מי שצורך את הכדורגל הישראלי רק דרך המשחקים המרכזיים בליגת העל וקצת מהנבחרת, עלול לחשוב שהענף מתנהל בסך הכל בסדר. יש קהל, יש מאמנים מקצועיים, יש לוח יפה שאלי גוטמן מזיז עליו מגנטים, יש את עומר אצילי שמפציץ שער מרהיב במשחק עונה, יש דרמות ומדי פעם יש אפילו קצב לא רע.
אבל לפעמים משחק עונה הוא רק וילון, מסכת איפור צבעונית שמסתירה את הכיעור שמתחת. כי כדורגל ישראלי זה הרבה מעבר למכבי חיפה מול הפועל באר שבע או ליגת העל בכלל. מאחורי הווילון יש מנהרה אפלה שבה מאמן הפועל ראשל"צ, איסמעיל עאמר, חוטף מכות בסוף המשחק משני אנשים שקשורים איכשהו ליריבה א. ס אשדוד ואיש לא מבין מה הם בכלל עושים על הדשא. אבל הם שם, כי ככה זה כדורגל, כי מי באמת מקפיד, כי אין הנחיה שקריצה קטנה לא יכולה לעקוף, כי ככה זה בלאומית ומה אתה כזה כבד, כי למי בכלל אכפת.
אבל הפעם מעל המנהרה הייתה מצלמה, אז כולם ראו את הכיעור, אז מישהו היה חייב להתייחס. הזדעזעתם? יופי. זה בטח יחזיק לפחות 48 שעות, העצורים יובאו להארכת מעצר, הם יקבלו עונש מגוחך וכולנו נחזור למגנטים של גוטמן. או כמו שאומר המאמן הלאומי לשעבר: באק טו פוזישן.
ובפוזישן של חובב הספורט הממוצע – ומה שבעייתי הרבה יותר: גם של קברניטי הכדורגל הבכירים – הכדורגל היותר רחב, זה שקורה ביומיום, בחיים עצמם, מוסתר מאחורי הווילון הכאילו נוצץ. כי מי שקצת הציץ יודע ששם הריקבון מתפשט. קומבינות, בעלים מפוקפקים שלאף אחד אין חשק לחקור, עסקנים נכלולים, כספי עירייה שלא באמת מפקחים לאן הם מגיעים, סוכני שחקנים בוחשים וגם אלימות. אבל היי אחי, זה כולה כדורגל, כולה ליגה נמוכה. אז אומרים שיש מכירות בליגה הלאומית. אז מה? גזירת עולם חביבי. בוא, אולי תגזור בעצמך איזה קופון. ארבעה גולים מוזרים בעשר דקות? מה רע לך קצת דרמה.
כשאיל ברקוביץ שימש כבעלים (עוד מושג בעייתי) של הפועל פ"ת ופתאום צעק "מכירות! מכירות!" הארץ (זו של הכדורגל) רעשה למשך יום או יומיים. הבוס הנסער דרש שזה יפתח מהדורות וזה מה שקרה. אבל זה בדיוק העניין. ברקוביץ' הוא מהצד הנכון של הווילון, ובאותו מקרה הוא הרגיש הקורבן, לכן הרעש הגדול. נציג הקצפת של הכדורגל הישראלי עמד קרוב לשלולית, קלט את הבלוף והריקבון וכל הלכלוך ניתז לו ישר לפרצוף. כשברקוביץ' חטף - או לפחות הרגיש שחטף - הוא צעק בקול ומתוקף מעמדו והפריבילגיה, אנשים נאלצו להקשיב. עכשיו נסו לדמיין את איסמעיל עאמר דורש שיפתחו בשבילו מהדורות.
ברקוביץ' ועאמר חשובים כדוגמה, אבל הם לא הסיפור. הסיפור הוא הלכלוך שנוח לרבים להסתיר ולהדחיק, זה שפוגע בכדורגל הישראלי בשדרה הרחבה שלו, שמתחילה במחלקות הנוער ומגיעה עד לליגות הבוגרים הנמוכות והבכירות יותר. כל עוד יו"ר ההתאחדות אורן חסון ויו"ר המינהלת ארז כלפון לא יקרעו את הווילון, יסתכלו אל תוך המנהרה האפלה ויכניסו את הידיים שלהם עמוק אל תוך הבוץ, כל עוד המשטרה ובתי המשפט לא יירתמו בכל הכוח, וכל עוד התקשורת לא תחקור ותעשה את עבודתה, הכדורגל שלנו ימשיך להתבוסס בביצה רוחשת קומבינות שמסריחה למרחוק.
