כאשר הכדורים של הדרג השני בהגרלת מוקדמות היורו הלכו ואזלו, נותרו לישראל שתי אופציות בלבד – שווייץ ופורטוגל. אנשי השיווק של ההתאחדות היו מוכנים עם האצבע על אופציית השליחה של הציוצים הנרגשים בסגנון "מחכים לך, רונאלדו", ומעריצים התחילו להקים מאהל ביציאה הצדדית של נתב"ג כדי שהפעם לא יבריחו להם אף אחד מהצד. יצא לנו שווייץ.
ישראל היא אולי הנבחרת הטובה באירופה בדבר אחד מובהק – הגרלות. חוץ ממקרה אחד או שניים, למשל ספרד ואיטליה במשותף, אנחנו מקבלים את הבתים הנוחים ביותר. הבעיה מבחינת ההתאחדות היא שגם מדובר, ובצורה קיצונית, באחד הבתים האפורים והמשמימים ביותר שנשלפו אי פעם על במה של אופ"א או פיפ"א, ולא יהיה קל למכור לקהל איזה מפגש הזוי עם בלארוס, אבל הנקודה הזו פחות חשובה. ישראל נמנעה מכל המלכודות הגדולות שחיכו בדרגים הנמוכים יותר, וצריכה לבוא בראש נחוש – לא ניקח אף יריבה בקלות, אין לנו את הפריבילגיה הזו בתור נבחרת שאף פעם לא שיחקה ביורו, אבל מותר ורצוי לסמן את העלייה האוטומטית לאליפות אירופה כמטרה ברורה. אסור לחשוב על גלגל ההצלה של המקום בפלייאוף, כי הזינוק לדרג 2 שירת אותנו מצוין וההגרלה הזו עשויה להיות הזדמנות בלתי חוזרת.
בואו נוציא לרגע את שווייץ מהמשחק, למרות שבבית ניתן להוציא ממנה נקודות: היא אחת הנבחרות החזקות באירופה כיום, כזו שלא תמיד נוצצת אבל קשה מאוד לשחק נגדה. היא אמורה לפרק את הבית הזה לגורמים. צריך לחשוב על שש נקודות מול אנדורה, למרות המגרש החובבני והמאתגר שלה שעושה צרות לכל אורחת, עוד שש מול בלארוס החלשה – בעיקר אם לא תוכל לארח בביתה בגלל הסנקציות של אופ"א, ואז לחשוב על ארבעת המשחקים הקריטיים מול רומניה וקוסובו.
רומניה היא נבחרת פחות או יותר ברמה של ישראל, בטח לא עדיפה, שכבר שנים רבות לא מוצאת דור זהב חדש. יש לה כישרונות גדולים כמו קשר ריינג'רס יאניס חאג'י, הבן של גיאורגי הענק, אבל רוב הלגיונרים משחקים בקבוצות קטנות יחסית באיטליה ואין שם עומק, אלא בעיקר הרבה שמות של פוטנציאלים שנתקעו בדרך.
קוסובו היא סיפור מעניין, מאחר שהצליחה למשוך אליה בני מהגרים שכבר ייצגו נבחרות אחרות וקיבלו אישור לעבור ברגע שקיבלה עצמאות. חלק גדול מהסגל גדל בשווייץ, ויזכה לדרבי מיוחד מול הנבחרת הבכירה בבית, כשהמגן הימני פלורנט האדרגיונאי, לדוגמה, אפילו ערך הופעה אחת במדים הלאומיים שלה. בניגוד לרוב הנבחרות בבית, קוסובו היא זו שבקו עלייה מתמיד, התקדמה מהדרג האחרון בו שובצה עם הקמתה. שילוב של מנטליות ספורטיבית יוגוסלבית ושחקנים שקיבלו הכשרה מילדות במדינות כדורגל חזקות הופך אותה לכוח עתידי מסקרן. היא עדיין לא שם, אבל היא יכולה לחלום בקמפיין מושלם על המקום השני, זה לא מופרך – אבל זה עובר דרכנו.
חשוב מאוד להיזהר, ממש כמו מכבי חיפה. לאורך כל השבוע האחרון אני שומע אנשים סביבי שמשוכנעים שהירוקים ינצחו את יובנטוס השבוע, ונראה לי שזה עלול לחלחל בצורה רעה מאוד אל השחקנים. קצת צניעות, גם ביכולת פחות מרשימה, זו עדיין יובנטוס נגד קבוצה מישראל. על אותו עיקרון, אולי הבית הישראלי נראה משעמם בצורה יוצאת דופן על הנייר, עם נבחרות לא מפחידות, אבל עדיין צריך לעבור אותן ולא להתחיל לפתוח שמפניות על סמך הגרלה.
זה יהיה קמפיין קשה פסיכולוגית, לאזן בין ההתרגשות, הציפיות, הקולות מבחוץ שיאמרו שזה קלי קלות. אבל זה גם קמפיין שבשורה התחתונה צריך להסתיים בעלייה ליורו.
