עולם הכדורגל הישראלי נפרד היום (חמישי) מליאור אסולין, כשמאות ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית עלמין כפר נחמן ברעננה. חלוץ העבר נרצח בשבת האחרונה על ידי מחבלים במסיבה בקיבוץ רעים, שם חגג עם חבריו יום הולדת 43.
בתו אמור אמרה בדמעות: "יש לי כל-כך הרבה זיכרונות טובים ממך, שתישאר גאה בנו גם מלמעלה. אבא שלי, אני מתגעגעת אליך מאוד". אחותו אורטל ספדה לו: "אני לא מאמינה שאני עומדת פה, לא מעכלת שאתה לא איתנו. רוצה שכולם יזכרו את הלב הגדול שלך. תודה על כל רגעי האושר שגרמת לנו. תשמור עלינו מלמעלה".
יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ: "נפרדנו היום מקורבן לפשע מתועב. ליאור אסולין הי"ד אהב את החיים גם אם לא תמיד הם האירו לו פנים. היו לי אתו שיחות רבות כאשר שיחק במכבי פ״ת ותמיד בלטה בהן האופטימיות חסרת הגבולות שלו. הוא זכה לשמח רבים, הגשים המון מחלומותיו ונקטף דווקא בפתחו של פרק חדש בחייו. יהי זכרו ברוך"
אסולין כיכב בתחילת שנות ה-2000 בליגת העל והיה אחד החלוצים הכי טובים בליגה. הוא גדל במכבי הרצליה, שיחק בבני סכנין והיה חלק מהזכייה ההיסטורית שלה בגביע המדינה, לאחר מכן שיחק שנתיים בבית"ר ירושלים (כבש 15 שערים בעונת 2004/05, סגן מלך השערים) ובבני יהודה (2006/07, סגן מלך שערי ליגת העל עם 13). בשיאו זומן למבחנים בקבוצת הפאר הצרפתית מארסיי, אבל לא חתם בשורותיה בסופו של דבר והמשיך לשחק בליגת העל.
אסולין שיחק גם בהפועל ת"א, הפועל באר-שבע והפועל פ"ת (לה סייע לעלות לליגת העל). בעונותיו האחרונות שיחק בעיקר בליגות הנמוכות עד שפרש מכדורגל. בשבת האחרונה בילה כמו אלפים אחרים במסיבת הטבע בקיבוץ רעים, שהסתיימה בצורה טרגית.
הסובבים אותו סיפרו כי אסולין היה בחור צנוע ועם לב ענק, שאהב את החיים והשתדל ליהנות מהם גם בתקופות שהיו קשות יותר, ושילדיו היו כל עולמו. הוא אהב את עולם הכדורגל, עשה קריירה מרשימה והיה מסוג האנשים שנותרו מבויישים כשהיו מרעיפים עליהם מחמאות.
מאז שפרש מכדורגל חלם אסולין לפתח קריירת אימון. הוא מונה למאמן כפר ברא מליגה ב׳ דרום א׳, אבל אז הגיעה פרשת הסמים ובאפריל 2018 הוא נעצר. שלוש שנים לאחר מכן הוא הורשע ונידון ל-19 חודשי מאסר, אחרי שהודה בסחר בסמים בטלגרם, ושוחרר לאחר כתשעה חודשים בשל התנהגות טובה.
אחרי שריצה את עונשו הצהיר כי הוא יוצא לדרך חדשה. למרות שדיבר לא פעם על הרצון לאמן את ילדי דור העתיד של הכדורגל, הוא התקשה למצוא קבוצות שיקלטו אותו כמאמן. לבסוף פנה לדרך אחרת. הוא עבד בשתי עבודות במקביל, בבית מלון בהרצליה וגם בחוות סוסים. יהי זכרו ברוך.
