"הקהל הגיע מדוכדך, בחצי כוח, האנרגיות לא היו טובות אחרי שני הפסדים רצופים, מול יובנטוס וריינה. חמש הדקות הראשונות שלשום התחילו לא טוב, אבל אז הגיעה הנגיחה של פרנצדי פירו והכל התפרץ. קשה להסביר את זה, מומנטום הכי קטן מכניס את האצטדיון הזה לטירוף, וכשיש אקסטזה ביציעים – זה מקרין לשחקנים. זו הייתה המחצית הכי טובה שלנו בכל הזמנים, האוהדים דחפו אותנו בצורה שבה לא יכולנו שלא לנצח". הדובר: אחד משחקני מכבי חיפה, שעוד לא התאושש מהחוויה ב-0:2 המדהים שלשום על יובה בשלב הבתים של הצ'מפיונס.
הערב הבלתי נשכח בסמי עופר
כל מי שהיה בסמי עופר שלשום ובמשחק נגד פ.ס.ז' יכול להעיד על העוצמות האדירות שמקרין האצטדיון הזה. 30 אלף איש שמקבלים מעבר לקבוצה ברמה אירופית, גם חוויית צפייה בסדר גודל של מדינות כדורגל כמו אנגליה וספרד. והשילוב הזה בין סגל כמעט היסטורי לבין אווירה מחשמלת הופך את סמי עופר לאחד ממוקדי הבילוי המבוקשים בישראל.
לא עומדים בעומס
האצטדיון בחיפה נחנך אי שם ב-2014 והחליף את קריית-אליעזר העתיק. בשנים הראשונות הוא לא האיר פנים לירוקים, ועד לפני שנתיים דיברו בכלל בעיר על "קללת סמי עופר". אלא שבשנתיים האחרונות, עם ההצלחות והאליפויות, הפך האצטדיון לסולד אאוט – די דומה להיכל ביד אליהו במשחקי מכבי ת"א בכדורסל – רק פי שלושה. כמעט בלתי אפשרי להשיג כרטיסים למשחקים, אפילו בליגה, וכל המינויים נחטפים מראש. וכשכל כך הרבה אנשים רוצים לקחת חלק בחגיגה, אז גם תופעת הספסרים מרימה ראש.
השיא היה לפני המפגש עם לאו מסי, קיליאן אמבאפה וניימאר, כאשר כרטיסים נמכרו בשוק השחור בסכומים מטורפים שנעו בין 2,000 שקל ל-20 אלף שקל. במועדון מקבלים מאות פניות ובקשות להקצאת כרטיסים, מחיילים פצועים ועד ילדים חולים, ועושים ככל שביכולתם להגשים את החלום לכמה שיותר אוהדים – אבל קשה לרצות את כולם.
הימי קריית-אליעזר אפשרות של 30 אלף אוהדים במשחק של הקבוצה נשמעה כמו פנטזיה הזויה, היום כבר מדברים על כך שאם האצטדיון יכול היה להכיל 60 או 70 אלף איש, גם אז הוא היה מתמלא במשחקים גדולים, כמו זה נגד פ.ס.ז'. אם נשים בצד את מצוקת הפקקים ואת דרכי הגישה, אז אפשר להבין למה האוהדים מרגישים בחו"ל כשהם בסמי עופר: האצטדיון מדהים ביופיו, האקוסטיקה נהדרת, הראות מצוינת והכניסות בשערים מתבצעות בדרך כלל בצורה מתוקתקת. גם השחקנים נהנים מתנאים מעולים עם חדרי הלבשה מאובזרים בכל טוב, מקלחות משודרגות, בריכות קרח, וג'קוזי, ובקרוב ייפתח גם מוזיאון לתולדות מכבי חיפה.
"היינו באצטדיון של הכוכב האדום בבלגרד, באתונה ובליסבון – אלה הרי געש לא נורמליים, אבל איכשהו בסמי עופר ההשפעה של הקהל גדולה יותר", מעיד אחד השחקנים.
אוהדים חדשים
אגב, במועדון החליטו להציע למכירה "רק" 21 אלף מינויים כדי לאפשר לעוד כ-6,000 אוהדים לרכוש כרטיסים בודדים ולהגיע למשחקים, גם בליגה וגם בליגת האלופות. מיותר לציין שכולם נחטפים במהירות. "יכולנו למכור בקלות גם 40 אלף מינויים", אומר גורם בחיפה, "אבל אנחנו רוצים לתת הזדמנות לעוד ועוד אנשים להתחבר לקבוצה ובכך להגדיל את מספר האוהדים שלנו. לא רוצים מועדון אוהדים סגור".
גם ברק בכר, מאמן מאופק בדרך כלל, לא יכול להישאר אדיש כשהוא דורך באצטדיון: "הקסם של סמי עופר זה הרבגוניות שלו. מצד אחד יש פה תרבות חדשה, מתקן בקנה מידה אירופי לכל דבר עם איכות וחוויה לכל המשפחה. מצד שני אתה מקבל פנאטיות של אוהדים שתומכים בקבוצה ומעודדים 90 דקות, בעיקר ביציע הצפוני שמרעיש עולמות ודוחף את יתר הקהל באצטדיון להצטרף אליו. אנחנו מקבלים פידבקים מקבוצות כמו פ.ס.ז' ויובנטוס שמעידות שהן חוו משהו יוצא דופן כאן".
"כוח הרתעה"
שי שפירא, אוהד ותיק ומנוי ביציע הכסף של המועדון, חי את הקסם של סמי עופר מהרגע הראשון: "המעבר מקריית-אליעזר לא היה פשוט מבחינה מקצועית, אבל החוויה באצטדיון הביאה עוד ועוד אוהדים לרכוש מינויים, עד שהגענו לכמות של 20 אלף בכל עונה. למרות הכישלונות הקהל המשיך להגיע בהמוניו ואף לגדל דור המשך. גם היציאה מהקורונה תרמה לטירוף, אנשים היו רעבים לכדורגל אחרי שהיו סגורים בבתים. כמובן שהמהפך שברק בכר עשה במכבי חיפה הוא המפתח – וסמי עופר בתקופתו הפך למבצר אמיתי אפילו באירופה".
דויד קדוש, ממקימי אצטדיון סמי עופר, מספר על הליך התכנון: "היו דגשים חשובים לעיצוב חדר ההלבשה. למשל, רצינו שכל שחקן חדש שמגיע ועובר בפרוזדור יראה תמונות מהעבר ויבין מהרגע הראשון שהוא הגיע למועדון אירופי עם מסורת מפוארת. גם נושא האקוסטיקה זכה לחשיבות עליונה. פעם הייתה חברה שמשווקת את נושא מכירת הכרטיסים והמינויים, אבל מאז שהאצטדיון הוקם הצד השיווקי מטופל על-ידי המועדון. אפשר גם לראות את הקהל שמגיע בהמוניו והכי חשוב משפחות, נשים וילדים. פשוט חוויה אמיתית לראות את זה".