מסע"ת לקראת גמר גביע המדינה בכדורגל
(באדיבות ONE)
אותם צבעים ואותו חלום, לזכות בגביע המדינה אחרי לא מעט שנים. אוקיי, "לא מעט" זה פרק זמן יחסי. בית"ר ירושלים לא הניפה 14 שנים, בעוד מכבי נתניה מחכה 45 שנה. יש הבדל, אבל האוהדים הצעירים של שתי הקבוצות לא חוו זכייה בתואר משמעותי. הערב (20:30) בסמי עופר חצי אצטדיון יחגוג והחצי השני ימשיך לחכות.
הקבוצות נפגשו העונה פעמיים, ניצחון לכל צד, אבל היה גם משהו משותף בין המשחקים – כמות שערים גדולה, 14 כאלה בשני המשחקים יחד. שני המאמנים סוגרים בכיף על 0:1 קטן הערב, אבל לא משנה כמה פעמים הכדור ייגע ברשת, יש לשניים, יוסי אבוקסיס ורן קוז'וק, גם נקודות מקצועיות משותפות שיהיו תלויים בהן.
קרב בלימה
אוראל דגני היה, יש שיגידו עדיין, אחד הבלמים המובילים בליגה. רז שלמה הוא אחד הבלמים הטובים בליגה בעונה שמסתיימת הערב, וקיבל אפילו מקום בהרכב הנבחרת. לשניהם, שחקני ההגנה המובילים בשתי קבוצות, יש גם איבוד ריכוז קבוע פעם בערב, כזה שמסדר מצב מסוכן ליריבה. למרות שהם מהבכירים בתפקידם, אותו רגע הוא לפעמים המפחיד ביותר במשחק עבור האוהדים.
הגמר הוא אירוע מועד לפורענות. יש מתח, המשחק אולי יגיע ל־120 דקות, ואותו היעדר ריכוז יכול להיות המכריע. נתניה אוהבת להזיז את הכדור מאחור, כך שמסירה רעה היא בדרך כלל אסון. בית"ר תחווה לחץ גדול על הכדור, כך שאיבוד מסוכן כזה בהחלט אפשרי. הבלמים המובילים של שתי הקבוצות צריכים להיות מושלמים, לא רק כשהיריבה תוקפת.
מלחמת עולם בהתקפה
אי שם באוגוסט, כשנתניה הביסה את בית"ר 1:4, הבקיע איגור זלאטנוביץ' שלושער. ארבעה חודשים מאוחר יותר, כשהירושלמים גמלו עם 3:6, יון ניקולאסקו התעלה עם רביעייה. מאז עבר זמן רב. זלאטנוביץ' הוא כבר לא שחקן הרכב קבוע, ואפשר לנחש שסטניסלב בילנקי, שהצטרף בינואר, יפתח במקומו. ניקולאסקו הפסיק לחורר רשתות – מי שהיה מלך השערים של הליגה אפילו לא מסיים את העונה כמלך השערים של בית"ר.
הכובשים המצטיינים של שתי הקבוצות הם הזרים. לא רק השניים האלה אלא, כאמור, גם בילנקי, שנמצא בכושר מצוין, וכמובן פטריק טוומאסי, אולי במשחקו האחרון בנתניה, ודנילו אספרייה, אולי במשחקו האחרון בבית"ר. זו רשימת השמות שאמורים להכריע את הגמר וכולם חוו עליות וירידות העונה. מי שיבוא חד ינצח.
עניין של סגנון
לא לכל קבוצה יש מאפיין ברור, כזה שידוע לכולם, והנה לגמר הגיעו דווקא השתיים שמחזיקות בסגנונות הכי ברורים בליגה. נתניה לוחצת ללא הפסקה, מנסה להשיג את הכדור ואז לשמור אותו אצלה, ואילו בית"ר מעדיפה את הכדור אצל היריבה, לנצל את הלחץ שנגדה לטובתה, באמצעות יציאה מהירה קדימה. סגנונות מנוגדים.
מצד אחד החזקת הכדור של אביב אברהם ובוריס אינו, מהצד האחר המסירות של ירדן שועה ששולחות קדימה את אספרייה. זה מה שנראה, אבל אירוע מוקדם – שער, כרטיס אדום, אולי הארכה – יכול להוביל לכך שאחד המאמנים יצטרך להראות פרגמטיות. לא כל אחד יודע לעשות זאת.
פורשים כנפיים
מאז שהמגן השמאלי נאסים וואמו הצטרף למכבי נתניה הוא הראה יכולות התקפיות מצוינות, כולל כניסות לרחבה והרמות מדויקות, אבל העמידה ההגנתית שלו, בעיקר כששחקן יריב תוקף אותו במהירות עם הפנים לשער, לא מרשימה. אבישי כהן, המגן הימני של בית"ר, מצוין לאחרונה, אפילו קיבל זימון לנבחרת, אבל גם אצלו החלק ההתקפי הוא העיקר, בעוד בהגנה כהן לא תמיד מוצא עצמו ועוזב את המקום שבו הוא צריך לעמוד.
עכשיו השניים האלה הולכים לשחק אחד מול השני על אותו קו. שניהם יצטרפו להתקפה, שניהם ישאירו מאחוריהם שטח פנוי בהגנה. השאלה היא מי ינצח בשטח הזה, בין אם אחד מהם, על חשבון השני, ובין אם שחקני האגף שיוצבו שם – בצד אחד טוומאסי ובצד האחר רוטציה בין שועה לאספרייה. זה יהיה האגף הפעיל יותר הערב.
נפגשים באמצע
השחקן המצטיין של נתניה בחצי הגמר מול אשדוד היה איתן אזולאי. המצטיין של בית"ר בחצי הגמר מול מכבי ת"א היה טרזייה תומא. שניהם משחקים במרכז הקישור ועובדים קשה – טסים ממקום למקום, מחלצים כדורים, עובדים למען האחרים, מדביקים את העסק. ויש גם בונוס. אצל תומא הדבר בולט יותר כיוון שהוא מבקיע לא מעט שערים, ארבעה בליגה, שלישי בבית"ר אחרי אספרייה וניקולאסקו, וכמובן גם בחצי הגמר. אבל גם אזולאי הראה תרומה התקפית, בעיקר ביציאה קדימה עם הכדור.
מדובר בשחקנים צעירים – אזולאי בן 20, תומא בן 23 – שהפכו לחשובים ביותר עבור הקבוצות שלהם. חשובים בדרך לגמר הגביע, אולי אפילו לזכייה בו. רק אחד יכול.
