ההופעה המופלאה של דניאל פרץ אתמול (חמישי) בסטאד דה פראנס תהפוך ללא ספק לנקודת ציון בקריירה שלו. השוער (24), שהיה אחראי יותר מכל שחקן אחר בנבחרת ישראל ל-0:0 מול סגנית אלופת העולם צרפת ולנקודת הבכורה בקמפיין ליגת האומות הנוכחי יהפוך - כך זה נראה - לשוער הבכיר של הכחולים-לבנים.
פרץ, שהצהיר כי הוא הפך לשוער טוב יותר מאז שהצטרף לבאיירן מינכן ומרגיש בשל להפוך לשוער הראשון שלה, חתם את הדיון בכל הנוגע להיררכיית השוערים הישראלים: פרץ ורק אחריו עומרי גלזר שמשחק בעצמו בליגת האלופות כשוער הבכיר של הכוכב האדום בלגרד.
5 צפייה בגלריה
"הציג את אחד המשחקים הגדולים של שוער בנבחרת". חזיזה מברך את פרץ בסיום
(צילום: REUTERS/Christian Hartmann)
זה היה המבחן הגדול הראשון של פרץ אחרי שב-14 החודשים האחרונים שותף למספר דקות בלבד בבונדסליגה ועוד שני משחקים בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני בשנה שעברה מול קבוצות מליגות נמוכות. העונה הוא עמד רק במשחק קבוצת המילואים שמשחקת בליגה הרביעית בגרמניה. זה לא עצר אותו מלספק שמונה הצלות גדולות מול הצרפתים, שאיימו על השער הישראלי לא פחות מ-22 פעמים.
"פרץ הציג את אחד המשחקים הגדולים אי פעם של שוער בנבחרת ישראל", אמרו בנבחרת, "הוא התמנון, וזה ברור לכולם. הוא הפך לשוער טוב יותר גם כשוער שלישי בבאיירן. זו חוצפה לחשוב שהוא לא שוער גדול. הוא שקט מאוד, אין אצלו סיכוי לנפילות. הוא נתן ביטחון לכל אחד מהשחקנים. הוא עוגן חשוב מאוד לשנים הבאות. ברור שהוא יהיה השוער הראשון להרבה שנים, כבר ממוקדמות המונדיאל במרץ".
אוהדי נבחרת ישראל במהלך המשחק מול צרפת
(צילום: תמר שבק)
מיד אחרי המשחק אנשי באיירן מינכן החמיאו לפרץ. גם המאמן שלו, וינסנט קומפאני, צפה במשחק, כשמולו שיחקו חבריו לבאיירן, מייקל אוליסה, קינגסלי קומאן ודאיו אופמקאנו, שהגיעו אליו ופרגנו לו בגדול על הערב המושלם שלו בין הקורות. בנוסף, חבריו לנבחרת רצו בסיום אליו המשחק אליו וחיבקו אותו.
"נהניתי מאוד לייצג את המדינה. כיף לשמח את האוהדים שהגיעו לפה, דחפו אותנו ונתנו לנו גב", אמר פרץ בסיום. "עשיתי משחק טוב כמו כל שחקן אחר בנבחרת. היינו צריכים שכל שחקן יתעלה, לא הייתה אפשרות לאבד ריכוז. בתפקיד שלי מקבלים יותר תשומת לב על משחק טוב, הייתה משמעת טקטית, עמדנו בתוכנית. אני בכושר טוב כי אני עובד קשה ואני שמח שהייתה לי ההזדמנות להראות את היכולת שלי. צריך להראות המשכיות נגד בלגיה בראשון".
אגב, מסתבר כי על כפפות השוער של פרץ היה הכיתוב: "NOA", לכבוד ארוסתו הזמרת נועה קירל. בסיום המשחק הוא הציג את הכפפות לראווה עם חיוך ומיד לאחר מכן, הזמרת העלתה סטורי לרשתות החברתיות ובו כתבה: "גאווה שלי! עבודה קשה משתלמת. אין עוד אחד כמוך בעולם".
המסר של אוהדי ישראל למקרון
ישראל הציגה משחק הגנה הרואי בפריז הקרה, כשמאות יהודים הגיעו מצוידים בדגלי ישראל ובלונים צהובים לאזכור החטופים. מיד אחרי המשחק, הגיעו השחקנים להודות למאות האוהדים שהגיעו למשחק. חלקם, יש לומר, בחרו להיות נוכחים באיצטדיון כאקט סולידריות אחרי האירועים באמסטרדם, בדומה לנשיא הצרפתי, עמנואל מקרון. במהלך המשחק ואחריו ניגשו ישראלים ויהודים רבים אל מקרון וביקש ממנו לסייע בשחרור החטופים.
זה היה משחק החוץ הרביעי של ישראל נגד צרפת, בשלושה מהם היא לא הפסידה (ניצחון ושתי תוצאות תיקו). הפעם זה היה רק מול 16,611 צופים, שיא שלילי של כל הזמנים בסטאד דה פראנס.
מי שמצא את עצמו עושה יותר הגנה מהתקפה היה מנור סולומון, שסיפר אחרי המשחק: "כבר חשבתי שלא אחזור לשחק כדורגל. היו לי סיבוכים מפציעות ולא ידעו מה יש לי. נתנו הכול, במיוחד ברמה ההגנתית והשגנו פה תוצאה גדולה. היה קשה התקפית, אבל הגנתית עשינו כל מה שיכולנו מול אחת הנבחרות הכי טובות בעולם. השיחה עם ראש השב"כ (שנכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק) נתנה לנו ביטחון שאפשר להתרכז רק בכדורגל. מגיעים למשחק מול בלגיה כדי לקחת נקודות".
אוסקר גלוך סיכם: "השגנו נקודה חשובה וממשיכים קדימה. זה היה כמעט כמו משחק בית מבחינת אווירה. אנחנו רוצים תוצאה טובה נגד בלגיה. תמיד האמנו כי יש לנו שחקנים מדהימים, נתנו את הנשמה וזה השתלם לנו. לשחק מול שחקנים כאלו זה לא מובן מאליו. חוויה לכל החיים".
לנקודה הראשונה של הנבחרת עשויה להיות חשיבות גדולה. החבורה של רן בן שמעון נמצאת במקום האחרון בדרגת האיכות השלישית לקראת הגרלת מוקדמות מונדיאל 2026 ב-13 בדצמבר, כאשר בולגריה, שמשחקת בדרג 3 של ליגת האומות, רחוקה ממנה בחמש נקודות. לבולגרים נותרו עוד שני משחקים (בחוץ נגד לוקסמבורג מחר ובבית נגד בלארוס ביום שני) בעוד לישראל נותר עוד משחק אחד נגד בלגיה ביום ראשון.
הנבחרת תמריא לבודפשט לקראת המשחק בראשון מול בלגיה, ממנו ייעדרו שני שחקני הכנפיים שפתחו אמש - שגיב יחזקאל, בשל צבירת כרטיסים צהובים, וליאל עבדה שמתחתן. את מקומם עשויים לתפוס אלי דסה ודולב חזיזה.
