לקראת חצי גמר אליפות אירופה עד גיל 21 בין ישראל לאנגליה
(צילם: עוז מועלם)
בוקר בבטומי, שמש מחבקת. מרחבי ים אדירים במרחק מבט וחצי. כאן, בעיר הנמל הגאורגית שלחופי הים השחור, מגיע לשיאו מחר (רביעי, 19:00) מסע הקסם של נבחרת ישראל הצעירה, שתשחק בחצי גמר אליפות אירופה עד גיל 21 נגד אנגליה, בתקווה שאחרי רגע השיא הזה יבוא רגע שיא נוסף.
דרך ארוכה, ומפותלת, מלאת דפיקות לב, עברה הנבחרת של גיא לוזון לפני שהגיעה לפה. זה התחיל בתיקו מפתיע, 1:1, מול נבחרת גרמניה. לאחר מכן הפסד קל מדי, 2:0 לאנגליה, אך במחזור הנעילה של שלב הבתים הגיע הניצחון המכריע והדרמטי נגד צ'כיה, אחרי גול בדקות הסיום של עומרי גאנדלמן שדחק עם הלב וקבע 0:1 ששלח את הכחולים-לבנים לרבע הגמר. אחריו, באו בעיטות ההכרעה מול גאורגיה בטביליסי, וההעפלה לחצי הגמר, הרבה בזכות דניאל פרץ, ששוב התעלה ברגע האמת.
הנבחרת עברה מסע דילוגים בגאורגיה, שנע בין קוטאיסי, לבטומי, קוטאיסי, טביליסי ועכשיו אנחנו שוב בבטומי. שוב נגד אנגליה. רק שהפעם הנציגה של מולדת הכדורגל הולכת לפגוש יריבה אחרת מזו שפגשה לפני שבועיים. עם הרבה יותר ביטחון. עם יותר עוצמות. עם כרטיס לאולימפיאדה. בתקווה שאולי הבלתי ייאמן יקרה.
אי אפשר לבטל את פערי הכוחות בין הנבחרות. זה לא משהו שאפשר למחוק בטורניר או שניים. ובכל זאת אולי עוד משהו שמלמד את השינוי שעבר הכדורגל הישראלי בקיץ הזה. לפחות ברמה המנטלית. ברמת האמונה. שניים מכדורגלני הנבחרת הצעירה איתם דיברנו אתמול העבירו את המסר שהמסע רחוק מסיום. שהם לא מסתפקים בכרטיס לאולימפיאדה. "עוד שני משחקים, ונוכל לעשות הישג שלא ראו עוד בישראל", אמר אחד מהם.
