"אם אגיע למצב שאשתי מעריכה אותי כ-10 אחוז ממה שהיא מעריכה את הגרי, מצבי יהיה טוב”. ככה סיכם מאמן הפועל ירושלים זיו אריה את ההפסד למכבי ת"א. אחרי חודשיים של פגרה, ותודו שהתגעגעתם לפנינים של אריה, רק שכמו דובר צה"ל הנהדר, גם אריה עדיין מחפש ניצחון. יותר נכון, אחרי שישה משחקי ליגה הוא עם ארבעה הפסדים ושתי תוצאות תיקו, עמוק מתחת לקו האדום.
על פניו, משחק מול מכבי ת"א הוא לא משהו שבהפועל ירושלים היו מסמנים בלוח השנה כאופציה לשלוש נקודות. אריה והקבוצה שלו, בהרכב מאד חסר, החנו אוטובוס ברחבה ושיחקו על כדורים ארוכים. בפעם היחידה שבה זה עבד, אופק ביטון עקף את סבוריט והעלה את האדומים ליתרון מפתיע. החזרה של מכבי הייתה עניין של זמן, בערך כמו המתנה ללהיט של יגל אושרי באחת מתחנות הרדיו. היה ברור שזה יגיע השאלה כמה פעמים.
אריה והקבוצה שלו לא צריכים להיבהל מהפסד מאד הגיוני לקבוצה הכי טובה בארץ. הם כן צריכים להתחיל לדאוג מהעובדה שהם עברו כבר כמעט מחצית מהסיבוב הראשון ובלי ניצחון. איפה הם ואיפה הקבוצה המפתיעה של הסיבוב הראשון בעונה שעברה שדילגה בקלות מעל מכבי חיפה, בית"ר, אשדוד והפועל ת"א, עד המחזור השישי.
הפורמט שעבד כאן אשתקד, מקרטע בגלל כמה סיבות. הראשונה אין לאריה ברומטר כמו גיא בדש, שעדיין מחפש את דרכו בהפועל באר-שבע. אין לו זר כמו ג'ורדן בוטאקה שבתחילת העונה שעברה היה נהדר ובעיקר אין לו את גורם ההפתעה, שקבוצות ליגת העל לא לקחו ברצינות אז. היום היריבות עושות המון חשבון ושיעורי בית לפני הגעה לטדי למפגש עם הצד האדום של העיר.
בעוד יומיים לאריה יש דרבי ולא יהיה מתוק יותר מבחינתו לעשות סיפתח בטור הניצחונות דווקא מול בית"ר. אלא שמי שגידל המון שחקנים בחממה של קריית שלום במכבי ת"א, וחלק מהם הגיעו איתו גם להפועל ירושלים, גם אריה יודע, שניצחון מול הנמסיס הצהוב-שחור, עד כמה שיהיה (אם וכאשר) מלא בפינס וביוקרה, לא ייתן לו יותר משלוש נקודות וחילופי מקומות בטבלה עם יוסי אבוקסיס שבעצמו מתמודד עם לא מעט צרות.
נ.ב: ואם כבר תא"ל הגרי, מזלו של צה"ל שאריה הוא לא הדובר שלו. עד כמה שהוא מאמן מצוין, תקשורת תהיו בטוחים זה לא הצד החזק שלו.
