לא הבינו אותו. רצו שיעשה פעולות הגנה אפורות, במקום לתת לו לעוף. עכשיו, כשסוף־סוף ירדו ממנו - הוא נותן שער ניצחון בדקה ה־86 מול בלגיה. המסקנה מאוד ברורה: תנו לירדן שועה לעשות מה שהוא רוצה ואל תפריעו. זה הורס את המופע.
3. מנור סולומון - התנהלות של מקצוען
איזה כיף לראות את מנור סולומון מצליח, נכון? זה כמו לראות את הבן של השכן עושה אקזיט, נותן הרגשה שהטובים סוף־סוף מנצחים. שהשילוב של צניעות, עבודה קשה וכישרון מביאים תוצאות. סולומון עבר הרבה משברים ופציעות בשנתיים האחרונות, וסיפר שהיה חשש להמשך הקריירה שלו. שחקן עם כישרון כזה יכול היה בקלות להיות נסיך ישראלי טיפוסי, שעושה טובה שהוא רץ. הבחירה שלו להיות מושאל ללידס מעידה עליו הרבה - הוא מוכן להקריב עונה מהקריירה כדי לחזור לפרמייר־ליג מהדלת הראשית, ובנבחרת הוא מוכן לשחק גם כמגן־קשר על כל הקו. ההתנהלות שלו היא דוגמה ומופת לכל ספורטאי ישראלי, ובזכותה הוא יכול להפוך לאגדה בנבחרת ישראל.
2. אוסקר גלוך - דריבל של ברזילאי
בדקה ה־33 קיבלנו רגע לפנתיאון בסטאד דה פראנס: גלוך לקח את הכדור, וניער מעליו את אנגולו קאנטה וז'ול קונדה. מגן ברצלונה נפל לדשא. מול בלגיה, גלוך העניק טיפול מיוחד לאמין אל דאקיל, שעד עכשיו כואב לו הראש מהסיבובים אליהם קשר זלצבורג לקח אותו. הקטעים הללו כבר זכו למאות אלפי צפיות בטיקטוק, רשת חברתית שנולדה בשביל הדריבלים של גלוך. לוקחים את הדריבל, מאיטים את הקצב, מוסיפים ראפ ויש לנו את זה. אם הצלם במשחק תפס את המבט ההמום של היריב אז מדובר בחגיגת לייקים. בזלצבורג הוא לומד להיות יעיל יותר, כשזה יקרה גם בנבחרת – יהיה לנו שחקן שהוא גם ברקוביץ', גם רביבו וגם אוחנה.
1. דניאל פרץ - כריזמה של נוייר
מתברר ששוער טוב יכול להעלים את כל הבעיות בהגנה, ולתת ביטחון גם לשחקני התקפה. אנחנו שונאים קלישאות כי לפעמים הן נכונות עד שזה כואב, ואין מה לעשות - שוער זה חצי קבוצה. אולי זה פחות קריטי ברמת המועדונים עקב התיאום ההגנתי, אבל ברמת הנבחרות חייבים שוער מטורף. ב־180 דקות פרץ לימד את הנבחרת להניע כדור מאחורה, ובמקביל יירט כל איום באחוזים גבוהים יותר מכיפת ברזל. אם זה מה שהוא מציג בלי לשחק בבאיירן מינכן, מפחיד לחשוב איזו יכולת יגלה עם דקות משחק קבועות. לפרץ יש הכל: גמישות, מיקום, משחק רגל והתכונה הכי חשובה לשוער גדול – כריזמה.
