שלמה שרף על האפשרות שישראל תנצח את ברזיל: הכל יכול להיות
(צילום: אבי חי)
בדיוק לפני שנה הדהימה נבחרת הנוער את אירופה כשנגעה בזכייה ביורו ונעצרה רק בהארכה מול אנגליה הגדולה בגמר. לצד המחמאות שהגיעו מכל כיוון, רבים סברו אז שמדובר בהבלחה. אלא שהחבורה הלוחמת של אופיר חיים מוכיחה לכולם שזה לא היה נס, ועד כמה שזה נשמע הזוי – לכדורגל הישראלי יש נבחרת ברבע גמר מונדיאל. וזה גם לא חלום: במוצאי שבת מחכה ברזיל בקרב על מקום בין ארבע הנבחרות הטובות בעולם עד גיל 20.
נבחרת הנוער במונדיאליטו - כתבות נוספות
אמנם זה "רק" מונדיאליטו, אבל כבר אפשר לפנטז שהדור הנפלא הזה ייקח אותנו למקומות שלא העזנו לחלום עליהם.
נכון, ישראל לא נותנת הצגות יוצאות דופן עד כה בטורניר בארגנטינה, אבל מטפלת בנקודה כואבת: הלוזריות שתמיד אפיינה את הנבחרות שלנו. שוב שער ניצחון עמוק בתוספת הזמן, שוב הכובש הוא שחקן מחליף, הגיבור בשמינית הגמר מול אוזבקיסטן היה ענאן חלאילי, חלוץ מכבי חיפה. לא מעט נשארו ערים עד שעת לילה מאוחרת וחיכו 97 דקות כדי לזנק מהספה ולצעוק בשקט "יש". בכל זאת, לא להעיר את השכנים.
אם פעם היינו סופגים בדקות האלה ואוכלים את הלב, פתאום אנחנו מוצאים נבחרת שמתעלה ברגעי לחץ ולא נשברת בשום שלב – ועוד בלי הכוכב הגדול אוסקר גלוך.
6 צפייה בגלריה
פתאום אנחנו מוצאים נבחרת שמתעלה ברגעי לחץ ולא נשברת בשום שלב
(צילום: EPA/Marcelo Ruiz)
סוד הקסם
זה אולי לא הדור הכישרוני ביותר שהיה לכדורגל הישראלי, אבל הוא ההישגי ביותר וזו עובדה. ובכל זאת, בתוך כל האופוריה הזו חייבים לזכור שהמטרה העיקרית של הנבחרות הצעירות היא לספק שחקנים לנבחרת הבוגרת. וכאן השאלה הגדולה היא האם נדע להשביח את היהלומים ולמנף את ההישגים. זו לא נבחרת של אינדיבידואלים, אין בה שחקנים כמו חיים רביבו או יוסי בניון, וזהו סוד הקסם שלה. לדוגמה, תאי עבד ואריאל לוגסי, אולי שני השחקנים הכי טכניים בסגל, עדיין לא נכנסו לעניינים בטורניר, ואת הטון נותנים שחקני הנשמה. מילת המפתח: קבוצה.
לא מדובר בנבחרת נוער, אלא בבוגרים לכל דבר, שחקנים בני 20 שיכולים להוביל קבוצות – בדיוק כפי שעושים כדורגלנים בגילם באירופה. זו נבחרת שידעה להתמודד עם קולומביה האיכותית, שלה יש נציגים בפרמייר-ליג (והביסה אמש את סלובקיה 1:5), ועם סנגל שזכתה באליפות אפריקה ומככבים בה שחקנים שכבר מרוויחים מיליונים במועדוני פאר או בדרך לשם.
בעוד שלושה שבועות יעמוד הכדורגל הישראלי בפני מבחן נוסף, כשהנבחרת של גיא לוזון תפתח את יורו הצעירות, כאשר לא מעט שחקנים יוקפצו מהמונדיאליטו ויגיעו סחוטים. לוזון בונה בין היתר על הבלמים סתיו למקין ואור ישראלוב, על החלוץ דור תורג'מן ועל המגן השמאלי רוי רביבו, שיחברו לגלוך ולעידן טוקלומטי שלא יצאו לארגנטינה.
גורם בנבחרת אמר: "צריכים לדעת להיות חכמים ולא לאבד את השחקנים האלה. לשלב אותם בהדרגה בנבחרת הבוגרת ולהרוויח אותם. יש פה משהו מיוחד. למקין הוא בן 19, ואפילו טל בן-חיים הבלם לא היה בגילו כוכב כזה. רביבו מצוין, תורג'מן בקו שיפור – יש פה שחקני-על".
מועדונים סגורים
אלא שהדברים האלה לא מתיישבים עם היוזמה של בעלי המועדונים להגדלת מספר הזרים לשבעה, מה שיפגע בסיכויי הצעירים להתפתח בליגת העל. גם המגמה החדשה של ריבוי מתאזרחים לא מועילה. במכבי חיפה, למשל, צפויים לשחק בעונה הקרובה שישה כאלה ועוד שישה זרים - שלא ישאירו מקום לשחקנים כמו עילי פיינגולד, חלאילי או חמזה שיבלי. למרות זאת, אביו של חלאילי, מג'די, סבור כי הבן שלו צריך לצאת עם האלופה למחנה האימונים, ומבחינתו השאלה להפועל עפולה לא באה בחשבון.
"בזמן שהקבוצות הגדולות מאזרחות שחקנים, אין ברירה אלא להגדיל את מספר הזרים", מסביר בעלי בני-ריינה סעיד בסול. "הבעיה היא שהשחקנים הצעירים האלו מעדיפים להיות מספר שלוש בעמדה שלהם במועדון גדול מאשר להגיע לשחק אצלנו, לדוגמה. תן לי את שיבלי וחלאילי, הייתי מוכן לקלוט אותם עכשיו, אבל הם לא ירצו. יש צורך בהגדלת מספר הזרים כי כל שחקן ישראלי בינוני שנותן שני פסים רוצה הרבה כסף או לצאת לאירופה".
האינטרס של ההתאחדות הוא מן הסתם ששחקני הנבחרת עד גיל 20 ישחקו כמה שיותר, אולם אין להם השפעה בנושא. מרגע הנחיתה שלהם מארגנטינה הם יתפזרו כל אחד לדרכו ויהיו באחריות המועדונים, שם קרוב לוודאי שרובם לא יצברו דקות משמעותיות בטווח הקרוב.
הקבוצה היחידה שנתנה צ'אנס אמיתי לשחקנים הצעירים שלה הייתה הפועל ת"א, ששלחה לנבחרת של אופיר חיים חמישה נציגים. עומר בוקסנבוים, שטיפח אותם במחלקת הנוער ובהמשך גם בבוגרים עד שעזב, הסביר: "יש פה שחקנים אדירים, דור העתיד שלנו. אני רואה לפחות את חלקם משתלב בנבחרת הבוגרת כבר בקרוב. אבל גם הם וגם הסוכנים שלהם חייבים להבין שהם חייבים לשחק, זה קריטי".
קחו למשל את איליי מדמון, שבגיל 17 כבר שיחק עם הפועל באר-שבע באירופה, ויצא להשתפשף בבני-הודה מהלאומית תחת יוסי אבוקסיס, שלקח אותו איתו לבית"ר ירושלים. בנבחרת הוא המנהיג הבלתי מעורער, זה שדואג להרים את כולם, אבל בקבוצה איבד את מקומו. "יש הבדל בין נבחרת נוער לבוגרים", קובע אבוקסיס. "הוא לא יכול להיות בשלב הזה המנהיג בבית"ר. על העמדה שלו הבאנו שחקנים כמו טרזייה תומא, תמיר עדי ודן עזריה, ולכן היה לו קשה לשחק".
מסתכלים למטה
ישנה תופעה נוספת שהתפתחה בשנים האחרונות, ניסיונות של קבוצות מהליגה הבכירה לאתר כישרונות מהליגה הלאומית, עוד לפני הפריצה שלהם, במחירים זולים – מה שפוגע בצעירים שגדלים במחלקות הנוער.
גורם בנבחרת אמר: "צריכים לדעת להיות חכמים ולא לאבד את השחקנים האלה. לשלב אותם בהדרגה בנבחרת הבוגרת ולהרוויח אותם. יש פה משהו מיוחד. למקין הוא בן 19, ואפילו טל בן-חיים הבלם לא היה בגילו כוכב כזה. רביבו מצוין, תורג'מן בקו שיפור – יש פה שחקני-על"
דור תורג'מן, למשל, המשתפר הגדול ביותר בנבחרת, שיחק העונה רק 159 דקות במכבי ת"א, לא כבש, ופתח רק במשחק אחד. בנפיקה ליסבון כבר עוקבת אחריו, אבל הצהובים לא מוכנים לשחרר אותו. "הוא ברמה של זהבי ויובאנוביץ'", סבור אביו גבי. "יכול להיות שנאריך את החוזה במועדון, ואני מקווה שאחרי הטורניר הזה הוא יקבל יותר דקות".
מגמה נוספת שתיבחן העונה היא השתלבות של מאמני נוער. המקרה הבולט ביותר הוא כמובן של מסאי דגו במכבי חיפה, אבל גם אלי לוי באשדוד או בני לם במכבי פ"ת גידלו לא מעט שחקנים צעירים, ואולי הם יביאו את הבשורה.
