פריז סן ז'רמן יצאה להתקפת מעבר, וכשהשחקנים שלה עושים זאת, המראה המתגלה לאדם רגיל הוא של מתפרצת מהמהירות שנראו. זו הייתה הדקה ה-35 וכמו תמיד, רק שלושה שחקנים לקחו חלק ביציאה המהירה קדימה, רק שאלה חתיכת שלושה – מסי, אמבאפה, ניימאר. מולם עמדו רק שלושה שחקני מכבי חיפה – סק, בטובנסיקה, גולדברג. ובכן, אלה לא שלישיות שוות.
ואי השוויון התבטא בענק, יותר מבכל משחק אחר שראינו ממכבי חיפה בליגת האלופות, ובהפרש, אבל חשוב לומר – זו יותר פריז מאשר מכבי חיפה. יותר נכון, אלה יותר לאונל מסי וקיליאן אמבאפה מכל אחד אחר. כשמסי משחק ככה גם גדולי שחקני ההגנה בכל הזמנים לא יכולים לעצור אותו ובמשך שנים לא עצרו אותו. שני השערים של הארגנטינאי היו כמו בימים הכי גדולים שלו. לא סתם יש אמונה גדולה סביב ארגנטינה במונדיאל הקרוב, מסי אדיר העונה.
עם הגרלת שלב הבתים רובנו האמנו שהמשחקים של מכבי חיפה מול פ.ס.ז' ייראו הרבה יותר ככה מאשר כפי שקרה במשחק הראשון בסמי עופר, זאת למרות שלפחות מבחינת הירוקים היה ניסיון לשחק בדיוק אותו דבר, גם מבחינת המשימות האישיות שקיבלו שחקנים וגם בסגנון שהתבטא בניסיון ללחוץ גבוה.
פציעתו של דניאל סונדגרן היא בעיה שבמכבי חיפה חייבים לחשוב מה לעשות איתה קדימה, ובמשחק הזה הבעיה הייתה גדולה עוד יותר כיוון שגם דולב חזיזה הפצוע לא היה זמין. בכר הכניס את עבודלאי סק, ובמקביל עומר אצילי קיבל את תפקיד חזיזה – כשמכבי חיפה הייתה עם הכדור סק תפקד כבלם שלישי ואצילי רץ על כל קו ימין. פייר קורנו היה המקביל בשמאל. לאצילי התפקיד הזה בא הרבה פחות בטבעיות מאשר לחזיזה, אם כי בצד השני הוא ביצע פעולה חכמה מאוד עם ההגבהה המהירה בשער הראשון.
סגנונית, כאמור, מכבי חיפה ניסתה לחזור על פעולותיה ממשחקים קודמים. במקרים מסוימים, לא רבים, זה נראה נחמד מאוד, נניח בהתחלה, כשמשחק הלחץ הביא לחטיפה של קורנו בעמדה גבוהה, ומיד לאחר מכן לחץ אחרי איבוד כדור הביא לעוד חילוץ, של עלי מוחמד. ברוב הפעמים, הלחץ הזה עזר לצרפתים. למרות שמרקו וראטי היה מושעה, והוא המשתחרר מלחץ הטוב ביותר של הקבוצה, שחקני פ.ס.ז' יצאו שוב ושוב קדימה מול מעט שחקני הגנה. השביעייה הרגישה כמשקפת את כמות ההזדמנויות.
ברק בכר אמר בסיום שגם אם היה עושה בונקר היה מפסיד, והוא כנראה צודק. אפשר להאמין שרוב האוהדים מעדיפים לראות את הקבוצה שלהם ככה, בטח כשגם היו שני שערי זכות, ועוד ממקור לא צפוי. זה הצמד הראשון שסק כובש בקריירה שלו, אולי זה גם יהיה הצמד האחרון, והוא רשם אותו דווקא בפארק דה פראנס בליגת האלופות. נסתרות הן דרכי הכדורגל.
כשסק נשאל על הצמד שלו הוא אמר שכיף לכבוש, אבל כשחקן הגנה קשה לספוג שבעה שערים. זה ברור, לא נעים לספוג שביעייה, לא משנה מול מי, אבל התוצאה לא מורידה ממה שעושה מכבי חיפה בליגת האלופות, והראייה לכך היא המשחק בשבוע הבא: מכבי חיפה תופיע למחזור האחרון כשיש לה על מה לשחק, על המקום השלישי שמוביל לליגה האירופית. לכן, המשחק החשוב של האלופה הישראלית אתמול היה בליסבון. ניצחון בנפיקה על יובנטוס נותן לה סיכוי גם אם תסיים בתיקו מול בנפיקה בסמי עופר. במקרה כזה, הפסד ביתי של יובנטוס לפ.ס.ז' יספיק.
אז הנה, הגענו למשחק החשוב מכל, ולמרות שהתבוסה אתמול תמיד תהיה חלק מקמפיין ליגת האלופות של מכבי חיפה היא לא תהיה הזיכרון המוביל. תוצאה טובה מול בנפיקה ומקום שלישי יהפכו אותה ללא רלוונטית בכלל.