מלחמת "חרבות ברזל" פגעה בכל המדינה, כולל בספורט שעושה צעדים ראשונים בדרך חזרה לשגרה - גם אם בכדורגל אין עדיין קהל ביציעים ובכדורסל יש מגבלה של עד 1,000 איש באולם. הקבוצות מתחילות להיכנס לעניינים, אבל אלה שמגיעות מיישובי קו העימות, בדרום ובצפון, חוות את הקשיים הגדולים ביותר ולא מצליחות בינתיים להדביק את הפער מכל היתר.
מ.ס אשדוד הייתה קבוצת הכדורגל האחרונה בליגת העל שחידשה את האימונים, קריית-שמונה מתאמנת ומארחת במרכז הארץ, הפועל גליל-עליון בכדורסל הורשתה אמנם השבוע לארח בכפר-בלום, אבל זו הייתה חוויה מפוקפקת והיא ככל הנראה הייתה חד-פעמית (לפחות בתקופה הקרובה), ואילו אליצור אשקלון מקווה שתוכל לחזור בקרוב לארח באולמה הביתי, שנפגע מארבע רקטות ועובר בימים אלה שיפוצים.
מ.ס אשדוד | רצים למיגונית, רגע לפני משחק: "מנסים להתנתק כמה שאפשר"
מ.ס אשדוד היא קבוצת ליגת העל שנפגעה הכי הרבה מהמלחמה, ולא במקרה ג'קי בן-זקן היה אחד הדוברים הבולטים ביותר נגד חידוש המשחקים, כולל איום בפנייה לבג"ץ.
אשדוד הייתה אחת הערים המטווחות ביותר בארץ, השישית במספר הרקטות, מה שהשפיע משמעותית על פעילות הקבוצה. כל הזרים והמתאזרחים שלה עזבו את הארץ ועבר זמן רב עד שחזרו, האימונים הושבתו, ותחילה נאסר עליה לארח באצטדיון הי"א בגלל היעדר מרחבים מוגנים מספקים. כל זה פגע בקבוצה, שגם ככה פתחה את העונה בצורה מקרטעת עם שתי נקודות בלבד בחמישה משחקים.
13 צפייה בגלריה
המיגוניות שהוצבו השבוע באצטדיון הי"א באשדוד. באותו היום הן כבר נכנסו לשימוש
(צילום: יאיר שגיא)
13 צפייה בגלריה
שעות ספורות אחרי האזעקה, שחקני אשדוד כבר חגגו את הניצחון על הפועל ת"א
(צילום: יאיר שגיא)
בזמן שרוב הקבוצות חזרו להתאמן, הסיפור של אשדוד היה אחר. באחד האימונים תפסה אזעקה את השחקנים ואת אנשי הצוות המקצועי, ולאחר שיצאו מהמרחב המוגן התגלו רסיסי רקטה על הדשא. באותו רגע הוחלט להקפיא את האימונים לכמעט חודש וחצי. כשהתחדשו, המאמן אלי לוי נאלץ לארגן את הקבוצה בתנאים לא רגילים ובהרכב חסר מאוד, כאשר לא כל הזרים חזרו לארץ, ומי שכן חזר - לא היה בכושר משחק. התחושות במועדון היו חצויות: מצד אחד רצון גדול לשוב לכדורגל, מצד שני קושי בקיום שגרה רגילה.
בסופו של דבר פתיחת הליגה נדחתה בשבוע, אבל אירועי המלחמה לא הרפו מהקבוצה. עם החזרה לליגה אשדוד יצאה למשחק חוץ מול בני-ריינה באצטדיון גרין, אבל זמן קצר לפני שריקת המשחק נשמעה אזעקה באזור הצפון, כולל בנוף הגליל, בה נמצא האצטדיון. שלושה ימים לאחר מכן אירחה אשדוד את הפועל ת"א, וקיום המשחק התאפשר רק לאחר שבאצטדיון הוצבו שש מיגוניות, על פי דרישות פיקוד העורף. המיגוניות האלה נכנסו לשימוש שעות ספורות לאחר הצבתן, כאשר שחקני שתי הקבוצות נאלצו להיכנס אליהן עם הישמע אזעקה בעיר, זמן קצר לפני פתיחת המשחק.
מבחינת מקצועית אשדוד לא ניזוקה, כשליקטה ארבע נקודות בשני המחזורים האחרונים, אבל המאמן מיישר קו עם בן-זקן. "אני חושב שמיהרו לחזור לפעילות, בטח בכדורגל שהוא משחק של קהל", אומר לוי. "אני יודע שיש פה הרבה דברים מעבר והיה חשוב לאחראים לחזור לעניינים, אבל אני חושב שהיו יכולים לחכות עוד קצת. אצלנו המצב רגיש במיוחד, זה מקום שמטווח יותר. לצערי כבר התרגלנו לסיטואציה, וזה הכי גרוע. אנחנו באים לעשות את מה שאנחנו אוהבים ומנסים להתנתק כמה שאפשר, אבל לפעמים האזעקות תופסות אותנו באמצע. אנחנו עוצרים, הולכים למרחב מוגן וחוזרים לפעילות שלנו".
13 צפייה בגלריה
"משלוח מעזה". הסטורי של אריאל הרוש שבו הראה את רסיסי הטילים שנחתו במגרש האימונים של אשדוד
(מתוך עמוד האינסטגרם של אריאל הרוש)
"קשה לתאר במילים, זו תקופה קשה", מוסיף השוער אריאל הרוש. "כדורגל זה משהו משמח שנוגע באנשים, אבל כשחזרנו לאימונים עדיין אי-אפשר היה לשמוח, כי גם כשמתאמנים הלב עם החטופים והחיילים שנלחמים, וכל פרסום על הרוגים זה עוד דקירה בלב. אנחנו מנסים להתנתק כמה שיותר, כי בסופו של דבר החיים חזקים מהכל, אבל זה קשה מאוד. אנחנו מתאמנים ומנסים לשמור על מורל גבוה עד כמה שאפשר, אבל זה לא כמו לפני המלחמה. אם נגיד את האמת, הכדורגל זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו".
הבלם הסקוטי קלארק רוברטסון מוסיף: "כשחזרתי לישראל לפני שבועיים, לא ידעתי למה לצפות. מעולם לא שמעתי אזעקה לפני כן. ברור שזה לא נורמלי לשמוע את האזעקות ולמצוא מחסה, אבל החיים כאן די נורמליים לדעתי. לחוות אזעקות לפני משחקים זה לא משהו שחשבתי שיקרה בקריירת הכדורגל שלי, אבל באופן כללי אני מרגיש בטוח".
קריית-שמונה | נדודים במרכז הארץ: "אפילו כביסות אנחנו עושים בבתים של שחקנים"
קריית-שמונה ירדה בסיום העונה שעברה ללאומית אחרי 13 שנים רצופות בליגת העל, שבמהלכן זכתה בכל תואר אפשרי: אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו ואלוף האלופים. התוכנית הייתה לחזור במהירות לליגה הבכירה, אבל המלחמה הכניסה אותה לסיטואציה לא פשוטה. תושבי העיר, שנמצאת במרחק נגיעה מגבול לבנון, פונו מבתיהם והשחקנים נאלצו לנדוד למרכז הארץ כדי להמשיך בשגרת אימונים ומשחקים.
זה לא פגע מבחינה מקצועית בקבוצה, שמאז חידוש הלאומית ניצחה בכל שלושת משחקיה בלי לספוג והגדילה את הפער מהדולקות אחריה בטבלה. את משחקיה הביתיים היא מקיימת בנתניה, והאימונים נערכים בכל פעם במקום אחר, בין היתר בחדרה, כפר-יונה, בית הנבחרות בשפיים ורעננה.
13 צפייה בגלריה
"זו מציאות קשה. הקבוצה צריכה את הבית שלה, את חדר הווידיאו, את מגרש האימונים, את המשרדים". המנכ"ל יוסי אדרי
(צילום: אלעד גרשגורן)
13 צפייה בגלריה
מאזן מושלם מאז חידוש הליגה הלאומית - ומקום ראשון. שחקני קריית-שמונה
(ראובן שוורץ, ONE)
חלק מהשחקנים לנים בבתיהם במרכז הארץ, ותושבי הצפון מביניהם מתאכסנים במלון בהרצליה. המנכ"ל יוסי אדרי נמצא עם משפחתו בקיבוץ ליד טבריה ועושה יום-יום את הדרך לאימונים במרכז, ואילו הדובר ויד ימינו עדי פרג' עבר לגור בינתיים במרכז.
אדרי מספר על התקופה המאתגרת: "אנחנו מטיילים בין מגרשים, זה לא פשוט בכלל לקיים שגרה כזו. אני לא בוכה חלילה, זו מציאות קשה לכל עם ישראל, אבל גם לקבוצת כדורגל. הקבוצה צריכה את הבית שלה, את חדר הווידאו, את מגרש האימונים, את המשרדים. אפילו כביסות אנחנו עושים בבתים של שחקנים, מעבירים ציוד מרכב לרכב. אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה, אבל לא מתבכיינים ולא מחפשים תירוצים. גם מבחינה אישית אנחנו לא בבית, כל אחד זרוק במקום אחר, עם מערכות חינוך שונות לילדים".
כמו כולם, אדרי לא רואה את סוף המערכה, אבל מבהיר כי מטרות הקבוצה לא השתנו: "אנחנו קבוצה חזקה, נעמוד במטרות גם במציאות הזו".
במהלך המלחמה החתימה קריית-שמונה את אחד הזרים הכי נוצצים שנחתו בליגה השנייה בשנים האחרונות, הקמרוני ג'ורג' מנדז'ק, אקס מכבי חיפה. הוא בכלל נרתם לגייס ציוד למען חיילי צה"ל, מבלי שהייתה לו קבוצה, ואז החליטו במועדון לצרף אותו לסגל. בקריית-שמונה משבחים את החוסן המנטלי של השחקנים בכלל והזרים בפרט, שאף אחד מהם לא חושב לרגע לעזוב בגלל המצב. "לפני שאנחנו בוחרים שחקנים אנחנו בוחרים בני אדם", מסביר אדרי. "כולם פה ביחד, מחבקים אחד את השני".
13 צפייה בגלריה
"לשחקנים אין מנטליות ישראלית, פשוט דממה. לא בוכים ולא מתבכיינים, עובדים". המאמן שי ברדה
(צילום: אלעד גרשגורן)
גם לשי ברדה לא קל לאמן קבוצה בלי בית: "כבר עברנו בשישה מגרשי אימונים. המצב מאוד קשה, כי יש שחקנים שמגיעים מהצפון, מאיכסל ומנצרת, ויש כאלה מהמרכז. הרבה פעמים אתה מקבל מגרשים בשעות לא שעות, לשחקנים אין סדר יום קבוע, הם לא ישנים בזמן ולא אוכלים בזמן. באוטו שלי יש מיטות מסאז', לשחקנים יש קונוסים, ערכת הווידאו מטיילת מרכב לרכב.
"המזל שיש פה חומר אנושי נדיר, המעטפת המנהלתית עובדת 24 שעות ביממה למען המועדון כדי לתת תחושה שלא חסר כלום. לשחקנים אין מנטליות ישראלית, פשוט דממה. לא בוכים ולא מתבכיינים, עובדים. אווירה יוצאת דופן, שילוב בין צעירים לבוגרים, ועד עכשיו זה הולך ברוך השם. עבדתי במועדונים גדולים כמו בית"ר ירושלים ומכבי נתניה, ופה יש חבר'ה עם מחויבות גבוהה שלא נתקלתי בה. כל אסיפה לפני משחק מסתיימת במשפט: 'אנחנו יוצאים לייצג את התושבים המפונים ואת הצפון, ולנצח בשבילם'".
לברדה יש גם מילים טובות בעיקר על הקפטן שלו: "בקריית-שמונה משחק הבלם הכי טוב בישראל, אעיד חבשי, המנהיג שלנו שאחראי על האפס תלונות ובכיינות".
הבעלים איזי שרצקי ממעט להתבטא בתקופה האחרונה, אבל הסכים לומר: "אני מתמודד עם המצב כמו כולם, זה לא פשוט לאף אחד".
הפועל גליל-עליון | בלי זרים והמנהלים במילואים
בהפועל גליל-עליון חשבו שאישור פיקוד העורף לחזור לשחק בכפר-בלום, ללא קהל, בשונה משאר הקבוצות בליגה, יעזור לעדן את המצב שבו נמצאת הקבוצה מאז פרוץ המלחמה. כשהמערכה גלשה לחזית הצפונית, הקבוצה של ברק פלג התפצלה: השחקנים הישראלים פונו לבית מלון במרכז הארץ, ואילו הזרים עזבו לקפריסין. עם הדחת הקבוצות הישראליות מהיורופקאפ, כל שלושת הזרים נטשו יחד את המועדון – שנותר עם סגל מקומי בלבד. גם מאמן הכושר היווני-סרבי, קוסטאס סטרטקיס, עזב בגלל המצב.
בנוסף, הפיזיותרפיסט לירן גורביץ' משרת כבר יותר מחודש וחצי במילואים, וגם היו"ר טמיר אברהמס, המנכ"ל ניר וסרמן ואפילו המאמן ברק פלג, בוגר סיירת מטכ"ל, מחלקים את זמנם בין השירות הצבאי לפעילות הספורטיבית.
עירוני נס-ציונה אכן הגיעה השבוע להתארח באולם בכפר-בלום, והיה אפילו משחק מרתק שהסתיים בניצחון האורחים אחרי הארכה, אבל המציאות לא הרפתה. זמן קצר לפני פתיחת המשחק נשמעו מספר אזעקות, ואנשי שתי הקבוצות נאלצו לתפוס מחסה במרחב המוגן. לאור הקרבה לגבול לבנון, היו להם רק 15 שניות לעשות את זה. הדי הפיצוצים היו חזקים במיוחד, ואפילו השחקנים הישראלים הביעו חשש להישאר באזור. גליל-עליון התייצבה למשחק עם זר אחד בלבד שאותו הצליחה להחתים ברגע האחרון, ג'יימס פלדין בן ה-35.
13 צפייה בגלריה
שחקני הפועל גליל-עליון ועירוני נס-ציונה במקלט באולם בכפר-בלום בזמן האזעקות בצפון
(צילום: באדיבות הפועל גליל-עליון)
אחרי החוויה הלא נעימה הגיעו במועדון למסקנה שבלתי אפשרי להמשיך לארח בכפר-בלום, וכך גליל-עליון מוצאת עצמה בבעיה חמורה. היא הייתה אמורה לארח בחולון, שם התאמנה בשבועיים האחרונים, אך כעת הדבר לא יוצא לפועל. לפני כן הציעה להם מינהלת הליגה להשתמש באולם האנרבוקס בחדרה כבית חלופי, ואת האימונים לערוך בהרצליה. במינהלת עדיין מנסים לעזור לקבוצה, וביום חמישי נסעו נציגיה לצפת כדי לבדוק אם אפשר לאשר את האולם בעיר למשחקי הבית הקרובים.
"אם המצב יימשך ככה, גליל לא תוכל לשרוד ולסיים את העונה", אמר גורם במועדון. "שחקנים זרים לא מוכנים כרגע לבוא, ואנחנו לא יודעים איפה נתאמן בשבוע הבא או היכן נקיים את משחק הבית הבא".
בשבת תתארח הקבוצה אצל הפועל ת"א. לאור מצבת השחקנים החסרה מבינים במועדון שאין להם סיכוי לנצח, ולא משנה אם הקבוצות הגדולות יגיעו בסגלים חסרים, מחוזקות בשני זרים בלבד או אפילו ללא זרים בכלל. לכן, כבר יותר משבועיים מבקשים שם מקבוצות הליגה לנהוג בסולידריות ולדחוף למהלך של ביטול היורדות העונה. עד כה, המאמצים שלהם לא נשאו פרי.
אליצור אשקלון | האולם חטף ארבע רקטות: "אנחנו כבר מנוסים"
באשקלון נשמעו עד עכשיו יותר מ-280 אזעקות ונורו לעברה כ-1,300 רקטות, שארבע מהן פגעו בסביבת אולם הכדורסל בעיר וגרמו לנזק רב, שמתוקן בימים אלה. אליצור אשקלון מהליגה הלאומית לא התאמנה בכלל במשך שלושה שבועות מפרוץ המלחמה. שני הזרים שלה הסכימו תחילה להישאר בישראל עד שיתברר המצב ובהמשך עברו להתגורר במרכז, אבל בסופו של דבר עזבו. שני המתאזרחים, שהמריאו לארה"ב, הסכימו לחזור עם חידוש המשחקים ושוכנו בכפר המכבייה. השחקנים הישראלים העדיפו להישאר בבתים שלהם במרכז הארץ.
באחד הימים הראשונים של המלחמה, כשעוד התגורר באשקלון, האזעקה תפסה את הזר בראדלי וולדאו כששהה עם אשתו ובנו מחוץ לבית. אשתו תיעדה אותו בטלפון כשהוא עומד ומגונן עליהם בגופו, בזמן שהיא מנסה להרגיע את הילד אך בוכה בעצמה. הסרטון הפך ויראלי ברשתות החברתיות אחרי שהופץ עם מסר שקרי שבו נכתב: "חמאס חוטפים אמא עם התינוק שלה". בני המשפחה הופתעו לגלות שהפכו לכוכבי פייק ניוז ואמרו לאחד מאנשי הקבוצה: "חבל שהפכנו למפורסמים בנסיבות האלה".
13 צפייה בגלריה
"צריך להגיד את האמת: עדיין נופלים פה טילים". נזקי אחת מפגיעות באשקלון
(צילום: Menahem KAHANA / AFP)
כמה ימים אחר כך, כשהמשפחה כבר שהתה במרכז, בקבוצה אמרו להם כי עדיף שיטוסו לפולין, וכך הם עשו. בני המשפחה השאירו באשקלון את כל תכולת הדירה וחפציהם האישיים, ו-וולדאו כתב להנהלת המועדון: "אחזור בקיץ לקחת את החפצים שלי. אולי גם אוכל לחזור בעונה הבאה לשחק אצלכם, כי באמת אהבנו את הקבוצה ואת ישראל. אנחנו מתפללים לשלום כל עם ישראל, אוהבים אתכם".
"בהתחלה היו באשקלון 300-200 טילים כל יום, היה מן עשן שחור בשמיים וזה היה מחריד", מספר היו"ר מיקי שרביט. "לא ידענו לאן המדינה הולכת, אז ישר אמרתי לזרים שיסעו. זה עצוב מאוד. אנחנו כאן לשם הספורט והתרבות, זה דבר שאנחנו כל כך אוהבים, ולא נעים לראות את העיר מוכה וחבולה. הזרים שולחים לי כל הזמן הודעות שהם מאוד מתבאסים מכך שהכל נגמר ככה במכה אחת. זה זעזוע עמוק. האמת שאנחנו כבר מנוסים לצערי, חמש עונות אנחנו בליגה הלאומית ולא הייתה שנה אחת בלי סבב טילים. עברנו תקופות לא פשוטות".
הקבוצה מתאמנת כבר יותר מחודש בהיכל קבוצת שלמה בת"א. שני המחזורים הראשונים בלאומית נערכו בארבעה אולמות נייטרליים, ואשקלון ניצחה במשחקים שנערכו בירושלים ובחדרה, אבל את משחק הבית הקרוב היא אמורה לארח בת"א.
"אני מאוד מקווה שזה יהיה המשחק האחרון שנארח מחוץ לאשקלון", אומר שרביט, "אבל צריך להגיד את האמת: עדיין נופלים פה טילים. הקבוצה כולה ביחד בת"א יחד עם המאמן, אז זה פחות פגע בנו מבחינה מקצועית, אבל המצב פוגע בעיר ובאוהדים. הרי בשביל מי אנחנו משחקים? בגלל זה אני משתדל להחזיר כמה שיותר מהר את המשחקים לאשקלון. בהתחלה התנגדתי לחזור לשחק, כי למי יש חשק לכדורסל ולספורט? יש לנו חטופים וחיילים בעזה, טילים על הראש. אבל השבוע הוצאנו אוטובוס של אוהדים שלנו למשחק, וזה נתן להם שמחה והתרעננות".
פורסם לראשונה: 12:25, 08.12.23
