המסע שעבר (וממשיך לעבור) מסאי דגו מהרגע שבו תועד צועד ברחוב המסגר בת"א בדרך לסגירת המינוי כמאמן מכבי חיפה, ועד למסיבת העיתונאים שלשום אחרי הניצחון על שריף טירספול, הוא לא פחות ממרתק.
עוד כתבות במדור "סיפור לשבת"
לרגעים אפשר לראות את הזדקפות הקומה, הגבהת המבט, לשמוע איך הטון מקבל יותר ביטחון. ממאמן צעיר שגורר אחריו שק של סימני שאלה וגבות מורמות לאיש מקצוע, שבמשחק הכי חשוב בקריירה (עד כה) מהמר על כל הקופה ועולה לשלב הבא בקמפיין האירופי. סימני השאלה לא נעלמו, הגבות יורמו גם בהמשך, אבל דגו הרוויח קרדיט ואוויר לנשימה.
איך נראית הזדקפות קומה? לפני כשבועיים ניצחה מכבי חיפה את בית"ר ירושלים באלוף האלופים, ובראיונות בתום המשחק דגו נראה מאושר, יש לו תואר ראשון ביד וגם מעמדת השידור זרמו פרגונים. ועדיין, כשהפרשן אלי גוטמן העיר בסיום על יותר מדי עוזרים שמתרוצצים סביבו במהלך המשחק, דגו חצי התנצל והבטיח לשפר זאת.
באותן שניות ספורות, המאמן נראה כל כך מכיר תודה על הזכות שניתנה לו לעמוד על הקווים של האלופה הישראלית, עד שבלע את הנזיפה בחיוך מבויש. היה ברגע הזה משהו צורם – הקו בין ענווה והבנה של מקומך לבין התבטלות הוא דק מאוד, ודומה שבאותה סיטואציה דגו חצה אותו.
שלשום, אחרי הניצחון הגדול במוקדמות ליגת האלופות, דגו כבר נשמע ונראה אחרת לגמרי. הרבה יותר טבעי, בטוח בעצמו ולא חושש לדבר על חזון של שילוב שחקנים צעירים. עם 30 אלף אוהדים ביציע שעוקבים אחרי כל סימון שלו, עשרות פרשנים שמנתחים כל החלטה ו־11 שחקנים שמחכים להוראות שלו, המאמן בן ה־37 עובר מול עינינו מסע התבגרות מואץ, וזה מרתק.
3 צפייה בגלריה
בזמן שמסאי מגרד הפסד מינימלי, בכר מפרק את פיורנטינה
(צילום: Dragan Tesic/Crvena zvezda)
וברקע - האקס המיתולוגי
המשחק מול טירספול יכול להיות ציון דרך בקריירה של דגו, כזה שמסתכלים עליו כעבור שנים ומזהים איך הוא השפיע על המסע של המאמן. דגו הגיע אליו עם הגב אל הקיר, עם פיגור מהמשחק הראשון וכשחרב סיום הקמפיין האירופי כבר באוגוסט מתנופפת מעל ראשו. ואם זה לא מספיק, ברקע מהבהב כל הזמן שלט עם דיוקנו הנוצץ של האקס המיתולוגי – ברק בכר. מנצח פה, מקבל כותרת פומפוזית שם והופך תוך חודשיים לדמות נערצת בבלגרד. בזמן שמסאי מגרד הפסד מינימלי מול קבוצה שקוראים לה שריף, בכר מפרק את פיורנטינה 0:5.
ובמצב קריטי ולחוץ, אחרי שהתבשר בבוקר המשחק שפייר קורנו חולה, בחר דגו ללכת על הרכב נועז, שמר על קור רוח גם כשהקבוצה הסתבכה בפיגור מוקדם ושחקני מפתח (סבע, רפאלוב) נראו מפוזרים, ולקראת הסיום גם זרק לדשא שלל כלים התקפיים מפתיעים (פודגוראנו?? תודו שתפסתם את הראש). זה היה הימור והוא יכול היה להסתיים בהתרסקות כואבת שממנה היה קשה לו לקום. אבל דגו נשאר עומד, לקח את כל הקופה והוא נראה זקוף יותר.
