עם הישמע שריקת הסיום בטדי אמש (שבת), שחקני הפועל ירושלים עמדו במעגל באמצע המגרש. במרכז, הספונסר אורי אלון, לבוש במעיל עור וכובע מצחייה ושילהב את האוהדים. לא מעט מהם רק לפני כמה שנים נסעו למוסמוס כדי ללוות את הקבוצה שלהם, אז עוד הפועל קטמון, וקיוו שיום אחד המועדון האהוב עליהם עוד יקום לתחיה, והנה - אולי בעונה הבאה הם ייסעו לאחת מבירות אירופה ללוות את האדומים להופעה היסטורית בליגה האירופית.
הפועל ירושלים שברה העונה כל תקרת זכוכית אפשרית ולמרות הנמכת הציפיות הסדרתית של זיו אריה המטרה המוצהרת של המועדון היא המקום הרביעי, בתקווה שמכבי ת"א תזכה בגביע ותשלח אותם לאירופה.
לפני המשחק, בירושלים ביטלו את הדיבורים לפיהם הם הכבשה השחורה של מכבי חיפה. עם זאת, אחרי הניצחון השני של האדומים בשלושה משחקים העונה על הקבוצה של ברק בכר, לאף אחד אין ספק שמדובר רשמית במנחוס של האלופה.
מי שרוצה להבין את סוד ההצלחה של הפועל ירושלים רק צריך לראות מי הכריע את ההתמודדות בטדי: ראשית - גיא בדש. הקשר יצא מדעתו בנס ציונה לפני ארבע עונות והגיע לירושלים כדי שאולי יקרה משהו עם הקריירה שלו. בקיץ הקרוב, הוא כבר יהיה המלפפון הישראלי הכי חם, כשמכבי חיפה כבר סימנה אותו, וכך גם הפועל באר-שבע - זאת בנוסף להצעות מחו"ל. שנית - הראל שלום, שבישל את שער הניצחון לאופק ביטון, נופה ממחלקת הנוער של בית"ר ירושלים ומכבי ת"א, כבר היה על סף מעבר להכח ר"ג הנעלמת - ומצא בית בהפועל קטמון. ולקינוח: אופק ביטון, שנרכש מהפועל ת"א תמורת 300 אלף שקל אחרי שבוולפסון אף אחד לא ספר אותו - אפילו שהוא אוהד שרוף של הקבוצה מהצד האדום של ת"א.
האיש הכי מאושר בטדי היה ללא ספק אורי שרצקי, שאישר לאוהדי האורחת למעלה מ-15 אלף כרטיסים. מנכ"ל הפועל ירושלים לקח גם את הקופה (הכנסה של למעלה ממיליון וחצי שקל) וגם את הנקודות. לפני המשחק ערכו בבירה טקס לגוני נאור האקס, וגם כאן מתברר שהם עשו עסקה מעולה לאחר שקיבלו סכום נאה עבור הקשר מבלי שיגרם להם שום נזק מקצועי.
זו בסוף הסיבה להצלחה למועדון קטן שמחרפן את כולם בליגת העל - לא לסטות מהדרך, לזהות הזדמנויות ולהמשיך לנוע מבלי להקשיב לרעשי הרקע. הפועל ירושלים כזו לא היתה בצבע אלא רק בשחור לבן אי שם בתחילת שנות השבעים. כל מה שנשאר זה רק להסיר בפניהם את הכובע.
