חגיגות האליפות של מכבי חיפה
(צילום: איתן גליקמן)
למרות שנראה כאילו תמיד האליפויות בכדורגל הישראלי באות ברצף, למעשה מדובר באירוע די נדיר, ובעיקר בתופעה של השנים האחרונות. הרצף המכובד ביותר שייך להפועל פ"ת, שזכתה בחמש אליפויות רצופות בין השנים 1959-1963, ורק בתחילת שנות האלפיים הצליחה קבוצה להשלים רצף של שלוש אליפויות – הייתה זו מכבי חיפה (2004-2006).
האימפריה מכה שלישית: האליפות של מכבי חיפה - כתבות נוספות
מכבי ת"א החזירה את השושלות לאופנה לפני עשור עם שלוש אליפויות רצופות (2013-2015) ומאז נראה שבישראל שושלות קמות, נופלות, ומוחלפות. הפועל באר-שבע עשתה זאת מיד אחרי מכבי ת"א, הצהובים החזירו את התואר ושמרו עליו פעם אחת, ומכבי חיפה סוגרת עשור של רצפים עם אליפות שלישית. הגיע הזמן לשאול איזה רצף היה מרשים יותר. לצערנו, לא נוכל להתייחס בהשוואה זו להפועל פ"ת האגדית (זמנים אחרים וכדורגל אחר). בין השאר, מותר ואף רצוי להשוות. ומי לדעתכם השושלת הגדולה מכולן בשנות האלפיים? ענו בתגובות.
הדומיננטית ביותר
מכבי חיפה של תחילת שנות האלפיים משאירה לכל הקבוצות הללו אבק. הסיפור מתחיל עם הקבוצה של אברם גרנט שזכתה בשתי אליפויות רצופות, ורק בגלל הפרש שערים הירוקים לא זכו באליפות שלישית ברציפות עם יצחק שום על הקווים ב-2002/03. רוני לוי מונה כדי להחזיר למכבי חיפה את התואר וזכה בשלוש אליפויות רצופות בהן למכבי חיפה לא הייתה באמת יריבה.
עם שחקנים כמו רוברטו קולאוטי, עידן טל, יניב קטן ומיכאל זנדברג הירוקים שלטו בליגה. רוני לוי ספג ביקורות רבות על סגנון המשחק ההגנתי שלו וכולם זוכרים את השלט "אליפות בלי מאמן". זה לא באמת משנה. כל קבוצה הייתה חותמת על דומיננטיות כזאת. רק כניסתו של ארקדי גאידמק ומעבר ישיר של מיכאל זנדברג ואריק בנאדו (ולאחר מכן גם עידן טל) לבית"ר ירושלים עצרו את הירוקים וסיימו את תקופת הזוהר. גאידמק נאלץ להשקיע מאות מיליוני שקלים כדי לסיים את השושלת.
המצליחות ביותר באירופה
כאן עולה שאלה מעניינת: מה יותר מרשים, הגעה לשלב הנוקאאוט בליגה האירופית או עלייה לשלב הבתים בליגת האלופות? בהתחשב בהישגים הדלים של הישראליות באירופה, התשובה בכלל לא פשוטה. מכבי ת"א 2013/14 והפועל באר-שבע 2016/17 עשו קמפיין אירופי מאוד מכובד וזכו באליפויות הכי מרשימות שלהן בשושלת. לעומתן, מכבי חיפה הגיעה לליגת האלופות, וניצחה את יובנטוס הגדולה באחד הניצחונות הכי גדולים של קבוצה ישראלית אי פעם.
מצד שני, קשה לשכוח גם את התבוסות הקשות 7:2 לפריז סן ז'רמן בחוץ ו-6:1 לבנפיקה בסמי עופר, ושבאר-שבע ומכבי ת"א היו דומיננטיות יותר באותן אליפויות ממכבי חיפה הנוכחית. אולם מכבי חיפה שברה את הנאחס ועשתה היסטוריה בהיותה האלופה הישראלית הראשונה שהשתתפה בליגת האלופות באותה עונה. לא פשוט להכריע בנושא הזה. מכבי חיפה של רוני לוי, אגב, זכורה באירופה בגלל אותו הפסד אומלל לרוזנבורג ברמת-גן, שמנע מקבוצתו כרטיס לליגת האלופות.
ההתקפיות ביותר
בניגוד מוחלט לשושלת של רוני לוי, ברק בכר שיחק כדורגל שאוהדי מכבי חיפה מאוד אוהבים לראות. כדורגל התקפי ודומיננטי שלא מסתפק ב-0:1 קטן, לפעמים זה עלה ביוקר (כמו בתבוסות בליגת האלופות) אבל בדרך כלל זה השתלם.
בעונה שעברה כבשה מכבי חיפה של בכר 79 שערים, הפציצה שישיות וחמישיות ונתנה הצגות לאורך העונה. היחידה שהתקרבה אליה הייתה דווקא מכבי ת"א באליפות הראשונה אחרי עשור (2013) שכבשה 78 שערים. העונה, מכבי חיפה כבשה פחות (71 עד כה), אולם היה לה את ליגת האלופות על הראש אז אפשר להבין.
הכי מפתיעה
במהלך השושלת שלה, הפועל באר-הייתה בנחיתות כלכלית מול מכבי ת"א. לפי פרסומים שונים, התקציב שלה היה אפילו יותר נמוך ממה שהעמידה מכבי חיפה באותן עונות, מה שהופך את השושלת שלה למפתיעה ביותר והרומנטית ביותר. באליפות הראשונה אף אחד לא האמין שהיא תשבור בצורת של 40 שנה ובאליפות השנייה רבים היו בטוחים שמכבי ת"א תחזיר אליה את התואר. זה לא קרה. מכבי חיפה ומכבי ת"א נהנו מכיסים יותר עמוקים בכל השושלות שלהן, בעוד באר-שבע הייתה האנדרדוג המושלם. היא גם לא הייתה קבוצת צמרת קבועה לפני האליפויות וכאמור לא זכתה בתואר במשך ארבעה עשורים. מאוד מרשים.
הזרים הכי טובים
למכבי חיפה 02/03 הייתה כנראה את מצבת הזרים הכי גדולה בכל הזמנים, אבל לא בקבוצה הזאת אנחנו עוסקים אלא בקבוצה של רוני לוי, שהיו לה את חאבייר דירסאו, גוסטבו בוקולי ורוברטו קולואטי הנהדרים. רק באר-שבע של 2016/2017 יכולה להתחרות בשלישייה הזאת עם מיגל ויטור, אובידיו הובאן, ג'ון אוגו ומעל כולם טוני ווקאמה, הסיוט של כל מגן בישראל. קשה להכריע, אבל בגלל ההצלחה של באר-שבע באותה עונה והמאבק העיקש מול מכבי ת"א – ניתן את היתרון לאדומים מהנגב. בנקודות.
הכי משפיעה
את השפעתה של השושלת של מכבי ת"א אנחנו מרגישים עד היום, עשור מאז האליפות הראשונה שבאה אחרי בצורת ארוכה. רבים גיחכו על המודל הזר בראשות המנהל המקצועי ג'ורדי קרויף. עד אז רוב המאמנים הזרים נכשלו כאן והסברה הייתה ש"הם לא יכולים להבין את המנטליות של הכדורגלן הישראלי". צחקו גם על התפקיד מנהל מקצועי, והיום כל קבוצה רוצה אחד כזה כי מבינים את החשיבות של התווית דרך. מכבי ת"א לקחה שלוש אליפויות עם שלושה מאמנים שונים, בזכות העבודה היסודית של קרויף. אחד מהם, פאולו סוזה, היה רק עונה אחת ונחשב לאחד מגדולי המאמנים שהיו בישראל. היום אף אחד לא מרים גבה כאשר מאמנים זרים מוזכרים כמועמדים להחליף את ברק בכר במכבי חיפה, שגם יש לה מנהל מקצועי – אותה פונקציה שכולם צחקו עליה.
המאמן הטוב ביותר
למישהו יש בכלל ספק שזה ברק בכר? האיש שאחראי לשתי שושלות (בבאר-שבע ומכבי חיפה), ששבר לאדומים מהנגב בצורת של 40 שנה ללא תואר והפך אותה לאימפריה, שהחזיר לאוהדי מכבי חיפה את הצבע ללחיים אחרי עשור של כישלונות חוזרים ונשנים. האיש שהיה שם בניצחון הכפול של באר-שבע על אינטר, ניצח פעמיים את אולימפיאקוס (עם שתי הקבוצות), וניצח בליגת האלופות את יובנטוס. מאז דרור קשטן לא היה מאמן שהשפיע כל כך על שתי קבוצות.
