השחקן מוחמד אבו-פאני ספג שריקות בוז מהקהל ריאיון עם אביו
(צילום: ירון ברנר)
"עברתי לילה קשה, בכיתי לא מעט, הרבה מחשבות עברו לי בראש. זה לא הגיוני שהקהל שאמור לעודד אותך יקלל אותך, באתי לשחק בשביל הנבחרת וקיבלתי יחס משפיל ופוגע. אני אדם לפני שאני שחקן, יש לי לב, רגש, משפחה. די, נמאס כבר. צריך להכניס את האוהדים הגזענים לכלא, מקומם מאחורי סורג ובריח. שיתביישו להם".
המונולוג הכואב הזה שייך למוחמד אבו־פאני בן ה־25, שחקן נבחרת ישראל ופרנצווארוש ההונגרית, שספג שלשום קללות, קריאות גזעניות ושריקות בוז במהלך משחק הנבחרת נגד אנדורה בטדי (1:2). בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" הוא מספר מה עבר עליו באותם רגעים קשים, מסביר למה החליט לא לרדת מהמגרש, ומדבר על עתידו בנבחרת בעקבות האירוע המכוער.
אביו, סמי אבו־פאני, אמר אתמול לאולפן ynet: "אותם אוהדים שקוראים לבן שלי מחבל - מחבלים במדינה עצמה. הקהל השפוי של בית"ר הוא קהל מצוין, יש אנשים שהשתלטו על הקהל הזה והוציאו את כל האנשים הטובים החוצה. בשנות ה־80 אהדתי את בית"ר של אלי אוחנה ואבי כהן. פעם היינו נוסעים לשם מהצפון".
בעקבות הסערה, נשיא המדינה בוז'י הרצוג שוחח עם הקשר וחיזק אותו: "נורא כעסתי על מה ששמעתי וראיתי, גאה בך. אתה מביא לנו הרבה כבוד וגאווה למדינה. אני מגנה בכל תוקף את הקריאות שהופנו כלפיך ומחזק אותך. אתה, שמשתתף בנבחרת שמייצגת את מדינת ישראל - לא צריך להרגיש, לחוש ולשמוע קולות כאלה".
"למה זה מגיע לי?"
אבו־פאני, קודם כל מה שלומך?
"יש לי תחושות קשות מאוד, עבר עליי לילה לא פשוט, היה ערב מורכב מאוד בטדי. צריך למגר את הגזענות, זו תופעה שהיא בושה וחרפה, אבל נצטרך לצאת חזקים יותר. אני מרגיש רע עכשיו".
פרצת בבכי בסוף המשחק.
"כן, התפרקתי. כאב לי לשמוע קריאות של 'אבו־פאני מת, אבו־פאני מחבל', ועוד מהיציע של האוהדים שלנו. קשה לשמוע, קשה לעיכול. אני שחקן נבחרת ישראל, באתי לעזור, למה זה מגיע לי?"
"הייתי עם מונס בחדר וידעתי מה הוא עובר, תמכתי וחיבקתי אותו. עכשיו אני עובר את זה על בשרי. דאבור אחד השחקנים הגדולים במדינה וחבל שהוא לא בנבחרת"
חשבת לרדת מהמגרש?
"היה לי רגע שרציתי לרדת מהמגרש, אבל הסתכלתי על השחקנים סביבי, שהם חברים שלי, משפחה שלי, ולא יכולתי לפוצץ את המשחק. לא רציתי להרוס את המשחק, ידעתי מה ההשלכות והחזקתי את עצמי. חיכיתי לשריקת הסיום ואז התפרקתי".
אני שומע בקול שלך שיש לך הרבה על הלב.
"יש אנשים שבאים להוציא את התסכול והעצבים שלהם במגרשי הכדורגל ומרשים לעצמם יותר מדי. יש אוהדים שחושבים שמותר להם הכל ולא יענישו אותם. הם באים לחבל, להציק, לפגוע ולהרוס, שוכחים שכל שחקן הוא אדם עם נשמה, עם לב ורגש. צריך למגר את התופעה הזו. זה לא משנה אם אני ערבי או אתיופי, צריך לכבד כל אדם באשר הוא".
מה לדעתך העונש שהאוהדים הגזענים צריכים לקבל?
"קודם כל צריך להתייחס לאוהדים האלה באפס סובלנות. גם עונש של מאסר בבית כלא זה עונש הגיוני בעיניי, להוציא אותם מהמגרשים לאלתר. דוחה ההתנהגות שלהם, חייבים להוקיע את התופעה הרעה והמכוערת הזו כמה שיותר מהר. יכול להיות בגלל שהמשחק היה בטדי, הם רצו לפרוץ והוציאו את התסכול עליי. לא יודע אם במגרש אחר לא הייתי סופג כאלה קללות, אבל אולי לא כמו בטדי. זה עצוב לשמוע כאלה קריאות בכל מגרש".
אולי כדאי לשקול לא לקיים שם משחקי נבחרת?
"יכול להיות, יש הרבה אצטדיונים אחרים בארץ".
נשיא המדינה חיזק אותך.
"זה לא מובן מאליו. מאוד התרגשתי, הנשיא התקשר אליי וזה מאוד חיזק אותי. אני חייב להודות לכולם: ליו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, ליוסי בניון, לאלון חזן ולשאר חברי הנבחרת והשחקנים. כולם היו איתי ברגעים הקשים שעברתי, חיבקו, חיזקו. זה מוכיח שאנחנו משפחה אחת ללא הבדל של גזע, מין ודת, והלוואי שככה תתנהג כלל החברה והאוהדים בארץ".
עוברות לך בראש מחשבות פרישה מהנבחרת בעקבות מה שעברת?
"את השיקולים שלי אעשה לבד, אני משאיר לעצמי את ההחלטה האם להמשיך בנבחרת. אחליט עם המשפחה שלי".
מבין לליבו של מונס דאבור, שהחליט לעזוב?
"גם לפני מה שעברתי הייתי עם מונס בחדר וידעתי מה הוא עובר, תמכתי וחיבקתי אותו. עכשיו אני עובר את זה על בשרי. דאבור אחד השחקנים הגדולים במדינה וחבל שהוא לא בנבחרת. גם אני עושה את החשבון שלי ואז אחליט".
"לנשום אוויר אחר"
בוא נדבר רגע על כדורגל: ספר על ההחלטה לעזוב את מכבי חיפה ולעבור לפרנצווארוש.
"החלטה לא פשוטה, אני עוזב מועדון אירופי גדול שגדלתי בו מגיל שבע, קיבלתי במכבי חיפה את החינוך שלי ואני מכיר להם תודה גדולה. לא היה לי פשוט לקבל החלטה כזו, רציתי להתקדם לבמה האירופית ומשם השמיים הם הגבול".
הכסף דיבר או החלטה מקצועית?
"אני חושב שזה מועדון בסדר גודל של מכבי חיפה, רציתי שינוי אווירה. אחרי מה שקורה לי עם הקהל בכדורגל הישראלי, רציתי לצאת לנשום אוויר קצת אחר, להרגיש קצת אירופה בגיל 25, מגיע לי. אני מתאמן ועובד חזק והחלום שלי הוא להגיע לליגה בכירה יותר".
3 צפייה בגלריה
"להרגיש קצת אירופה". אבו פאני מוצג בפרנצווארוש
(צילום מסך מתוך העמוד הרשמי של פרנצווארוש)
מה יהיה עם מכבי חיפה אחרי כל העזיבות?
"מכבי חיפה לא תתפרק, זה מועדון גדול. המערכת גדולה מכל שחקן, יש בעלים וצוות ניהולי הכי טוב בארץ, הם יביאו שחקנים אחרים וכמו שהביאו אותנו יביאו כוכבים אחרים. גם העונה חיפה תילחם על כל התארים, לא צריך לדאוג להם, הם יישארו בצמרת ופייבוריטים לאליפות נוספת".
לסיום, ברק בכר המאמן הכי גדול שהיה בכדורגל הישראלי?
"הכי גדול שהיה בישראל. יש לו קבלות על כך, ברק הוכיח את עצמו, זה מאמן שצריך לכבד. הוא עזר לי אישית להתפתח בתור אדם ושחקן, שמח שזכיתי לעבור אצלו דרך ארוכה, חלק גדול בהצלחה האישית שלי בזכותו".
